הציר המתון

לנוכח הידיעות על הפגישות הקרובות בין אולמרט לבכירים סעודים ומלך ירדן, מכון ראות מציג את המושג "הציר המתון" - המתייחס לציר מדיני המורכב ממדינות ערב המתונות אשר לכאורה יש להן אינטרסים משותפים עם ישראל.

הגדרה

המושג "הציר המתון" מתייחס לשיתוף פעולה לא רשמי בין מדינות ערב אסלאמיות-סוניות, ובכללן מצרים, ירדן, ערב הסעודית וחלק ממדינות המפרץ,1 אשר חולקות סדר-יום מדיני המבוסס על אינטרסים ואיומים משותפים.

סדר-היום המשותף

בחודשים האחרונים, מגמות ואירועים מדיניים במזרח התיכון תרמו לגיבוש קואליציה ושיתוף פעולה בין מדינות הציר המתון. המגמות והאירועים הבולטים בהקשר זה הם ההשפעה הגוברת של איראן ומערך ההתנגדות; המשך פיתוח תוכנית הגרעין של איראן; ניצחון חמאס בבחירות ברשות הפלסטינית; המלחמה בין ישראל לחזבאללה; הסערה הפוליטית בלבנון; והמאבק המתמשך נגד הג'יהאד העולמי.

כל אלה הבליטו את הצורך בקרב שליטי מדינות הציר המתון להתאחד ולשתף פעולה כדי לשמור על יציבות משטרם והיציבות האזורית.

סדר-היום המשותף של מדינות הציר המתון בא לידי ביטוי בשלושה מישורים עיקריים:

1. יצירת מאזן כוחות מול ההגמוניה האיראנית המתהווה בדמות 'הסהר שיעי';

2. מאבק נגד הג'יהאד העולמי2 המאיים על יציבות משטרי מדינות ערב;

3. יישוב הסכסוך הישראלי-ערבי אשר מהווה מקור לאי-יציבות פנימית ואזורית.

מאזן הכוחות מול הסהר השיעי

על אף המחלוקת הפוליטית עם סעודיה, מצרים וירדן, משטרו הסוני של סדאם חוסיין בעיראק (4/03) נתפס כחיץ מדיני אשר מנע את ההתפשטות האיראנית באזור. נפילת משטרו של חוסיין והקמתה של ממשלה שיעית חלופית (12/05), מעלות בקרב מדינות אלה את החשש מיצירת 'סהר שיעי' בהובלת איראן.3 לפיכך, נפילת משטרו של חוסיין הובילה את חלקן של מדינות ערב לחתור ליצירת מאזן כוחות מול האיום המתהווה.4

בנוסף לשיתוף הפעולה הביטחוני בין מדינות הציר המתון,5 הן פועלות גם בזירות הבאות:

  • מאזן כוחות גרעיני אזורי – עמדתן המסורתית של מדינות ערב המתונות הוא לשמור על המזרח התיכון כאזור חופשי מנשק גרעיני. ואולם, לנוכח הפיתוח הגרעיני האיראני עולים קולות במדינות ערב המתונות הקוראים להצטרף לתהליך פיתוח גרעיני.6
  • תמיכה בכוחות ה-14 במאי בלבנון – הניסיון של חזבאללה לשנות את המערכת הפוליטית הלבנונית (12/06), הנתפס גם כניסיון איראני להרחיב את השפעתה האזורית באמצעות מערך ההתנגדות,7 מעורר דאגה בקרב מדינות הציר המתון. הציר המתון פועל לפיכך כדי לחזק את 'כוחות ה-14 במאי' אשר מתנגדים לחזבאללה ולמעורבות האיראנית בלבנון.8
  • יציבות בעיראק – הציר המתון מעוניין לצמצם את השפעתם של הגורמים בעיראק9 אשר נתמכים על ידי איראן. לשם כך, מתאם הציר המתון את פעולותיו לחיזוק הכוחות המתונים בעיראק עם ארה"ב.10

יציבות פנימית

מדינות הציר המתון משתפות פעולה נגד האסלאם הקיצוני, הקשור לאיראן ומערך ההתנגדות או לג'יהאד העולמי, אשר מערער על יציבותן:

  • הפעילות הפוליטית השיעית הגוברת – האירועים בעיראק ובלבנון מעוררים גם את המיעוטים השיעים במדינות סוניות, כגון סעודיה וחלק ממדינות המפרץ, להגביר את פעילותם הפוליטית.11
  • הג'יהאד העולמי – הג'יהאד העולמי מאיים על המשטרים הערבים ומערער את יציבותם. מדינות ערב השונות, ובכללן ירדן, ערב הסעודית ומצרים, נפגעו מהתקפות טרור של האסלאם הקיצוני בחודשים האחרונים.12

יישוב הסכסוך הישראלי-ערבי

הציר המתון מעוניין ביישוב כולל של הסכסוך הערבי-ישראלי מכיוון שהוא נתפס כאחד מהגורמים המרכזיים לתסיסה באזור. עליית חמאס לשלטון ברשות הפלסטינית (1/06) והברית האסטרטגית של תנועה זו עם איראן (12/06) מדאיגים את הציר המתון משום שהן יוצרות חשש שמגמות אלו יעוררו פעילות של תנועות אסלאמיות קיצוניות באזור. לכן, מדינות הציר המתון מגלות מעורבות גוברת בסכסוך הישראלי ערבי:13

  • עמדת התיווך– הליגה הערבית אישרה לאחרונה מחדש את היוזמה הערבית לשלום (היוזמה הסעודית) ושליחים ממצרים וירדן מתווכים תדיר בין ישראל לפלסטינים.14
  • תמיכה באבו מאזן – הציר המתון מנסה לשתף פעולה כדי לתמוך ביו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, אשר מצהיר על רצונו לנהל משא ומתן עם ישראל.15
  • הידברות זהירה עם ישראל – הציר המתון מנהל מגעים שוטפים, גם אם לא תמיד פומביים, עם מנהיגים ישראלים.16


1 מדינות המפרץ הרלבנטיות כוללות את קטאר, כווית, בחריין, עומאן, ואיחוד האמירויות הערביות. מידת מעורבותן בציר המתון משתנה.
2 המושג "הג'יהאד העולמי" מתייחס לקבוצות טרור אסלאמיות אשר מקיימות בינהן קשר רופף, ואין להן הנהגה מרכזית אחת, אשר משתמשות בטרור כדי לקדם את משנתם הרדיקלית הכוללת את הפלת את המשטרים הערביים ה"כופרים" ומאבק בארצות הברית, ישראל והמערב באופן כללי. Reuven Paz, Middle East Review of International Affairs, Vol. 6, No. 3, 9/02.
3 ראו ואלי נסר, לוס-אנג'לס טיימס, 27/8/06 (באנגלית) ואיתן ברונר, New York Times, 10/12/06.
4 מלך ירדן, עבדאללה, צוטט כאומר כי "האינטרס של איראן הוא ביצירת רפובליקה אסלאמית בעיראק; אם דבר זה יקרה, אנו נראה סדרה של בעיות חדשות שלא יהיו מוגבלות לגבולות עיראק בלבד". הוא הזהיר מפני "סהר שיעי" שיתפרס מאיראן ועד לבנון דרך עיראקו סוריה אשר יערער את יציבותן של מדינות האזור ויציב אתגר לארצות הברית, The Guardian, 27/1/05.
ערב הסעודית הודיעה לארה"ב שהיא שוקלת לממן את הכוחות הסונים בעירק במלחמתם נגד השיעים אם תיסוג ארה"ב מעיראק. כמו כן הודיעה כי היא מתנגדת בתוקף לשיחות בין ארה"ב לאיראן. New York Times, 13/12/06.
5 ארה"ב שואפת להגביר את שיתוף הפעולה בין ערב הסעודית ומצרים; בכירים במשרד החוץ של ארה"ב ביקרו במדינות המפרץ (אלה אשר הן חלק מה- Gulf Cooperation Council) ובמצרים, לבנון וירדן כדי להקים מסגרת הגנה אזורית. Wall Street Journal, 24/11/06 .
6 נשיא מצרים מובארכ הצהיר: "אנו זקוקים לאנרגיה כדי למלא את הצרכים של הדורות הבאים...וזה כולל את השימוש באנרגיה גרעינית לצורכי שלום. אנו לא זקוקים לאישור מאף גורם". סוכנות הידיעות הצרפתית, 19/11/06.

בפסגה של ה-
Gulf Cooperation Council בריאד (101/12/06), פרסמו מנהיגי מדינות המפרץ הצהרה: "למדינות האזור יש את הזכות לטכנולוגיה גרעינית למטרות שלום". בנוסף, שר החוץ הסעודי הנסיך סעוד אל-פייצל, הצהיר: "הטכנולוגיה הגרעינית הינה טכנולוגיה חשובה ליצירת אנרגיה, ומדינות המפרץ יצטרכו אותה באופן שווה". New York Times, 11/12/06.

8 במהלך היום השני של ההפגנות בלבנון אשר הוביל החזבאללה, הזהיר נשיא מצרים מובארכ מפני "הכוחות זרים" המסייעים לשיעים הלבנונים. "אני חושד שהמחאות ימשיכו, יהפכו למחאה עדתית ...אף אחד לא יוכל לעצור אותם... דבר אשר מותיר את [לבנון] בסכנה קיומית" Boston Globe, 6/12/06.
מצרים, ירדן וערב הסעודית ניסו לחזק את כוחות ה-14 במאי בלבנון (
דיילי סטאר, 2/12/06;
Ynet, 2/12/06; Ynet 1/12/06; דיילי סטאר, 29/11/06). בנוסף, עמר מוסא, מזכ"ל הליגה הערבית, ביקר בביירות פעמים רבות כדי לתווך בין הפלגים הלבנונים.
9 ארה"ב יחד עם ערב הסעודית, ירדן ומצרים ביקשו לתקוע טריז בין ראש הממשלה השיעי בעיראק מאליכי ואיש הדת השיעי מוקתדא אל-סאדר המקורב לאיראן. (New York Times, 28/11/06)..
10 נשיא ארה"ב בוש פגש את ראש הממשלה העיראקי מאליכי ומלך ירדן עבדאללה בירדן (Herald Tribune, 29/11/06, באנגלית). סגן נשיא ארה"ב צ'ייני ביקר בערב הסעודית 25/11/06; קונדוליזה רייס, פגשה רבות את שרי החוץ של ערב הסעודית, ירדן ומצרים (הארץ, 1/12/06; הארץ, 4/10/06).
11 המיעוט השיעי בערב הסעודית חי באחד האזורים העשירים ביותר בנפט והוא מבקש להרחיב את השפעתו הפוליטית. כווית ובחריין גם מנסות לשמר את האיזון בין האוכלוסיות הסונית והשיעית של מדינותיהן (Wall Street Journal , 24/11/06).
12 דוגמאות לכך הם פיגועי התאבדות בירדן בנובמבר 2006(CNN, 10/11/06) ובמצרים (CNN 24/1/06)ווהניסיון לפוצץ את מתקני הנפט בערב הסעודית בינואר 2006 (BBC, 24/1/06).
13 ירדן, מצרים ,ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות יצרו "קוורטט ערבי" בניסיון למקד את תשומת הלב הבין-לאומית בתהליך השלום הישראלי-ערבי וכדי להחליש את איראן וסוריה (Financial Times, 29/11/06).

המלך עבדאללה הירדני הצהיר: העדיפות הראשונה... היא [הסכסוך] הישראלי-פלסטיני כיוון שהוא מהדהד אל מחוץ ... לגבולות של העולם הערבי והמוסלמי... ונותר הסוגיה הרגישה העיקרית באזור שלנו ושל העולם... ניתן לתרגם את ההשפעה הרגשית [שהוא] יוצר לחוסר הביטחון והתסכול במזרח התיכון ובעולם הערבי. עבורי זהו העדיפות הראשונה" (
ABC News, 26/11/06, באנגלית).

נשיא מצרים מובארכ: "כל התקדמות במסלול השלום הישראלי-פלסטיני
יגרור השפעה חיובית תשפיע לחיוב גם על כל שאר המשברים במזרח התיכון, בעיראק ובמקומות אחרים" (סוכנות הידיעות הצרפתית, 6/12/06).

14 תפקידה של מצרים שיחקה תפקיד מרכזי היה חשוב מאוד בדרך בהשגת הסכם המעברים (הסכם רפיח)לחתימת על הסכם רפיח, והיא מתווכת בין ישראל והפלסטינים בניסיון מנסה להתערב כדי להשיג להביא את לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט. מלך ירדן עבדאללה הצהיר: ירדן תקיים תיצור קשר עם מהניגים מנהיגים ישראלים בתוקפה בתקופה הקרובה בנוסף.. [לאלה עםוגם]לקשרים השותפים שאנו מנהלים.. עם מנהיגים פלסטיניים כדי לעודד את הצדדים לנקות בצעדים שיוכלו ...לחזק את האמון ההדדי ולתרום להתקדמות בתהליך השלום" (הארץ, 18/12/06).

15 ערב הסעודית, מצרים וירדן מנסות לגשר בין מסייעות ליו"ר הרש"פ אבו מאזן והחמאס במאבקו במטרה להקים להקמת ממשלת אחדות עם תנועת החמאס (סוכנות הידיעות הצרפתית, 20/11/06).

בנוסף, מצרים וקטאר גם מנסות לתווך ניסו להתערב בעסקת שליט ואף יצאו בהאשמה פומבית נגד החמאס האשימו את חמאס שהכשיל את בכישלון השחיות השיחות (הארץ, 28/9/06; ג'רוסלם פוסט, 28/9/06).
16 שרת החוץ של ישראל, ציפי ליבני, הוזמנה לקטאר (הארץ, 29/10/06); דווח כי ראש הממשלה של ישראל, אהוד אולמרט נפגש מספר פעמים עם מנהיגים מערב הסעודית (ג'רוסלם פוסט, 2/12/06).

ראש הממשלה אולמרט הצהיר כי "נסתייע ... במדינות הערביות השכנות החותרות לפתרון הסכסוך בינינו בדרכי שלום, ובהן: ממלכת ירדן, מצרים, ערב הסעודית ומדינות המפרץ... הקולות ששמענו ממדינות אלה, בדבר הצורך בהכרה במדינת ישראל וקיום יחסים נורמאלים עימה, כמו למשל חלקים ביוזמת השלום הסעודית הם חיובים..." (אתר ראש הממשלה, 27/11/06).

בנאום הפתיחה של הכנסת (16/10/06) אולמרט גם הצהיר כי הוא "שמח שציר של מדינות ערביות מתונות נוצר כדי לקחת חלק בניסיון לבלום את השפעתה של איראן באזור".