החלטות מועצת הביטחון של האו"ם 1737 ו- 1747

ניתוח של החלטות האו"ם 1737 ו-1747 אשר הטילו סנקציות נגד איראן בשל סירובה להשעות את תוכניתה להעשרת אורניום.

הגדרה

המונח "החלטות מועצת הביטחון של האו"ם 1737 ו- 1747" כולל את החלטה 1737 (23/12/06) אשר הטילה סנקציות על איראן לאחר שזו סירבה להשעות את תוכנית העשרת האורניום שלה ואת תוכנית הטילים כפי שנדרשה בהחלטה 1696;1 ואת החלטה 1747 (24/3/07) אשר החריפה את הסנקציות נגד איראן לנוכח אי ציותה להחלטה 1737.

רקע

באוגוסט 2002 חשפו סוכנויות מודיעין מערביות את קיומם של מתקן להעשרת אורניום ומפעל לייצור מים כבדים באיראן.2 כחברה חתומה על האמנה למניעת תפוצה גרעינית (NPT) הפרה איראן את מחויבותה להצהיר על כל מתקני הגרעין שלה והחומרים הגרעיניים שברשותה. לאחר שהפרה את נוהלי האמנה, ניסתה איראן לשכנע את הקהילה הבין-לאומית כי תוכנית הגרעין שלה מיועדת למטרות שלום ואפשרה את כניסתם של פקחי הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) למתקני הגרעין באיראן. ואולם שיתוף הפעולה בין איראן לסבא"א היה חלקי בלבד.3

איראן המשיכה את פעילותה הגרעינית, ובכלל זה את פעילות העשרת האורניום, למרות המאמצים הממושכים מצד סבא"א, ארה"ב, רוסיה, סין, צרפת בריטניה וגרמניה – בנפרד וכחלק מ"מדיניות שלושת האירופאיות" (EU3)4 וממדיניות "מועדון שש המעצמות"5 – להגיע להסכמה איראנית להפסקת העשרת האורניום.6לנוכח סירובה של איראן לשתף פעולה, העבירה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 1696 (31/7/06), שקראה לאיראן להפסיק את פעילותה הגרעינית עד לתאריך 31 באוגוסט 2006, ולא תעמוד בפני סנקציות.7

אי עמידתה של איראן במועד הסופי, הובילה את "מועדון שש המעצמות" לדון בצעד הבא של מועצת הביטחון.8 בעוד שארה"ב תמכה בהטלת סנקציות כלכליות חמורות אשר יאסרו על קיום קשרים כלכליים עם איראן, סירבו רוסיה וסין לתמוך בהצעה שכזו.9 לבסוף, כנוסח של פשרה, התקבלה פה אחד החלטה 1737 (23/12/06).

החלטה 1737 קבעה פרק זמן של 60 יום במסגרתו צריכה איראן למלא את דרישות ההחלטה ובראשן הפסקת העשרת האורניום. לאחר שחלף המועד ואיראן לא ענתה לדרישות ההחלטה העבירה מועצת הביטחון את החלטה 1747 (24/3/07) אשר החריפה את הסנקציות שהוטלו במסגרת החלטה 1737.

תוכן ההחלטות

החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1737 מבוססת על העקרונות הבאים: בעוד שאיראן זכאית לפתח, לחקור ולהשתמש באנרגיה גרעינית, מועצת הביטחון שואפת למנוע כל ניסיון לפתח יכולות גרעיניות צבאיות. לכן, היא דורשת מאיראן להשעות מיידית את כל פעילותה הגרעינית, ובמסגרת זו את תוכנית העשרת האורניום שלה ואת העבודה בתחום המים הכבדים, כפי שנדרשה גם ע"י מועצת הנגידים של סבא"א.10

על מנת לעודד את איראן למלא אחר דרישות ההחלטה הוטלו עליה הסנקציות הבאות:

  • כל המדינות החברות באו"ם נדרשות להפסיק לספק לאיראן חומרי גלם, ציוד וטכנולוגיה שעשויים לתרום לפעילות העשרת האורניום שלה, פעילות גרעינית הקשורה למים כבדים וכן לצורך מחקר ופיתוח של טילים בליסטיים;
  • חל איסור על איראן לייצא אמצעי לחימה11 והמדינות החברות באו"ם נקראות למנוע רכישת נשק איראני;
  • בשטחי המדינות החברות באו"ם יוקפאו נכסים של חברות ושל אישים איראנים הקשורים לתוכנית הגרעין, ויוטלו מגבלות תנועה קלות על בכירים איראנים.12

החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1747, המבוססת על אותם עקרונות מהחלטה 1737, החריפה את הלחץ על איראן והטילה את הסנקציות הבאות:

  • כל המדינות מחויבות לדווח לוועדה על כניסות או תנועות בשטחיהן של אישים הקשורים בתוכנית הגרעין האיראנית;13
  • כל המדינות נקראות14 לצמצם אספקה של כל אמצעי לחימה15 משטחיהן לאיראן;
  • כל המדינות והמוסדות הכלכליים הבין-לאומים נקראים להימנע16 מהתחייבויות כלכליות חדשות מול ממשלת איראן הכוללות מענקים, סיוע כלכלי, או הלוואות, פרט למטרות הומניטאריות ולפיתוח.

סבא"א אחראית לדווח למועצת הביטחון אם הפסיקה איראן את פעילותה כפי שנדרשה בהחלטה 1737, זאת תוך 60 יום מקבלת החלטה 1747. אם איראן לא תענה לדרישות, רשאית מועצת הביטחון של האו"ם להעביר החלטה נוספת אשר תחריף את הסנקציות נגד איראן.


[1]

החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1696 (31/7/06) קראה לאיראן להשעות את תוכנית העשרת האורניום ולמלא אחר דרישות מועצת הנגידים של סבא"א. ההחלטה קראה להמשך המאמצים הדיפלומטיים הרב-צדדים בראשות האיחוד האירופי.

[2]

אפרים אסכולאי, "דרכה של איראן לנשק גרעיני", TA Notes 160, מרכז יפה, 8/2/06.

[3]

סבא"א דיווחה כי "נותרו פערים בידע שברשותה אשר מהווים סיבה לדאגה", סקוט פטרסון, CS Monitor, 9/5/06.

[4]

צרפת, בריטניה וגרמניה.

[5]

ארה"ב, רוסיה, סין, צרפת, בריטניה וגרמניה.

[6]

אליין סוציולינו, NY Times, 8/6/06.

[7]

AFP, 31/7/06.

[8]

AFP, 8/9/06.

[9]

רוסיה וסין סירבו להצעה האמריקנית מסיבות פוליטיות, צבאיות וכלכליות. ברמה הכלכלית קיימים קשרים ענפים בין המדינות לאיראן כשאיראן מייבאת מרוסיה נשק, ידע וטכנולוגיות בתחום פיתוח מקורות הנפט כמו גם ידע וטכנולוגיות בתחום האנרגיה הגרעינית. סין מייבאת כמויות גדולות של נפט גולמי מאיראן ומייצאת לאיראן מסחר ענף.

[10]

דרישות מועצת הנגידים של סבא"א כוללות: השעיה מלאה של כל פעילות העשרת האורניום; אשרור ויישום הפרוטוקול הנוסף באמנה למניעת תפוצה גרעינית (NPT) אשר מעניק לסבא"א סמכויות רחבות וגישה למידע ולמתקנים גרעיניים.

[11]

רשימת החומרים מופיעה בנספח להחלטה.

[12]

רשימת האישים והחברות הוכנה ע"י האו"ם ומצורפת להחלטה.

[13]

רשימת האישים מופיעה בנספח 1 להחלטה. בהחלטה 1747 הוספו שמות נוספים לרשימה זו.

[14]

הסעיפים בהם רשום "המדינות נקראות" אינם מחייבים.

[15]

במסגרת זו כלולים טנקים, כלי רכב משוריינים, מערכות ארטילריה גדולות, מטוסי קרב, מסוקי קרב, ספינות קרב, טילים ומערכות טילים; סיוע טכני, אימונים, או סיוע כספי הקשורים לאספקה, מכירה, העברה, ייצור או שימוש באמצעים אלה.

[16]

יש לציין כי סעיף זה אינו מכוון להקפיא מחויבויות כלכליות קיימות בין המדינות החברות באו"ם לאיראן.