עד מתי ילך החמאס עם וירגיש בלי?

על נסיונו של החמאס לצבור סמכויות פוליטיות ולהתחמק מהאחריות השלטונית והריסון הנגזרים מהם.

בשבוע שעבר החליטה הרשות הפלסטינית (רש"פ) לבטל את תוצאות הבחירות בארבעה אזורי בחירה בעזה. מחמוד א-זהאר הודיע שהחמאס דוחה את ההחלטה ושהדבר ישפיע גם על סוגיות אחרות (הארץ, 19/5/2005). ואכן, החמאס מצידו הגיב בירי פצצות מרגמה ורקטות לעבר גוש קטיף ומוצבי צה"ל, תוך שהוא מנצל את ההסלמה בניסיון להוציא לפועל פיגוע משולב בכפר דרום.

מה הסוגיה?

נראה שהחמאס ממשיך "ללכת עם השפעה בתחום המדיני וללא אחריות"כאשר ללכת בלי אחריות על התהליך המדיני, אשר נשארת על כתפי אש"ף / פת"ח; מאידך, להשפיע על תכניו, מהלכיו ותוצאותיו.

למה זה חשוב? למה עכשיו?

נראה שתנועת החמאס נמצאת בתנופה. ההישגים בבחירות המוניציפאליות עלולים להיות הסיפתח לקראת ההישג בבחירות למועצה המחוקקת של הרש"פ ביולי. לאחר מכן, הדרך תהיה סלולה לכניסה לתוך אש"ף.
לכניסת החמאס לרש"פ השלכות מרחיקות לכת על התהליך המדיני:

  • אין הסדר הקבע – החמאס מתנגד למהלכים שמבטאים את עיקרון הפשרה ההיסטורית;
  • אין מדינה בגבולות זמניים בהסכם במסגרת השלב השני של מפת הדרכים – אבו-מאזן כבר הביע את התנגדותו לכך במנותק מהבנות אודות מצב הקבע. לעת עתה, גם החמאס מתנגד לכך (אם כי קל לראות אינטרס של החמאס בכינונה של מדינה כזו ללא הסדר קבע, סופיות סכסוך או סופיות תביעות);
  • אין שותף – כניסת החמאס מאיצה תהליך של שידוד מערכות פוליטי, ארגוני, מוסדי ואידיאולוגי בצד הפלסטיני. במהלכו, ספק אם יש לצד הפלסטיני יכולת נשיאה לתהליכים מדיניים מורכבים;
  • אין התנתקות מתואמת – האינטרס של החמאס הוא שיציאת ישראל מעזה תהיה תחת אש ותוצג כניצחון של המאבק המזויין על פני דרכו המדינית של אש"ף, ובפרט של אבו-מאזן.

לסיכום, במאזן החדש שנוצר, החמאס מתנהל -

  • עם השפעה – החמאס עושה שימוש ביכולתו למנוע התקדמות מדינית מול ישראל הן מסיבות אידיאולוגיות והן כדי ללחוץ על הרש"פ בסוגיות פנים (כגון הבחירות המוניציפאליות);
  • ללא אחריות – הכשלונות המדיניים מיוחסים לרש"פ, לפת"ח ולאש"ף. מעמדם הולך ונשחק.

כיווני חשיבה ופעולה

לאור התחזקות החמאס, ועד להתייצבות המערכת הפוליטית הפלסטינית, נשחקת התוחלת של מהלכים מדיניים הסכמיים. על ישראל לפתח כלים שאינם מבוססים על מו"מ.

  • לחץ ישיר של ישראל – ישראל תסרב לשוחח עם אנשי חמאס כמי שחברים / מזוהים / משתייכים לארגון טרור. כל קשר עם אנשי חמאס – ראשי ערים, אנשי רש"פ או אש"ף יבוצע באמצעות צדדים שלישיים עד שהללו ישנו את השתייכותם האירגונית והאידיאולוגית (ר' בועז גנור, ידיעות אחרונות 23/5);
  • לחץ עקיף של ישראל – ישראל תקדם תהליך שבו כניסת החמאס למוסדות הפלסטינים תלווה בנשיאה באחריות לתוצאות המדיניות של מעשי החמאס – החמאס יילך עם השפעה ועם אחריות לתהליך המדיני. זאת באמצעות:
  • העיקרון של מגע ישיר עם נציגי חמאס המכהנים כראשי רשויות ביחס לסוגיות שבתחום אחריותם;
  • העברת נטל האחריות המדינית למועצה המחוקקת של הרש"פ לאחר כניסת החמאס אליה (פורמלית קבלת ההחלטות בנושאים המדיניים היא בידי אש"ף ולא בידי הרש"פ). כל זאת תוך הבחנה בין הזרוע הצבאית של החמאס למרכיבים האזרחיים של הארגון.