לגיטימציה תחת מתקפה

ערן שישון - ההשלכות של מדיניות ישראל כלפי המיעוט הערבי בתוכה נוגעות אל מעבר לגבולות הפוליטיקה הפנימית בישראל.

ערן שישון, מעריב:

גם לאחר מהומות אוקטובר 2000, תפסה סוגיית ערביי ישראל מקום נמוך בסדר היום הציבורי. התייצבותם של ערביי ישראל בראש המחנה נגד העבודות שביצעה ישראל בשער המוגרבים, החזירו את הדיון על סוגיה זו לסדר היום הציבורי, אך ודאי לזמן קצר.

'מסמך החזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל' שפורסם בחודש דצמבר על ידי ועדת המעקב של ערביי ישראל וועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות, היה אמור להעלות סוגיה זו על סדר היום. המסמך כולל דרישה לשוויון כלכלי-חברתי, בנוסף לדרישות להכרה של המדינה בערביי ישראל כמיעוט לאומי, לאוטונומיה בתחומי החינוך, הדת והתרבות ולזכות וטו על החלטות לאומיות. מחברי המסמך אינם מסתירים את שאיפתם לשינוי הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית.

בשנים האחרונות, ישראל מתגוננת בפני מתקפה גוברת על זכות קיומה כמדינה יהודית. הכפירה בזכותה של ישראל להתקיים באירופה ובארה"ב נשמעה בעבר רק בחוגים רדיקליים, ואולם כיום היא חודרת שם למרכז השיח. בשם תיאוריות פוליטיות ליברליות ולנוכח מגמות דמוגרפיות, גוברת הדרישה לכינונה של מדינה דו-לאומית אחת בכל ארץ ישראל, על בסיס 'קול אחד לכל אחד'. אלה החותרים תחת מדינת ישראל מעריכים שבכוחם של תהליכים מדיניים, פוליטיים, חברתיים וכלכליים לפגוע בלגיטימציה לקיומה של ישראל ולהביא לקריסתה מבפנים – בדומה לתהליך שעברה דרום אפריקה הלבנה.

בהקשר זה, משולש היחסים בין מדינת ישראל, אזרחיה הערבים והתנועה הלאומית הפלסטינית הוא בעל משמעות עצומה. אף כי מחברי המסמך משייכים עצמם לעם הפלסטיני, בדרישותיהם הם מבטאים שיח פלסטיני עצמאי המנותק מהתנועה הלאומית. ואולם, למרות שהם אינם קוראים תיגר על עיקרון חלוקת הארץ אשר אומץ ע"י אש"ף, הם מערערים כאמור על אופייה היהודי של המדינה ותורמים בכך לשיח האנטי-ציוני הבין-לאומי.

תרומה זו לשיח האנטי-ציוני מועצמת ע"י מגמה נוספת: 'בינאום' היחסים בין ערביי ישראל למדינת ישראל. בשנים האחרונות, נע בהדרגה מרכז הכובד של ניהול יחסי המדינה עם המגזר הערבי מתוך המדינה, שם היא מנוהלת כסוגיית פנים, לזירה הבין-לאומית שם היא חשופה למעקב, ביקורת והתערבות. בין השאר, נערכים מפגשים שוטפים בין שגרירים זרים לבין נציגי ערביי ישראל; האו"ם מכיר בחלק מהארגונים של ערביי ישראל כארגונים מייעצים; ופרלמנט האיחוד האירופי החליט שסוגיית מעמד ערביי ישראל תעלה בכל דיון פוליטי שהאיחוד ינהל עם ישראל.

העובדה ש'בינאום' סוגיית ערביי ישראל אינו ייחודי אלא חלק מתופעה גלובאלית רחבה יותר, אינה משנה את המשמעות הנגזרת מכך לישראל. השילוב בין תהליך הבינאום לבין התפשטות האנטי-ציונות, מעלה את החשש מפני 'היפוך' בעמדתם של גורמים מדיניים מובילים בקהילה הבין-לאומית ביחס לפתרון האפשרי או הצודק לסכסוך הישראלי-פלסטיני: מתמיכה בעיקרון חלוקת הארץ לשתי מדינות, לתמיכה בכינונה של מדינה אחת.

ההשלכות של מדיניות ישראל כלפי המיעוט הערבי נוגעות אל מעבר לגבולות הפוליטיקה הפנימית בישראל. ולכן, פרט לחתירה לשוויון אופטימאלי כלכלי-חברתי, על ממשלת ישראל לגבש חזון כלפי אופי ומידת ההשתלבות של האוכלוסייה הערבית במדינה, אשר ייתן מענה גם למגמת דה-הלגיטימציה של מדינת ישראל בעולם.

לחץ כאן לפרסום