מדדי התחרותיות הבין-לאומיים: כלי לעיצוב מדיניות

מדיניות יעילה לשיפור רמת התחרותיות הלאומית נסמכת על בחינה השוואתית של הכלכלה הלאומית מול כלכלות לאומיות אחרות המתחרות בה על משאבים. מדדי תחרותיות בין-לאומיים יכולים לסייע בעיצוב המדיניות, באומדן הצלחתה ובהשפעה על השיח.

תקציר

  1. היכולת להביא לקפיצת מדרגה באיכות החיים בישראל תלויה ביכולתו של המשק הישראלי להתחרות על הון אנושי ועל השקעות בזירה הגלובלית.

  2. מדיניות יעילה לשיפור רמת התחרותיות הלאומית נסמכת על בחינה השוואתית של הכלכלה הלאומית מול כלכלות לאומיות אחרות המתחרות בה על משאבים.

  3. תפיסה תחרותית-השוואתית זו בולטת במנגנוני התכנון הכלכלי-אסטרטגי במדינות המפותחות בעולם.

  4. מדדי התחרותיות הבינ"ל, ובראשם ה-GCI וה-IMD, יכולים לסייע בעיצוב המדיניות, באומדן הצלחתה ובהשפעה על השיח במערכת קבלת ההחלטות ובמרחב הציבורי כולו.

  5. מסמך זה בוחן את הרלוונטיות של מדדי התחרותיות הבינ"ל למערכת קבלת ההחלטות בישראל, משווה את אופן השימוש בהם במדינות שונות, ומציג המלצות למדיניות.

תחרותיות לאומית: מפתח לשגשוג

צמיחה ואיכות חיים תלויות ברמת התחרותיות - צמיחת המשק הישראלי לאורך זמן תלויה ביכולתו לשמר ולפתח את ההון האנושי הקיים בו ולמשוך השקעות. על מנת לעשות זאת בעידן הגלובליזציה, נדרשת ישראל להתחרות בכלכלות אחרות העולם, הן מבחינת איכות החיים שהיא מציעה לתושביה, והן מבחינת התשואה שהיא מציעה למשקיעים.

לפיכך, רמת התחרותיות הלאומית של המשק היא שיקול מרכזי בעיצוב מדיניות כלכלית אסטרטגית.1

רמת התחרותיות2 תלויה בפריון - עלייה ברמת הפריון3 מעלה את התשואה הפוטנציאלית על השקעות במשק.4 עליה בפריון היא גם המפתח להעלאת היקף התעסוקה5 ולהורדת שיעור העוני.6

הגורמים המשפיעים על רמת הפריון במשק הם:7

  • היבטים מיקרו כלכליים - כגון רמת התכנון העסקי, רמת החדשנות והטכנולוגיה, רמת פיתוח ההון האנושי (חינוך והכשרה) והיקף התשתיות.

  • יציבות מאקרו כלכלית - השגת יעדי גרעון וחוב של הממשלה וחתירה ליציבות מחירים ומטבע.

  • מוסדות פוליטיים, כלכליים, חברתיים ומשפטיים המכתיבים נורמות פעולה.

חשיבות התפיסה ההשוואתית - כדי להעריך את יכולתה של ישראל להתחרות על הון אנושי והשקעות, לא די בהשוואות עתיות לבחינת השינויים הפנימיים במשק. יש צורך לאמוד גם את מצבו של המשק בזירה הגלובלית. לשם כך יש לערוך בחינה השוואתית של הכלכלה הלאומית מול כלכלות לאומיות אחרות המתחרות בה על משאבים.8

תפיסה תחרותית-השוואתית זו באה לידי ביטוי בשנים האחרונות גם בתכנון הכלכלי-אסטרטגי בכמה מהמדינות המפותחות בעולם.9

מדדי תחרותיות בין-לאומיים: כלי לתכנון מדיניות

מדדים מסוגים שונים יכולים לסייע למערכת קבלת החלטות ותכנון אסטרטגי בשלושה היבטים עיקריים:

  1. עיצוב ותכנון מדיניות: מדדים יכולים לספק מידע אמין ורלוונטי בנוגע לתחומי הפעולה הדרושים.

  2. אומדן הצלחת המדיניות: מדדים מצביעים על השינוי שמחוללת המדיניות בפועל.

  3. השפעה על השיח: מושגי היסוד במדדים המשמשים את מערכת קבלת ההחלטות יוצרים שפה משותפת בתוך המערכת ובמרחב הציבורי כולו.

מדדי התחרותיות הבין-לאומיים מדרגים מדינות על בסיס גורמים המשפיעים על הפריון בתחומים שונים בפעילות המשק.

מדדי התחרותיות המובילים הם:

  • מדד התחרותיות העולמי של הפורום הכלכלי העולמי - GCI10: המדד מדרג 125 מדינות על בסיס 90 משתנים ובוחן בעיקר את היעילות במרכיבי המשק השונים;

  • מדד התחרותיות של בית הספר הבינלאומי לניהול בלוזאן - IMD11: המדד מדרג 55 מדינות על בסיס 323 משתנים ובוחן בעיקר עד כמה הסביבה תומכת ביזמות ומושכת השקעות.

מדדי התחרותיות הבינ"ל המובילים משמשים ממשלות וארגונים כלכליים ברחבי העולם בתהליכי תכנון אסטרטגי של מדיניות חברתית-כלכלית.12 היתרון היחסי של מדדים אלה נעוץ:

  • במידע הרב והעדכני שהם מרכזים בנוגע למבנה ולתפקוד של הכלכלות המרכזיות בעולם.

  • במיצובם כמדדים איכותיים ואמינים, אשר משמשים מעין 'תו תקן' למשקים תחרותיים.13

שימוש במדדים בהקשר הלאומי הרלוונטי - תכנון מדיניות בהתבסס על מדדי תחרותיות בינ"ל צריך להישען, בראש ובראשונה על היעדים הלאומיים והמאפיינים הייחודיים של המשק. ניתוח המדדים בהקשר זה הוא הבסיס לעיצוב מדיניות לעידוד תחרותיות.

מגבלות מדדי התחרותיות הבינ"ל - שימוש יעיל במדדים מותנה בהכרה במגבלות המבניות שלהם:

  1. אין התחשבות במאפיינים ייחודיים - היבטים ייחודיים של הכלכלה הלאומית, כגון מעמד גיאו-פוליטי, גיאוגרפיה, דמוגרפיה ותרבות, משפיעים על הפריון באופן שונה במדינות שונות. היבטים אלה אינם נלקחים בחשבון בבחירת המשתנים, במדידתם או במשקולותיהם.14

  2. הגדרות שונות של תחרותיות - בחירת המשתנים וקביעת משקולותיהם נסמכת ברובה על בסיס תאורטי ולא אמפירי.15 כל מדד נסמך על בסיס תאורטי שונה, ולכן יש שוני בדירוגי התחרותיות הכלליים ובחישוב המשתנים הספציפיים.16

אופן השימוש במדדים - בכפוף למגבלות הללו, מדדי התחרותיות הבינ"ל יכולים לשמש את מערכת קבלת ההחלטות והתכנון הכלכלי האסטרטגי:

  1. עיצוב ותכנון מדיניות - בחינת הדירוג היחסי של המדינה במשתנים השונים מאפשרת (1) זיהוי האתגרים במשק;17 ו-(2) מיפוי התחרות בזירה הבינ"ל.18

    הטווח הרחב של המשתנים שהמדדים מדרגים יוצר תמונה מערכתית של הצעדים הדרושים לשיפור הפריון במכלולים שונים בפעילות המשק. עם זאת, רק חלק קטן מהמשתנים במדדי התחרותיות מושפעים ישירות מהחלטות ופעולות של מערכת השלטון ('משתנים מסדר ראשון').19 לפיכך, קיים קושי לקבוע יעדי מדיניות על-פי משתנים יחידים.

  2. אומדן הצלחת המדיניות בשיפור התחרותיות הלאומית יכול להיעשות במעקב אחרי הדירוג הכולל במדד, אחרי דירוג במשתנים מסוימים, או בהשוואה לקבוצת ייחוס מוגדרת.

    בהקשר זה, מדדי ה-GCI וה-IMD משמשים על-פי רוב כחלק מסל רחב יותר של מדדים ונתונים אשר יוצרים תמונה מלאה המשקללת גם את המאפיינים הייחודיים של הכלכלה הלאומית.20

  3. השפעה על השיח - שימוש מערכתי במדדי התחרותיות הבינ"ל בתכנון המדיניות משפר את היכולת ליצור שפה משותפת בנושאים של פיתוח כלכלי בהקשר גלובלי. שפה משותפת כזו היא חיונית הן ככלי ל"יישור קו" ארגוני וניהולי במערכת עצמה, והן ככלי הסברתי במסגרת השיח הציבורי.

חשיבות ההיבט המוסדי - השימוש במדדים בתכנון מדיניות נעשה על-פי רוב במסגרת הפעילות השוטפת של משרדי הממשלה. ואולם, בכמה מדינות הוקמו גופים ממשלתיים העוסקים באופן בלעדי בנושא תחרותיות.21 גופים אלה עוסקים בניתוח מדדי התחרותיות הבינ"ל, גיבוש המלצות לקידום התחרותיות הלאומית ומעקב אחר הצלחת המדיניות.

להקמתו של גוף מסוג זה שני יתרונות:

  • הגברת יכולת הנשיאה של מערכת קבלת ההחלטות - קיומו של גוף המהווה מוקד ידע בנושא רמת התחרותיות הלאומית מאפשר תמיכה שוטפת בנושאים השוואתיים בסוכנויות הממשלה, תיאום בין משרדי הממשלה השונים ומעקב יעיל אחרי יישום המדיניות.

  • השפעה על עיצוב השיח הציבורי - לעצם המיסוד של גוף ממשלתי סביב נושא התחרותיות יש השפעה תודעתית, אשר יכולה לאפשר העלאת נושאים של פריון והשוואה בינ"ל לסדר היום הציבורי.

::::::::::     “×™× ×™×•×  ×ª×—×¨×•×ª×™×•×  לאומי×


1 ר' יחזקאל דרור, איגרת למנהיג יהודי-ציוני ישראלי, ירושלים 2005, עמ' 74-75: "חשיבה במושגי 'תחרותיות' ומאמצים להגביר יכולת תחרות בתחומים עיקריים הם תנאי לשגשוג במאה העשרים ואחת, על שינויי הסביבה מרחיקי הלכת והגלובליזציה הרבה עוד יותר שאפיינו אותה. הגברת יכולת התחרות של ישראל ושל העם היהודי כולו, היא תנאי הכרחי ובתחומים רבים גם תנאי מספיק לשגשוג ארוך-טווח".

2 יש להבחין בין 'תחרותיות' (היכולת להתחרות על הון אנושי והשקעות) לבין 'תחרות' במובן של כניסה חופשית לשוק, המותנית בהסרת חסמים רגולטוריים ואחרים. תחרות היא תנאי חשוב אך לא מספיק לשיפור רמת התחרותיות הלאומית.

3 רמת הפריון במשק מוגדרת כרמת התפוקה ליחידת תשומה (הון אנושי, פיזי או טכנולוגיה). ר' הגדרה של ה- OECD .

4 עליה בפריון מושכת השקעות. ככל שרמת הפריון בענף מסויים גבוהה יותר, התשואה על ההשקעה בתשומות עולה, דבר המושך השקעות מקומיות וזרות.

J. Prokopenko, Enterprise and Management Development Working Paper, Globalization, competitiveness and productivity strategies.

5 קיים מתאם בין פריון להיקף התעסוקה. ככל שהפריון במשק גבוה יותר המשק תחרותי יותר, היקף היצור עולה ומתפנים משאבים ליצירת מקומות עבודה נוספים על-פי הביקוש המקומי והגלובלי. שם.

6 עליה ברמת הפריון משמעותה ירידה בעלות יצור, התורמת לעלייה בשכר, להורדת המחירים ולעליה בכוח הקניה. עלייה בפריון, בליווי מדיניות פיתוח הון אנושי, מאפשרת הגדלת שכר במקטע התחתון של שוק העבודה וטיפול יעיל באוכלוסיות חלשות. עוד על הקשר בין פריון בשוק העבודה לבין הטיפול בעוני ר' המועצה הלאומית לכלכלה, אג'נדה כלכלית חברתית לישראל 2008-2010, אפריל 2007, עמ' 47.

7 UN Research and Statistics Branch, Determinants of productivity: cross-country analysis and country case studies, October 2006.

8 מרטין וולף, הכלכלן הראשי של ה- Financial Times מנתח את רמת הפריון בישראל בהשוואה למדינות מערביות אחרות עמן הוא טוען ישראל צריכה "ליישר קו". וולף בוחן את רמת הפריון בישראל בהשוואה למדינות מפותחות אחרות ולא את רמת הפריון כנתון אבסולוטי. ר' ראיון עם מרטין וולף. א. אבריאל, ,The Marker 08/06/2007.

9 בארה"ב הושקה "יוזמת התחרותיות האמריקנית" (American Competitiveness Initiative) בפברואר 2006, שמטרתה שימור היתרון היחסי של ארה"ב כמובילה העולמית בתחום הפיתוח המדעי והטכנולוגי. ר' סקירה מלאה של היוזמה באתר הבית הלבן: http://www.whitehouse.gov/

ממשלת דנמרק הקימה באפריל 2005 את "מועצת הגלובליזציה", אשר פרסמה באפריל 2006 יוזמת מדיניות אסטרטגית שמטרתה להפוך את דנמרק לחברה התחרותיות ביותר בעולם עד שנת 2015: progress, innovation and cohesion strategy for denmark in the global economy.

במדינות שונות קיימים מוסדות ממשלה רשמיים שאמונים על הערכת רמת התחרותיות הלאומית וגיבוש המלצות לשיפור. (ר' נספח א')

10 הפורום הכלכלי העולמי מפרסם את דו"ח התחרותיות העולמי מדי שנה: http://www.weforum.org/

11 ה-IMD מפרסם את ספר התחרותיות העולמי מדי שנה: http://www.imd.ch/

12 ר' נספח א'.

13 מדינות שונות מציגות את דירוגן הגבוה במדדי ה- WEF וה-IMD , או במשתנים מסוימים בתוך מדדים אלה, כחלק מהניסיון למשוך אליהן משקיעים. ר' לדוגמא: פינלנד, צרפת, ו-דנמרק.

14 באוסטרליה, הפתיחות הרבה לסחר חושפת את המשק לזעזועים רבים ורמת התחרותיות של המשק האוסטרלי תלויה בקיומו של שער חליפין נייד. אולם מדדי תחרותיות עשויים להיות מוטים מכיוון שאינם משקללים מאפיין ייחודי זה של המשק האוסטרלי. ר'

John Hawkins, The concept of Competitiveness, Treasury working paper, pg. 13. 2006.

בישראל, בגלל מערכת החינוך וההשכלה הנפרדת במגזר החרדי, המשתנה של מספר שנות לימוד מקבל משקל יתר בחישוב התחרותיות, ולא משקף נכונה את הפריון הפוטנציאלי של האוכלוסיה המשכילה.

15 סטיות תקן גדולות מביאות לכך שבפועל, המשקולת של כל משתנה עשויה לנוע בטווח גדול. לכן, כל בחירה בערך משקולות מסוימת היא שרירותית. ר'

Jennifer Blanke, Fiona Paua, Xavier Sala-I-Martin. The Growth Competitiveness Index: Analyzing Key Underpinnings of Sustained Economic Growth. pg.2.

16 שני מדדי התחרותיות המרכזיים נגזרים מהגדרות שונות של ההיבטים שמשפיעים על התחרותיות הלאומית. לפיכך, הם שונים בהרכב, במבנה ובסוג הנתונים עליהם הם מסתמכים. ר'

Petri Rouvien. Finland on Top of the Competitiveness Game? The Research Institute of Finnish Economy. 2001. pg. 55

17 לדוגמה, ניתוח דירוג ישראל במדד התחרותיות העולמי האחרון של ה-WEF מראה שהפריון במגזר הציבורי בישראל נמוך באופן ניכר מהפריון במגזר הפרטי. לניתוח מפורט ר' מסמך מכון ראות: המגזר הציבורי כחסם לחזון הטופ 15.

18 זיהוי התחומים שבהם יש למדינה יתרון או חסרון יחסי, מאפשר גם לזהות את המדינות שבהן היא מתחרה בתחומים אלה, ולהעריך את סיכוייה בתחרות. קבוצת היחס יכולה להשתנות מתחום מדיניות אחד למשנהו.

19 'משתנים מסדר ראשון' עוסקים בעיקר בנושאים רגולטוריים, כגון ההגנה על זכויות קניין, ויעילות כללי ראיית חשבון או מספר ההליכים הדרושים לפתיחת עסק.

לעומתם, משתנים הבוחנים את איכות התשתיות, התחבורה והחינוך ויציבות מאקרו-כלכלית מצריכים מדיניות ארוכת טווח בשילוב גורמים רבים בשוק הפרטי ובממשלה. משתנים כגון מספר ימי השביתות במשק, בריחת מוחות ואמון הציבור בפוליטיקאים מושפעים מהיבטים "רכים" של תרבות ומגורמים נוספים שאינם בשליטת הממשלה.

20 ר' נספח א'.

21 ר' להלן נספח א'.