במציאות החדשה שנוצרה בעקבות השתלטות של החמאס על עזה, ישראל וארה"ב מעוניינות לחזק את מעמדו של אבו מאזן בגדה ומצהירות כי הן רואות בו שותף לשיחות על הקמת מדינה פלסטינית. זאת למרות שראש הממשלה אולמרט הסתייג והטיל ספק ביכולתו של אבו-מאזן 'לספק את הסחורה' לנוכח ניסיון העבר.

חולשתו של אבו מאזן והמכשולים שעומדים בפני הפיכת הפת"ח ל'כתובת' אפקטיבית בגדה ולשותף לתהליך המדיני הם רבים (בנושא זה ר' גם רוברט מאלי ואהרון דוד מילר (וושינגטון פוסט, 19/6/07):

• הפת"ח מפוצל – את הפת"ח מרכיבים כיום שורה של קבוצות שונות שאינן רואות עצמן כפופות בהכרח להנהגתו המרכזית;
  

• יש גורמי טרור גם בפת"ח – בשנה האחרונה, 'גדודי חללי אל-אקצא' של הפת"ח ביצעו את מרבית פעולות הטרור נגד ישראל בגדה. אפשר שדווקא בשל החשש מפעילות טרור של גורמים בפת"ח, ישראל לא תוכל לסגת באופן מלא ממרכזי הערים כפי שדורש אבו מאזן;
  

• אין סדר יום ברור ומוסכם – הפת"ח איננו תנועה עם סדר יום חברתי, כלכלי ואולי אף מדיני ברורים, אשר מסוגלת לאחד את השורות סביב סדר יום משותף;
  

• חמאס פופלארי גם בגדה – החמאס זוכה להשפעה ופופולאריות לא מבוטלת בגדה. בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית, גם בגדה זכה החמאס לניצחון סוחף על הפת"ח;
  

• חמאס לא כל כך חלש בגדה מבחינה צבאית – גם בגדה יש לחמאס נושאי נשק רבים וספק אם הפת"ח יוכל להשתלט באופן מובהק על שטח זה.
  

• ריבוי של מנגנוני ביטחון – ריבוי מנגנוני הביטחון עודנו אחת הבעיות המרכזיות ברש"פ משום הקושי שהיא מעוררת להשליט סדר ולשלוט באופן אפקטיבי;

מקורות

בן, יששכרוף ורביד, הארץ, 20/6/07, לכתבה המלאה.

רוברט מלי ואהרון דוד מילר, וושינגטון פוסט, 19/6/07, למאמר המלא.