איראן היא לא צפון קוריאה

קיים סנכרון בין פרויקט הגרעין האיראני לפיתוח האיראני של רשת של קשרים כלכליים עם שחקנים מרכזיים בזירה הבין-לאומית. הפעילות בשני ערוצים במקביל נועדה לאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני ולהחזיק בו, למרות הלחצים הבין-לאומיים.

הפעילות האיראנית הנוכחית מתבצעת בשני ערוצים במקביל: בערוץ האחד, איראן מפתחת את פרויקט הגרעין שלה, ובערוץ השני איראן בונה רשת של קשרים כלכליים עם שחקנים בולטים בזירה הבין-לאומית, כמו: רוסיה, בילארוס, וונצואלה ובוליביה.

בהתאם לתפיסת הביטחון הלאומי האיראנית, קיים תיאום בין שני ערוצים אלה.

איראן מפתחת נשק גרעיני כחלק משאיפתה לבסס הגמוניה אזורית. ואולם, כדרך להתמודד עם הסנקציות הבין-לאומיות המוטלות עליה, היא מפתחת רשת של קשרים כלכליים, שיאפשרו לה עצמאות ויציבות כלכלית ויקשרו בינה לבין הכלכלה הגלובלית. בדרך זו מתקיים סנכרון בין הערוץ הגרעיני, לערוץ הכלכלי האיראני.

מכון ראות טוען כי מדיניות ישראל לעצור את הערוץ הגרעיני האיראני הולכת ונשחקת לנוכח ההתנהלות הדו-ערוצית האיראנית. בעוד שמדיניות של בידול כלכלי ולחץ בין-לאומי הצליחה במודל הצפון קוריאני (מודל של מדינה שלמרות שהצליחה להשיג יכולת גרעינית, היא מחויבת להתפרק ממנה בשל לחץ כלכלי-פוליטי בין-לאומי), הפיתוח האיראני של רשת של חוזים כלכלים גדולים, במקביל לפרויקט הגרעין, מגן עליה מפני הליכה לכיוון 'מודל צפון קוריאה'.

מקורות:

IHT, 25/6/07, למסמך המלא, לחצו כאן.

Iran News, 26/6/07, למסמך המלא, לחצו כאן.

גל לופט, The Friday Times, 15/6/07, למסמך המלא, לחצו כאן.

יונתן אדירי, ג'רוזלם פוסט, 26/6/07, למסמך המלא, לחצו כאן.