מדד ההכלה החברתית של האיחוד האירופי

מדד ההכלה החברתית של האיחוד האירופי פותח במטרה ליצור בסיס למעקב אחרי הטיפול בהדרה חברתית ובעוני במדינות האיחוד

הגדרה

מדד ההכלה החברתית (Social Inclusion Index) של האיחוד האירופי בוחן הדרה חברתית1 ועוני במדינות האיחוד.2

רלוונטיות

'חזון הטופ 15' עוסק במכלול הסוגיות והפעולות הכרוכות בקפיצת מדרגה חברתית-כלכלית שתהפוך את ישראל לאחת מ- 15 המדינות המובילות בעולם מבחינת איכות החיים של תושביהן.3

איכות חיים מושפעת מגורמים שונים ומתפיסה סובייקטיבית. בעולם קיימים מספר מדדים המנסים להעריך את איכות החיים במדינות שונות. המדדים הבולטים בהקשר זה הם מדד איכות החיים של האקונומיסט (Quality of Life Index), מדד ההתפתחות האנושית של האו"ם (Human Development Index), ופרק איכות החיים באוגדן הנתונים של ה - 4OECD. המדדים נבדלים בשיטות האמידה ובמרכיבים שאותם הם בוחנים על מנת להעריך את איכות החיים.

כדי ליישם את חזון הטופ 15, על ממשלת ישראל לזהות את המרכיבים המשפיעים על איכות החיים בישראל. לשם כך, מכון ראות מזהה שלושה תחומים עיקריים שמשפיעים על איכות החיים בישראל5 ועל השוואתה למדינות אחרות:

  • 'ביטחון כלכלי' המשקף את יכולתו של הפרט להבטיח 'רווחה חומרית' (Material Well Being) גבוהה לעצמו ולמשפחתו.
  • 'ביטחון חברתי' המשקף את הרצון והיכולת של פרטים להזדהות עם החברה ולהיות חלק ממנה.
  • 'ביטחון אישי-פיזי' המשקף את החשיפה של אדם לסכנות לגופו ולחייו.

עבודה שנעשתה במכון ראות6 הובילה למסקנה כי מדד ההכלה החברתית הוא המדד המתאים7 ביותר לאמוד שניים מן המרכיבים שמשפיעים על רמת הביטחון הכלכלי: רווחה חומרית והון אנושי. במסגרת זו בוחן המדד הבטים שונים של עוני, הדרה חברתית, ומיצוי ופיתוח הון אנושי.

ישראל לעומת המדינות המובילות

המדד בוחן את מדינות האיחוד האירופי. ישראל לא נכללת בקבוצה זו. אולם ניתן להעריך את מקומה היחסי של ישראל במדד זה בהשוואה למדינות האיחוד האירופי על יסוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.8 לדוגמה, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2001, ציון מדד ג'יני לאי שוויון בישראל היה 0.34. באותה שנה, שלוש המדינות השוויונית באיחוד היו (בסדר יורד): דנמרק (ציון ג'יני 0.22), שוודיה (ציון 0.24) ופינלנד (ציון ג'יני 0.24).9

הגוף המפרסם

המועצה האירופית מפרסמת את נתוני מדד ההכלה החברתית בדו"ח שנתי על בסיס החלטת המועצה האירופית בליסבון בשנת 2000. בכינוס המועצה האירופית בלאקן בשנת 2001 הוסכם על רשימת האינדיקטורים בהם יעשה שימוש. מטרת המדד היא לתמוך בעיצוב מדיניות שנועדה למגר את העוני במדינות האיחוד עד שנת 2010.10

מבנה ומגבלות

מדד ההכלה החברתית איננומדד דירוגי. המדד מורכב מ- 20 משתנים. ניתן לחלקם לשישה נושאים:11

  • היקף העוני - קבוצת משתנים זו אומדת את מספר האנשים אשר הכנסתם נמוכה מקו העוני.12 האומדן מבוסס על משתנים כגון שיעור העוני לפי גודל משק הבית ושיעור העוני לפי מספר המפרנסים במשק הבית.
  • חומרת העוני - קבוצת משתנים זו אומדת את חריפות העוני. האומדן מבוסס על משתנים כגון הפער בין קו העוני לבין ההכנסה הממוצעת הפנויה של משק הבית המוגדר כעני.
  • משך העוני - קבוצת משתנים זו אומדת את משך הזמן בו אדם עני, על בסיס משתנים כגון שעור המובטלים במשך למעלה משנה באוכלוסיה.

אי-שוויון - קבוצת משתנים זו אומדת את פערי ההכנסות בחברה, על בסיס משתנים כגון מדד ג'יני.13

בריאות - היבטים שונים של תחלואה או תמותה נאמדים על ידי משתנים כגון תוחלת חיים ושיעור האוכלוסיה הענייה שמצבה הבריאותי רעוע.

מיצוי ופיתוח הון אנושי - קבוצת משתנים זו אומדת את שיעור האוכלוסיה חסרת ההשכלה וההכשרה הרלוונטית להשתלבות בשוק העבודה. אומדן זה נעשה על בסיס משתנים כגון: שיעור הצעירים בגילאי העבודה בעלי השכלה נמוכה שאינם נמצאים במסגרת לימודים או הכשרה.

המדד מציג את נתוני כל משתנה כפי שנמדדו בכל אחת ממדינות האיחוד האירופי.

מקורות הנתונים

המדד מבוסס על נתונים סטטיסטיים הלקוחים ממספר מקורות, כגון: סקר כוח העבודה של האיחוד האירופי, ומידע דמוגרפי של ה- Eurostat.14

שימוש

המדד משמש במדינות אירופה לביצוע השוואה תקופתית ובין-מדינתית של מצב העוני על מאפייניו השונים ומורכבותו; לעיצוב מדיניות ולהערכת הצלחתה.


1 הדרה חברתית הוא מצב בו יחיד או קבוצה מורחקים או מנודים אל שולי החברה.

2 המדד פותח במטרה ליצור בסיס למעקב אחר הטיפול בהדרה חברתית ובעוני. לפרטים נוספים ר':

Council of the European Union, Joint Inclusion Report, 2003

3 ר' מושג מכון ראות: חזון הטופ 15.

4 פרק זה כולל נתונים המצביעים על המשתנים התורמים לרווחתו של האדם. המשתנים הנכללים בו הם רמת הבריאות, איכות

פנאי, פעילות חברתית, מידת האי-שוויון, בטחון אישי, ותחבורה. ר' OECD Factbook 2006- Economic, Environmental, and Social Statistics.

5 לסקירת התחומים ר' מסמך מכון ראות: מדדים השוואתיים להערכת איכות החיים.

6 להגדרת מדד שימושי , שם.

7 על מנת שמדד ישמש את מקבל ההחלטות ככלי בתכנון מדיניות, עליו לזהות את זירות הפעולה הדורשות התערבות ממשלתית; להעריך את מידת ההצלחה ביישום תכניות ממשלתיות, לספק נתונים המאפשרים שיקוף מגמות לאורך זמן; לאפשר השוואת נתוני ישראל למדינות אחרות ולהשפיע על השיח הציבורי. ר' מדד החוסן הכלכלי להערכת מצב העוני בישראל.

8 ר' אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לסקירה של מדדים ומשתנים נוספים העוסקים במדידה ובהשוואה בינ"ל בנושא העוני על היבטיו השונים ר' מדד החוסן הכלכלי להערכת מצב העוני בישראל.

9 ביצוע השוואות ממקורות שונים מצריך סטנדרטיזציה וזהירות. לדוגמה, קו העוני בישראל מוגדר לפי 50% מההכנסה החציונית הפנויה, בעוד שבאיחוד האירופי הוא מוגדר לפי 60%.

10 ר':

The European Council of Lisbon, National Action Plans Against Poverty and Social Inclusion, 2000.

The European Council of Laeken, Laeken Declaration - The Future of the European Union, 2001.

11 לרשימה מלאה של המשתנים ר':

Council of the European Union, Joint Inclusion Report, 2003, p. 8.

12 לפי הגדרת האיחוד האירופי קו העוני הוא 60% מההכנסה החציונית הפנויה במדינה.

13 ר' מונח מכון ראות: 'מדד ג'יני'.

14 לפרטים נוספים על מקורות המידע בהם נעשה שימוש בבניית המדד ר':

Council of the European Union, Joint Inclusion Report, 2003, p. 5.