ממשקי המערכת החוקתית הפלסטינית והישראלית

ישראל נדרשת לגבש מדיניות ביחס לסעיפים בחוקה הפלסטינית המתגבשת שנוגעים לזהותה היהודית.

תקציר מנהלים

תפישת עולם רווחת היא כי המערכת החוקתית הפלסטינית, ובכלל זה המסמכים המכוננים, הם עניין פלסטיני פנימי על בסיס זכותן של מדינות לקבוע את זהותן בעצמן.

במקרה הישראלי-פלסטיני יש לסייג הגדרה גורפת זו בנושאים שבהם החלטות חוקתיות פלסטיניות משפיעות על זהותה היהודית של ישראל ומעמד אזרחיה.

מכון ראות מזהה חמישה ממשקים בין המערכת החוקתית הפלסטינית לבין ישראל:

  • הייצוג הפלסטיני - מי מייצג את העם הפלסטיני על חלקיו השונים ובאילו סוגיות?

  • הזכות הפלסטינית להגדרה עצמית - כיצד תמומש עם הקמת מדינה?

  • סוגיית הפליטים והפזורה הפלסטינית - מה הזיקה בין המדינה הפלסטינית לאוכלוסיית הפליטים בפזורה?

  • ערביי ישראל - במצב הקבע צפויה להתקיים מערכת יחסים משולשת בין המדינה הפלסטינית, ישראל ואזרחיה הערבים של ישראל.

  • סוגיות התלויות ועומדות - מה עמדתה של המערכת החוקתית הפלסטינית ביחס לסוגיות שיהיו מושא למו"מ בין ישראל לבין הפלסטינים על מצב הקבע.

מכון ראות טוען כי לנושאים אלו עלולה להיות השפעה מרחיקת לכת על היכולת לייצב את מערכת היחסים בין ישראל לבין הפלסטינים. לכן על ישראל לגבש את מדיניותה ולמצוא דרך להשפיע על תוכן החוקה ופרשנותה בנושאים אלה.

למסמך זה שלושה חלקים:

חלק ראשון - ניתוח המערכת החוקתית הפלסטינית מנקודת מבט ישראלית;

  • הצגת המתח בין אתוס המאבק הפלסטיני ובין עיקרון הפשרה ההיסטורית והשפעתו על המערכת החוקתית הפלסטינית;
  • ניתוח ממשקי המערכת החוקתית הפלסטינית עם ישראל;

חלק שני - ניתוח ממשקי הטיוטה השלישית של חוקת המדינה הפלסטינית עם ישראל;

חלק שלישי - זיהוי זירות בהן נדרשת מדיניות ישראלית ביחס לממשקי המערכת החוקתית עם ישראל.

האתגר המיידי ביחס למערכת החוקתית הפלסטינית הוא גיבוש מדיניות ביחס להמשך התפתחותה ולתוכנה של חוקת המדינה הפלסטינית הנכתבת בימים אלה.

למסמך המלא