ישראל במדד החדשנות 2007

מניתוח מדד החדשנות עולה כי לישראל יתרון בולט ביכולת האנושית ובתחכום הטכנולוגי של תשומות. ברמת התחרותיות לעומת זאת, מדורגת ישראל נמוך יחסית.
מדד החדשנות לשנת 2007 שפירסם INSEAD, המכון האירופי למנהל עסקים, מדרג את יכולתן של מדינות להתמודד עם אתגר החדשנות בעידן הגלובליזציה.

המדד מגדיר חדשנות כיכולת ליצור רעיונות חדשים, לתרגם רעיונות אלו למוצרים ושירותים בעלי ערך מוסף, ולהגיב לשינויים על-ידי אימוץ יעיל של טכנולוגיות חדשות. יכולות אלו מתבססות על איכות ההון האנושי ורמת הגמישות והפיתוח של המשק.

המדד בנוי משמונה עמודי-תווך הניתנים לחלוקה לשתי קבוצות:

  • תשומות: בקבוצה זו כלולים משתנים התורמים לפיתוח רעיונות חדשים ולתרגומם למוצרים ושרותים. עמודי-תווך אלו הם מוסדות ומדיניות, תשתיות, יכולת אנושית, תחכום טכנולוגי, וידע.
  • תפוקות: בקבוצה זו משתנים המשקפים את התועלת שאזרחים וארגונים במדינה מפיקים מגורמי היצור. עמודי-תווך אלו הם עסקים ושווקי הון, תחרותיות, ועושר.

מתוצאות המחקר עולה כי ארה"ב מובילה בטבלה וגרמניה מדורגת שניה אך בהפרש משמעותי. בריטניה, יפן וצרפת אחריהן. ישראל מדורגת במקום ה- 18.

מניתוח מדד החדשנות עולה כי לישראל יתרון בולט בתחום התשומות: ביכולת האנושית ובתחכום הטכנולוגי. ניתן לייחס יתרונות אלו למשל לתרומתו של צה"ל לפיתוח יכולות אישיות וידע טכנולוגי ולרמת הניהול בישראל, רמת ההשקעה במחקר ופיתוח, איכותם של מכוני מחקר, וקשרים עם חברות בין-לאומיות.

ואולם, נתוני מדד החדשנות מצביעים גם על רמת התחרותיות הנמוכה של המשק הישראלי. בעמוד-התווך המאגד משתנים הקשורים לרמת התחרותיות דורגה ישראל במקום ה-41. זאת בניגוד למיצובה של ישראל במקום ה- 15 במדד התחרותיות העולמי.

ניתן להסביר את דירוגה הנמוך של ישראל ברמת התחרותיות על-ידי שיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה ורמת התחרותיות הנמוכה המאפיינת את התעשיה המסורתית. כמו כן, המגבלות שחלו עד לאחרונה על שווקי ההון המקומיים פגעו בזמינות מקורות המימון וההשקעה בנכסים.

מבחינה זו, רפורמת בכר שפעלה להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל עשויה לסייע ביצירת שוק הון משוכלל וגמיש יותר. דבר זה צפוי להביא לעלייה ברמת התחרותיות, וכתוצאה מכך גם ברמת החדשנות.

בהקשר זה יש לציין כי קיים פער גדול בין דירוג ישראל במקום ה- 15 במדד התחרותיות העולמי לבין דירוגה הנמוך במשתנה התחרותיות לפי מדד החדשנות. מן הראוי לזכור כי גם כאשר נעשה שימוש בנתונים זהים במדדים שונים, עצם האימוץ של מתודולוגיות סטטיסטיות שונות עשוי להוביל לדירוגים שונים של אותו משתנה. לכן, יש לעשות שמוש מושכל במדדים שונים ולבחון את אופן בנייתם.

מקורות נוספים