לאחר ההתנתקות- מהו מעמד השטחים מהם תצא ישראל?

מה צריכה להיות עמדת ישראל בנוגע לשטחים אשר תפנה במסגרת ההתנתקות?

מהי הסוגיה?

ביום שלישי הקרוב צפוי רה"מ שרון להיפגש עם אבו מאזן. על סדר יומם יעמדו תאום תכנית ההתנתקות ושיבה למפת הדרכים. סוגיה מרכזית בהקשר זה תהיה מעמד השטחים מהם תיסוג ישראל.

יעד תכנית ההתנתקות הוא סיום האחריות הישראלית כלפי עזה וצפון השומרון.

תוכנית ההתנתקות לא מתייחסת למעמד השטחים מהם תיסוג ישראל. עם זאת, עקרונותיה הנוכחיים יוצרים במפורש או במשתמע את האילוצים הבאים:

  • שליטה על המעטפת החיצונית של רצועת עזה;
  • הגדה ועזה הם יחידה טריטוריאלית אחת בהתאם להסכמים הקיימים;
  • השטחים לא יהיו אזורי B או C (אחריות ביטחונית ישראלית לפי הסכם הביניים);
  • השטחים לא יהיו אזורי A – ישראל נמנעת מלפתוח במו"מ עם הפלסטינים על החלת הסכם הביניים בשטחים שיפונו והפיכתם לאזורי A;
  • השטחים לא יועברו לאחריות מדינה פלסטינית אשר אמורה להיכון רק בשלב השני של מפת הדרכים לאחר יישום ההתנתקות;
  • צדדים שלישיים – ישראל לא מוכנה לדון עם צדדים שלישיים על קבלת אחריות ושליטה על השטחים שיפונו.

למה זה חשוב? למה עכשיו?

ללא עמדה ברורה של ישראל ביחס למעמד השטחים שיפונו, לא ניתן יהיה להגדיר מנדט ברור לצוותים שיעסקו בתיאום ההתנתקות עם הפלסטינים.

כיווני חשיבה ופעולה

השטחים שיפונו הם שטחי A הסכם הביניים יחול על השטחים שיפונו כך שהם יהיו בשליטה ביטחונית ואזרחית של הרשות הפלסטינית בעוד שביטחון החוץ יוותר בידי ישראל. קרי, ישראל שולטת במעטפת החיצונית של הרצועה ולכן נותרת אחראית כלפיה.

כינון מדינה פלסטינית בגבולות זמניים בשטחים שיפונו ובשטחי A לפני או במהלך תוכנית ההתנתקות. מהלך זה יחייב את ישראל לצאת מן המעטפת החיצונית במוקדם או במאוחר.

כינון המדינה הפלסטינית יכול להתבצע באמצעות מו"מ או הכרה חד-צדדית של ישראל ברש"פ כמדינה.

העברת עזה לשליטה של גוף בינלאומי תחייב יציאה של ישראל מן המעטפת החיצונית ותיצור אילוצים על מדיניותה של ישראל הנובעים מנוכחות של צד שלישי. במקביל, תתאפשר הסרת האחריות הישראלית מעל עזה.