ישראל במדד החופש הכלכלי

דירוג ישראל במדד החופש הכלכלי מלמד כי למרות המעורבות הממשלתית הגבוהה במשק, חל שיפור יחסי ברמת האוטונומיה החומרית הממוצעת. ואולם, ספק אם ניתן ללמוד ממנו על היבטים של חופש פוליטי או איכות חיים.

מדד החופש הכלכלי השנתי שמפרסם הוול סטריט ג'ורנל בשיתוף עם קרן הריטג' מדרג את ישראל במקום ה-37, שיפור של 7 מקומות מהדירוג בשנה שעברה.

מדד החופש הכלכלי מגדיר חופש כלכלי כאוטונומיה חומרית של הפרט, כלומר יכולתו לשלוט בעבודתו וברכושו בלא שיהיה נתון להגבלות מצד המדינה וקבוצות מאורגנות אחרות.

המדד מבוסס על דירוג רמת החופש הכלכלי בעשרה עמודי תווך אשר בוחנים שני תחומים:

  • מידת ההגבלות והרגולציה שהמדינה מחילה על זרימה חופשית של משאבים בתוך המשק ומחוצה לו;
  • יכולתם של הפרטים לצבור נכסים ולשלוט בנכסים שבבעלותם.

מניתוח נתוני המדד עולה כי דירוגה של ישראל מושפע לרעה ממעורבות ממשלתית גבוהה יחסית במשק, מנטל מסים גבוה יחסית, ומהיעדר תחרות בשוק הבנקאות. יש לציין כי מדיניות ההפרטה וקיצוץ הוצאות המדינה שיפרו את דירוגה של ישראל במדד בשנים האחרונות.

על מה מעיד חופש כלכלי?

על אף שחופש כלכלי הוא מקדם חיובי לצמיחה, אין בהכרח הלימה בינו לבין איכות חיים. לראיה, המדינה המובילה במדד החופש הכלכלי היא הונג קונג, המדורגת במקום ה-17 במדד איכות החיים של האקונומיסט.

כמו כן, למרות הקשר הרעיוני בין חופש כלכלי לחופש פוליטי, מדד החופש הכלכלי אינו מצביע בהכרח על רמת החופש הפוליטי. סינגפור, אשר מדורגת במקום השני במדד זה, מדורגת במקום ה-84 במדד הדמוקרטיה של האקונומיסט.

קיימת הלימה מסוימת בין חופש כלכלי לתחרותיות לאומית. ניתן לזהות התאמה עקרונית בין המדינות המובילות, הממוצעות והמפגרות במדד החופש הכלכלי ובמדד התחרותיות העולמי.

עם זאת, קיימות יוצאות דופן, כמו טרינידד וטובאגו המדורגת במקום ה-66 במדד התחרותיות העולמי ובמקום ה-23 במדד החופש הכלכלי, או ישראל, המדורגת כאמור במקום ה-37 במדד החופש הכלכלי, ובמקום ה-15 במדד התחרותיות העולמי.