מדד חוסן כלכלי כמדד העוני

יש להחליף את המדד העוני הנוכחי במדד רב מימדי שיוכל לאמוד את החוסן הכלכלי של כל משק בית. זהו צעד חשוב לקראת קפיצת מדרגה כלכלית-חברתית וחזון הטופ 15.

ממשלת ישראל נתונה לאחרונה במאמץ בין זרועי, בראשות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במטרה להגיע להגדרה מוסכמת של עוני כבסיס לאומדן מוסכם של היקפו ולעיצוב מדיניות למלחמה בו.

עד כה נשלטו הגדרת העוני והערכת היקפו בידי עמותות ובידי המוסד לביטוח לאומי. כפי שכתב יעקב שיינין, לשניהם יש תמריץ חזק להעצים את היקף הבעיה כדי שיוכלו להגדיל את היקף המשאבים העומדים לרשותם מטעם הממשלה וגופים פילנטרופיים.

מדד העוני הנוכחי של ישראל מתבסס על ההכנסה הפנויה של משק הבית. זהו כלי כהה ולא מספק לאומדן המצב הכלכלי הנוכחי והעתידי ולעיצוב מדיניות ממשלתית.

לדוגמא, מדד העוני הנוכחי לא יבחין בין שני משקי הבית הבאים שבכל אחד מהם שני הורים ושני ילדים בעלי הכנסה זהה: במשק הבית ראשון, שני ההורים הם בשנות העשרים לחייהם בעלי השכלה אקדמאית המתפרנסים מעסק קטן ללא עבודה נוספת. במשק הבית השני, ההורים הם בשנות הארבעים לחייהם בעלי השכלה יסודית המועסקים כפועלים במפעל טקסטיל העובדים במשרה נוספת בסופי השבוע.

מכון ראות קורא לממשלה להחליף את המדד הנוכחי שלהם במדד רב-מימדי שיאמוד את החוסן הכלכלי של משקי הבית ולא את הכנסתו. המדד הנוכחי מעודד פתרונות של תשלומי העברה להשלמת הכנסה ומעודד את הממשלה להתמקד במשקי הבית שהם קרובים לקו העוני וניתן להעבירם על מעליו. המדד החדש צריך לעודד פיתוח של הון אנושי כדי ליצר תמריצים שיחוללו צמיחה. המדד הנוכחי אומד את רמת ההכנסה הנוכחית בעוד שהמדד המוצע יעריך את רמת ההכנסה העתידית. השיח הנוכחי הוא של לוחמה בעוני. השיח החדש צריך להתמקד בטיפוח ההון האנושי.

מהם הממדים של החוסן הכלכלי? מכון ראות מצביע על שישה: הכנסה פנויה, קיומם של נכסים נוספים, רמת צריכה שמשקפת את הציפיה להכנסה עתידית, רמת הביטחון התעסוקתי כלומר הצפי לאיבוד מקום העבודה ומציאת עבודה חדשה, בריאות וכמות שעות עבודה שבועיות.

אנו מאמינים שמדד של חוסן כלכלי ישפר את יכולתה של ממשלת ישראל לעצב מדיניות יעילה וממוקדת יותר בהשוואה למצב הנוכחי. לדוגמא, ברור שהמשפחה הראשונה שבה ההורים אקדמאים תמצא את דרכה הכלכלית בעוד שהמשפחה השניה שמתפרנסת מטקסטיל עלולה להיקלע למצב של אבטלה כרונית. שני בתי האב זקוקים לתמיכה ממשלתית שונה לחלוטין למרות שהכנסת הפנויה זהה לכאורה.

לפעולתה של הוועדה לבחינת מדד העוני בראשות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עשויה להיות השלכות מרחיקות לכת. למרות שהוועדה עוסקת לכאורה בנושא אפור של 'מדדים' בפועל היא בונה את אחד הכלים החשובים ביותר להזנת המדיניות הכלכלית-חברתית של ישראל.

חזון הטופ 15 מחייב את ישראל למצות את ההון האנושי שלה. עליה להרחיב את מעגל המשתתפים בשוק העבודה ולהעלות את הפיריון. בהקשר זה, מדידת העוני, אומדן היקפו ועיצוב מדיניות יעילה למלחמה בו הם מאמצים מרכזיים. הדו"ח הסופי של הועדה, שאמור לצאת בעוד כמה חודשים, עשוי ליצור פריצת דרך בתחום זה.


גידי גרינשטיין הינו מייסד ומנכ"ל מכון ראות. העמדות המוצגות בבלוג זה הן עמדותיו האישיות.

למידע נוסף אודות "בלוגידי" אנא כנסו לרשומת הבלוג הראשונה: "חוליה בשרשרת".