המשבר בלבנון: מופע של מערך התנגדות

המעורבות האיראנית הברורה בלבנון, המתבטאת בעידוד ותמיכה בחזבאללה, יוצרת חלון הזדמנויות לשת"פ בין ישראל ומדינות ערב המתונות.

האופוזיציה בלבנון בראשות חזבאללה מתכננת מחר הפגנת המונים אחרי שבוע של מחאות רחוב בדרישה להתפטרותה של ממשלת סניורה וביצוע רפורמות במערכת החוקתית-פוליטית הלבנונית (AFP, 7/12/06).

מכון ראות טוען כי המעורבות האיראנית הברורה בלבנון, המתבטאת בעידוד ותמיכה בחזבאללה, יוצרת חלון הזדמנויות לשת"פ בין ישראל ומדינות ערב המתונות.


מה הסוגיה?

מנהיגים ערבים ולבנונים מאשימים את איראן בעידוד החזבאללה לחתור תחת הממשלה בראשות סניורה.

בתגובה, מדינות כגון מצרים, סעודיה וירדן שואפות לחזק את סניורה ולהבטיח את הישרדות ממשלתו.

למה זה חשוב? למה עכשיו?

המעורבות האיראנית בלבנון היא רק דוגמה אחת לשימוש של איראן ב'מערך ההתנגדות', אשר ביחד עם איראן וסוריה, שואפת להגביר את השפעתה הפוליטית ולחתור תחת מדינות האזור. (ר' זרועות התמנון של מערך ההתנגדות).

המדיניות האיראנית ומערך ההתנגדות נתפסים כמאיימים על המשטרים הערביים כגון ערב הסעודית, מצרים, ירדן ומדינות המפרץ.

מערך ההתנגדות מאיים גם על ישראל שכן באמצעות מופעי הטרור מלבנון ומהרשות הפלסטינית בעידודה של איראן, הוא מצליח למנוע מישראל הכרעה צבאית או הישגים מדיניים. כתוצאה מכך הופך הטרור לאיום בעל משמעות קיומית (ר' הקוד של ישראל פוצח; הטרור הוא בעיה קיומית).

המסקנה היא שהמאבק במערך ההתנגדות הוא אינטרס משותף של ישראל ומדינות ערב.

לפיכך, נראה שנפתח חלון הזדמנויות לשת"פ אזורי בין ישראל למדינות ערב המתונות במטרה להתמודד עם איראן ומערך ההתנגדות.

כיווני חשיבה ופעולה

כדי להתמודד עם האיום המערכתי שמציב מערך ההתנגדות, על ישראל לגבש מענה מערכתי, אשר כולל שת"פ עם מספר שחקנים, ובהם מדינות ערב.

בעת הנוכחית, המכשול העיקרי בפני שת"פ כזה הוא הדחייה המושרשת כלפי ישראל שקיימת בעולם הערבי (ר' פרדוקס חיבוק הדוב).

ואולם, לא מן הנמנע כי ניתן לקיים שת"פ אסטרטגי 'מאחורי הקלעים' המבוסס על מטרות משותפות כגון יציבות אזורית וחסימת ההשפעה האיראנית.

כדי לעודד שת"פ, ישראל יכולה לגבש חבילה מדינית אשר תשתמש תמריץ לשיתוף פעולה. חבילה כזו יכולה לכלול:

  • רכיב ביטחוני - ישראל יכולה להציע למדינות ערב שיתוף פעולה ביטחוני חשאי להתמודדות מול הטרור שיכלול מרכיבים של מודיעין והכשרה.

  • רכיב מדיני - ישראל יכולה לאפשר מעורבות רחבה יותר של גורמים ערבים בתהליך המדיני, ובמיוחד בעמדת המתווך בינה לבין הפלסטינים.
    ככל שישראל תגלה יותר גמישות במישור המדיני, כך תגדל הסבירות לשת"פ עם מדינות ערב. הצעד הראשון יכול להיות בחינה מחדש של עמדת ישראל כלפי יוזמת השלום הערבית (היוזמה הסעודית).
    ישראל "מביאה" איתה את ארה"ב - שת"פ עם גורמים ערבים יכול להיות מואץ באמצעות תמריצים אמריקאים כחלק מהחבילה המדינית של היציאה האמריקאית מעיראק.

  • חבילה כלכלית - השוק הישראלי יכול להוות תמריץ לשת"פ גם בתחום המדיני.