היגיון הקריסה

היגיון הקריסה מתאר את ההיגיון המדיני של מערך ההתנגדות, שמאומץ על-ידי שחקנים ששואפים לעמת את ישראל במספר חזיתות, שיובילו בסופו של דבר לקריסתה.

הגדרה

המושג 'היגיון הקריסה' מתאר את ההיגיון הפוליטי של מערך ההתנגדות, שאומץ על ידי שחקנים1 ששואפים לעמת את ישראל במספר חזיתות, שיובילו בסופו של דבר לקריסתה.

היגיון הקריסה אינו מבוסס על כלים צבאיים, אלא על הכשלת תהליכים מדיניים עם ישראל, במטרה למנוע את הבטחת קיומה באזור.

הכלים של היגיון הקריסה

היגיון הקריסה משתמש בשלושה כלים עיקריים: (1) טרור; (2) דה-לגיטימציה בסיסית לישראל; (3) קידום פתרון המדינה האחת.

טרור

על-פי היגיון הקריסה אין לקדם מדיניות הכוללת עימותים צבאיים קונבנציונלים עם ישראל, זאת בשל עליונותה הצבאית.2 במקום זאת משתמש הגיון הקריסה בטרור על מנת (1) למנוע מישראל הכרעות צבאיות3; (2) להכשיל כל משא ומתן בשלבים מתקדמים; (3) ולשחוק את האופציה החד-צדדית של ישראל.4

דה-לגיטימציה בסיסית לישראל

דה-לגיטימציה של העקרונות עליהם קמה מדינת ישראל, היא כלי נוסף לקדם את היגיון הקריסה. כלי זה כולל הצהרות ופעולות פוליטיות, משפטיות ודיפלומטיות, שדוחות את הזכות היהודית להגדרה עצמית במדינת ישראל, ובדרך זו מקדמות את קריסתה של מדינת ישראל.

במסגרת זו, היגיון הקריסה מופיע בשיח של הכחשת השואה,5 עתיד הדמוקרטיה הישראלית6 והשחיתויות הפוליטיות בישראל.7

קידום פתרון המדינה האחת

היגיון הקריסה לא רק מערער את היסודות עליהם קיימת מדינת ישראל, הוא גם מציע חלופה לקיומה.

החלופה המרכזית היא 'פתרון המדינה האחת' הכוללת הקמת מדינה פלסטינית / ערבית / אסלאמית אחת במקומה של ישראל. חלופה זו שואפת למנוע מישראל ליישם הפרדה בת-קיימא בינה לבין הפלסטינים, ובדרך זו מערערת את העיקרון של 'שתי מדינות לשני עמים'.

איום המדינה אחת כולל את מגמת פירוק הרשות הפלסטינית,8 כמו גם נאומים והצהרות של מנהיגי מערך ההתנגדות הקוראים למשאל-עם בשטח שבין הים התיכון לנהר הירדן.9



1 שחקנים אלו מזוהים עם מערך ההתנגדות וכוללים ארגונים כמו חזבאללה, חמאס וג'יהאד אסלאמי. בעת הנוכחית, איראן היא המנוע המרכזי ומקור ההשראה האידיאולוגי של מערך ההתנגדות.

מערך ההתנגדות מאופיין בדפוסים אלו:

  1. תופעה מערכתית - מערך ההתנגדות מורכב ממגוון שחקנים הכולל מדינות וארגונים הממלאים תפקידים שונים: 'יוזם', 'עוזרים' ו'מוציאים אל הפועל'. כל שחקן יכול למלא תפקידים שונים במערך.
  2. ערעור על תפיסת המדינה וחתירה תחת ממשלות - מערך ההתנגדות פועל נגד המערב וישראל. ככזה הוא חותר תחת המשטרים המתונים באזור, בעיקר ע"י פגיעה במונופול שלהן על הפעלת הכוח.
  3. רשתיות וגלובליות - מערך ההתנגדות מנצל את הסביבה הגלובלית המאופיינת במבנה מבוזר ורשתי, מספר רב של הגיונות, קבוצות קטנות בעלות השפעה גדולה, מעבר מהיר של ידע ותנועה של אנשים.

2 בנאום 'קורי העכביש' הכריז מנהיג חזבאללה, חסן נסראללה (5/00): "על מנת לשחרר את האדמה, אין צורך בטנקים ובמטוסים. בעזרת השאהידים אפשר לכפות את דרישותיכם על הכובש הציוני. לישראל יש נשק גרעיני ואת חיל האוויר החזק באזור, אך לאמיתו של דבר היא חלשה מקורי עכביש" (YNET, 31/7/06).

3 בשל עליונות צבאית של ישראל בשדה הקרב היגיון הקריסה מקדם מלחמה מוגבלת בלבד, הכוללת לוחמת גרילה וטרור. מולה אין לישראל מענה צבאי מוצלח. כך שוחק היגיון הקריסה את ההרתעה הישראלית.

יתר על כן, הנכונות הישראלית להיכנס לתהליך מדיני נשענת על עמדת הכוח ממנה יוצאת ישראל. לכן היכולת של מערך ההתנגדות לשחוק את ההרתעה הישראלית מונעת את כניסתה של ישראל לתהליך מדיני.

4 מלחמת לבנון השנייה וירי הקסאמים מעזה שחקו את הישגי ההתנתקות והביאו לירידתה מסדר היום של תוכנית ההתכנסות. בדרך זו הצליח הטרור לשחוק את האופציה החד-צדדית של ישראל שהייתה אמורה להביא לסיום השליטה הישראלית על הפלסטינים. (ר' בן וורטר "מותה של תוכנית ההתכנסות", הארץ, 18/8/06).

5 בתשובה לשאלה אם הוא מטיל ספק בזכות הקיום של מדינת ישראל ענה נשיא איראן אחמדינג'אד: "עמדתי ברורה. אם אכן התרחשה השואה, אז אירופה היא זו שצריכה לספוג את התוצאות ולא הפלסטינים. אם לא התרחשה שואה, היהודים צריכים לחזור למקומות מהם הגיעו" (דר-שפיגל, 30/5/06).

6 במכתב לעם האמריקני כתב אחמדינג'אד: "אני ממליץ שבהפגנת כבוד של עם האמריקני והאנושות כולה, תכובד זכותו של העם הפלסטיני לחיות במולדתו ומיליוני פליטים פלסטינים יוכלו לשוב לבתיהם ועתידה של פלסטין כולה וצורת הממשל בה תוכרע באמצעות משאל-עם" (CNN, 29/11/06).

7 תגובת נסראללה להתפטרות הרמטכ"ל דן חלוץ: "התפטרותו של חלוץ היא רעידת אדמה. התקשרות הישראלית טוענת שחלוץ נאלץ להתפטר מכיוון שצפה את מסקנות ועדת וינוגרד והיה צריך לקחת אחריות" (נחמיאס, YNET, 19/1/07).

שר החוץ האיראני מנושהר מותאקי התייחס לשערוריות הנשיא משה קצב ואמר ש'משבר מוסרי' מעין זה מדגים את "התפוררותה הפנימית והאזורית של ישראל" (IRNA, 20/10/06).

8 ראש הממשלה הפלסטיני, איסמעיל הנייה אמר שהתפרקות הרשות הפלסטינית תישקל אם ימשך החרם הבין-לאומי (סוכנות הידיעות הפלסטינית, 4/5/07). גם שר התקשורת הפלסטיני, מוסטפא ברגותי, הזהיר שנפילת ממשלת האחדות תביא לקריסתה המוחלטת של הרשות (סוכנות הידיעות הפלסטינית, 2/5/07). ר' "הרשות הפלסטינית: בין מיסוד לאנרכיה" ו"מגמת פירוק הרשות הפלסטינית".

9 "בתגובה לקריאתו 'למחוק את ישראל מהמפה' אמר אחמדינג'אד כי אינו אנטי-יהודי, והציע לקבוע את עתידה של ארץ הקודש במשאל עם לכל תושביה" (ניו-יורק טיימס, 22/9/06).