מערך ההתנגדות

המושג "מערך ההתנגדות" מתייחס למערכת של שחקנים מדינתיים ולא-מדינתיים המקדמים סדר יום מדיני רדיקלי במזרח התיכון באמצעות שיתוף פעולה אסטרטגי חוצה גבולות.

הגדרה

המושג "מערך ההתנגדות" מתייחס למערכת של שחקנים מדינתיים ולא-מדינתיים המקדמים סדר יום מדיני רדיקלי במזרח התיכון באמצעות שיתוף פעולה אסטרטגי חוצה לגבולות. מערך ההתנגדות לא בוחל בשימוש בטרור ובלוחמה מוגבלת והוא לעיתים שם לו למטרה להשתלט על הישויות המדיניות בהן הוא פועל.1

במקרה של ישראל, מערך ההתנגדות מהווה מודל חדש של איום בטחוני ומדיני, כאשר באמצעות הטרור מלבנון ומהרש"פ הוא מצליח למנוע מישראל הישגים בטחונים או מדיניים.2

רקע

שימוש בשליחים מדיניים וצבאיים ("פרוקסי") במודל מערך ההתנגדות על מנת לחתור תחת ממשלות או לגרום לתסיסה אזרחית במשטרים מתחרים אינו חדש במזרח התיכון.3 מאז המהפכה האיראנית (4/79) ובמיוחד בשנים האחרונות, איראן הפכה ליוזמת העיקרית של הפעילות החתרנית במזרח התיכון במסגרת מערך ההתנגדות.4

מאפיינים

מבנה מערך ההתנגדות הינו גמיש ודינאמי; הוא משקף את המניעים, האינטרסים והיכולות של שחקנים בכל רגע נתון. למערך מספר מאפיינים גנריים ודפוסי פעולה טיפוסיים, כלהלן:

מערך ההתנגדות מהווה תופעה מערכתית – המורכב משחקנים מדינתיים ולא-מדינתיים שונים ומפוזרים מבחינה גיאוגרפית 5. שחקנים אלה פועלים יחד, לקראת הגשמת יעד מוגדר או מטרה מוגדרת.6

20061120 מערך ההתנגדות px300

  • היוזם מניע את פעילות מערך ההתנגדות, ועשוי לצקת לה גם תכנים אידיאולוגיים.
  • המוציא לפועל – חוד החנית של מערך ההתנגדות, שחקן לא-מדינתי המבצע את הפעולות המדיניות או הצבאיות נגד היעד.
  • המסייע מספק סוגים שונים של תמיכה מדינית ולוגיסטית למוציא לפועל, המאפשרים פעילותו.
  • המארח – הישות המדינית המשמשת בסיס טריטוריאלי ממנו פועל המוציא לפועל .
  • היעד הינו המטרה המדינית של מערך ההתנגדות.7

נזילות בתפקידים – הגורמים שמשתתפים במערך ההתנגדות עשויים "להחליף תפקידים": ליזום, לסייע, לארח ואף לבצע את הפעילות, בהתאם לנסיבות.8

ממשלות חלשות מסומנות כמטרה– מערך ההתנגדות משגשג במדינות בהן הממשלה המרכזית חלשה יחסית וחסרת מונופול על הכוח. הוא עשוי לחתור תחת מוסדות המדינה ואף להשתלט עליה.9

לוחמה מוגבלת – מערך ההתנגדות מנצל את הא-סימטריה בינה לבין צבאות קונבנציונאליים. המערך אינו חותר להשיג הכרעה ע"י ניצחונות צבאיים, אלא להשתמש בטרור ובלוחמה זעירה על מנת להתיש את האויב לאורך זמן.10

סדר יום רדיקלי – מערך ההתנגדות מקדם סדר יום מדיני רדיקלי, המאיים על מדינות ערב מתונות כגון לבנון, ירדן, מצריים וערב הסעודית.11

ניצול חידושים טכנולוגיים – מערך ההתנגדות מנצל לטובתו את החידושים הטכנולוגיים ומהפיכת המידע וביטויים נוספים של תהליך הגלובליזציה המאפשרים מעבר מהיר של מידע, טובין ואנשים. הביטויים הללו של תופעת הגלובליזציה יוצרות גם לארגונים הקטנים במערך ההתנגדות השפעה בלתי-פרופורציונאלית ביחס לגודלם.

מערך ההתנגדות נגד ישראל

בשנים האחרונות, מצליח מערך ההתנגדות נגד ישראל למנוע מישראל הישגים מדיניים וצבאיים באמצעות פעולות טרור מלבנון והשטחים הפלסטיניים. בדרך זאת, מערך ההתנגדות שואף לקדם את הקמתה של מדינה אסלאמית אחת במקומה של ישראל.

המוציאים לפועל של מערך ההתנגדות נגד ישראל הם ארגונים כגון חזבאללה, חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, ועדות ההתנגדות העממית וארגוני טרור נוספים, המנצלים את לבנון ואת הרשות הפלסטינית כמארחים.12

ככל שעובר הזמן, איראן מעורבת יותר כיוזמת מערך ההתנגדות נגד ישראל כשהיא מממנת את ארגוני הטרור הפלסטיניים ואת החזבאללה, תומכת בהם בפעילותם נגד ישראל ומספקת להם "השראה" אידיאולוגית. סוריה פועלת כמסייעת של מערך ההתנגדות נגד ישראל, בכך שהיא מארחת את המטות של חלק מארגוני הטרור הפלסטיניים, תומכת בחזבאללה ומאפשרת מעבר של נשק ואנשים מאיראן ללבנון.



1 יש להבחין בין מערך ההתנגדות והג'האד העולמי. הגי'האד העולמי הוא תופעה אסלאמית-דתית, הכלי העיקרי שלו הוא טרור וסדר היום המיידי שלו כולל את הפלת משטרי מדינות ערב "הכופרות" וגם מטרות גלובאליות. את מערך ההתנגדות מרכיבים גופים שסדר היום שלהם יכול להיות דתי, אולם אינו בהכרח כזה; הוא משתמש בטרור כמו גם בכלים פוליטיים לקדם את הסדר היום שלו; וזירת פעילותו העיקרית היא אזור המזרח התיכון. בין הגופים המרכיבים את שתי התופעות עשוי להיות שיתוף פעולה במאבקם מול ישראל וארה"ב. כך למשל, התקיים שיתוף הפעולה בין לוחמי גרילה סומליים לבין החזבאללה במלחמה נגד ישראל (Worth Robert, New York Times, 14/11/06).

2 ראו הטרור הוא איום קיומי.

3 שתי דוגמאות לכך הינן התמיכה של נשיא מצרים נאצר בפלסטינים כדי לעורר תסיסה ומהומות בירדן בשנות ה-50; והתמיכה שלו בתסיסת הסונים בלבנון במשבר שפקד את המדינה בשנת 1958. בהתאמה Cleveland William, A History of the Modern Middle East (3rd ed., Westview, 2004, p. 331) and Abukhalil As’ad, Historical Dictionary of Lebanon, (Scarecrow, 1998. p.16).. ראו דוגמאות נוספות ב - Korany Bahgat, “The Arab World and the New Balance of Power in the New Middle East”, in Hudson Michael (ed.), Middle East Dilemma (Tauris, 1999); and “The Cold War in the Middle East”, Chapter 2 in Fawcett Louise International Relations of the Middle East (Oxford, 2005).

4 האיום שמציב מערך ההתנגדות בראשות איראן מופנה לא רק כלפי ישראל אלא גם כלפי מדינות אחרות במזרח התיכון כגון ערב הסעודית, ירדן ומצריים בהקשר של המאבק האזורי להגמוניה מדינית. ראו מראות #7, זרועות התמנון של מערך ההתנגדות.

5 ראו את הטיפולוגיה של קבוצות לא-מדינתיות ולא-מזוינות ב- Shultz Richard and Dew Andrea, Insurgents, Terrorists and Militias, (Columbia University Press, 2006);; והניתוח של טרור הנתמך על ידי מדינות ב- Byman Daniel, Deadly Connections (Cambridge University Press, 2005).

6 דוגמה אחת של הדינאמיקה של מערך ההתנגדות הינה הסיוע שמעניקה סוריה לקבוצות פלסטיניות מזוינות, שפעלו כמוציאים לפועל נגד תהליך השלום האזורי שהחל במדריד בשנת 1991: “To disrupt [the Madrid initiative] and keep the Palestinian movement weak, Syria supported an array of anti-Israel movements that rejected the peace process .... In 1991, after the Madrid peace conference that brought Israel, Palestinian leaders, and various Arab states together, HAMAS and other militant Palestinians established the Ten Front in Syria to oppose negotiations. The PFLP, the DFLP, PIJ, HAMAS and Hizbullah all conducted attacks…Some of these groups used terrorism, while others, particularly Hizbullah, concentrated primarily on guerilla war.”. ראו Byman Daniel, Deadly Connections (Cambridge University Press, 2005, pp. 129-130).

7 היעד המדיני של מערך ההתנגדות עשוי להיות, בין השאר, הפצת אידיאולוגיה, חתירה תחת תהליך מדיני, או השתלטות על ישות מדינית.

8 ראו, למשל, הראיון של CFR עם ג'וליה שוקייר (31/7/06) בנוגע להפיכת התפקידים בין סוריה לחזבאללה; הדיווח של ה-New York Times (28/11/06) על אימון הצבא המהדי בעיראק על ידי החזבאללה; ודו"ח האו"ם על אימון לוחמים מוסלמים מסומליה על ידי החזבאללה, כאשר ציודם סופק על ידי איראן וסוריה (NY Times, 15/11/06). ראו גם מראות #7, זרועות התמנון של מערך ההתנגדות.

9 ראו את המושג יכולת נשיאה ומראות #7, זרועות התמנון של מערך ההתנגדות.

10 במקרה של ישראל, מערך ההתנגדות מכיר בנחיתות הצבאית שלו ביחס לצה"ל ולכן אינו פועל להכריע את ישראל באמצעים צבאיים קונבנציונאליים, אלא על ידי התשתה באמצעות טקטיקה של לוחמה מוגבלת. אלה כוללים שימוש במפגעים מתאבדים, ירי טילים, חטיפות, הברחת נשק דרך מנהרות ושימוש במגנים אנושיים.

11 ראו את המושג הציר המתון.


12 ראו בן חורין, Ynet, 5/11/06.