ממשלת האחדות הפלסטינית: שיבת החד-צדדיות

הקמת ממשלת האחדות הפלסטינית הופכת את החלופה החד-צדדית של ישראל לרלוונטית שוב, משום שהיא הופכת הרש"פ לכתובת מדינית במקביל להאצת המבוי המדיני הסתום.

הסכם מכה והקמת ממשלת אחדות מהווים מהפכה חוקתית ופוליטית בתנועה הלאומית הפלסטינית וצפויים לחזק את הרש"פ ככתובת אפקטיבית בעזה ובגדה. עם זאת, הם מובילים למבוי סתום מדיני ומבני בין ישראל לפלסטינים.

מכון ראות טוען שהשילוב בין היווצרות כתובת פלסטינית בגדה והרצועה ובין המבוי המדיני הסתום מחזק את החלופה החד-צדדית של ישראל.

מה הסוגיה?

ממשלת האחדות הוקמה לאחר חודשים של מאבקים אלימים בין פת"ח וחמאס שהביאו לשיתוק הרש"פ. המאבקים הללו נבעו בין השאר מאי-הסכמה על הישות שלה הזכות, הסמכות והאחריות לייצג את העם הפלסטיני:

  • שאלת הייצוג הפלסטיני: אש"ף או הרש"פ? – למרות מעמדו הרשמי של אש"ף כנציג הלגיטימי הבלעדי של העם הפלסטיני, מרכז הכובד המדיני עבר במהלך השנים אל הרש"פ.
  • שאלת השליטה ברש"פ: פת"ח או חמאס? – החפיפה בכוחות ובסמכויות הביצוע בין יו"ר הרש"פ, אבו מאזן, לבין ממשלת החמאס הביאה למלכוד חוקתי ופוליטי אשר שיתק את הרש"פ.

על-פי הסכם מכה ומצעה של ממשלת האחדות, האחריות לניהול המו"מ נותרה בידי אש"ף ונשיא הרש"פ. כל הסכם מוגמר אמור להיות מאושרר באחת מהצורות הבאות:

  • במועצה הלאומית הפלסטינית החדשה באש"ף, לאחר שהחמאס ישתלב בה על-פי הסכמות קהיר;
  • משאל-עם בקרב הפלסטינים הכולל את תושבי הרצועה, הגדה והפזורה הפלסטינית.

למה זה חשוב? למה עכשיו?

הסכם מכה והקמת ממשלת אחדות מהווים מהפכה חוקתית ופוליטית ויש להם מספר השלכות מדיניות:

חיזוק הרש"פ והפיכתה לכתובת יציבה

עד כה, לא הייתה כתובת פלסטינית – מאז מות ערפאת וביתר שאת לאחר ניצחון החמאס, למערכת הפוליטית הפלסטינית לא הייתה יכולת ליטול חלק במהלך מדיני, לאכוף הפסקת אש או לספק שירותים בסיסיים לאוכלוסיה.

כינונה של ממשלת האחדות מחזק את הרש"פ ככתובת אפקטיבית בעזה ובגדה משום ש:

  • מעמדה המדיני של הרש"פ משתדרג על חשבון אש"ף לנוכח הזמנת רה"מ הנייה לוועידת ריאד החודש.
  • נמצא פתרון פוליטי למלכוד החוקתי ברש"פ לנוכח הפשרה על חלוקת הסמכויות בין היו"ר לממשלה.
  • ממשלת האחדות זוכה לתמיכה עממית רחבה משום שמנעה את הגלישה למלחמת אזרחים.

מבוי סתום מדיני ומבני

הסכם מכה ומצעה של ממשלת האחדות קובע מנגנון לאשרור הסכמים שמהווה מתכון למבוי סתום מדיני:

אי אפשר דרך אש"ף – לא צפויה רפורמה באש"ף בקרוב לנוכח מאבקי הכוחות בין חמאס לפת"ח. לכאורה, עד שיוקם אש"ף חדש אין אפשרות לאשרר הסכם משמעותי עם ישראל.

י
תרה מכך, גם אם חמאס יצורף לאש"ף, הרי שצפוי מבוי סתום אידיאולוגי משום שפת"ח מתנגד למדינה פלסטינית בגבולות זמניים וחמאס מתנגד להסכם קבע (ר' התפריט המדיני של ישראל מול הפלסטינים).

אי אפשר במשאל-עם – עריכת משאל-עם בקרב הפזורה הפלסטינית מסובכת מאוד עד בלתי אפשרית לנוכח הביזור של האוכלוסייה הפלסטינית במדינות המארחות השונות.

יתרה מכך, לא צפוי אישורו של כל הסכם אשר לא יפתור את בעיית הפליטים גם אם יתבצע משאל-עם מסוג זה.


כיווני חשיבה ופעולה

יש כתובת לניהול מצב הביניים הנוכחי – ממשלת האחדות עשויה לאפשר לישראל להתנהל מול כתובת אחת בעזה ובגדה על הנושאים השוטפים בינה לבין הפלסטינים כגון סליקת מיסים ומכסים, שירותי הדואר וכו'.

שיבת החד-צדדיות – מאז ניצחון החמאס ועד הקמתה של ממשלת האחדות, לא הייתה "כתובת" פלסטינית בגדה והרצועה שהייתה יכולה למלא את הריק המדיני אחרי נסיגה ישראלית ח"צ. ולכן, השילוב בין היווצרותה של כתובת פלסטינית לבין המבוי הסתום המדיני עשויים להחזיר לשולחן את חלופת החד-צדדיות.