מדינה עשירה או חזון עשיר?

צמיחה כלכלית כשלעצמה אינה מבטיחה שיפור באיכות חיים לכלל האוכלוסיה. קפיצת מדרגה דורשת חזון עשיר, יכולת נשיאה והתנהלות יעילה.

במאמר בהארץ טוען נחמיה שטרסלר כי רק מדיניות שוק חופשי בישראל תאפשר צמיחה כלכלית, ירידה באבטלה, צמצום החוב החיצוני, עלייה בהשקעות וטיפול בבעיות חברתיות ובעוני. במאמרו מסביר שטרסלר כי הצלחת המדיניות הכלכלית טמונה ברפורמות שמגמתן הקטנת המעורבות הממשלתית במשק באמצעות הפרטה.

מסמך שפרסם מכון ראות מראה כי ע"פ מדד התחרותיות העולמי ישראל שייכת לקבוצת המדינות שבהן המגזר הציבורי מפגר באופן משמעותי אחרי רמת התחרותיות של המגזר הפרטי (ביחד עם ארה"ב, יפן וטאיוון). בנוסף, גודלו היחסי של המגזר הציבורי בישראל מגביר את חשיפתה של הכלכלה לחוסר היעילות במגזר זה. לפיכך, הפוטנציאל לקיומה של קפיצת מדרגה כלכלית-חברתית בישראל אינו טמון רק בהפרטה, אלא גם בהתייעלות של המגזר הציבורי.

מכון ראות טוען כי צמיחה היא אמנם תנאי הכרחי, אך לא מספיק, לעליה באיכות חיים. מדיניות כלכלית ארוכת-טווח ששמה למטרה קפיצת מדרגה באיכות החיים אינה יכולה להתמקד אך ורק ביעד של צמיחה. ללא הבנה רחבה של יעדיה החברתיים, הכלכליים והמדיניים, לא תוכל ממשלת ישראל להביא לשיפור משמעותי ובר-קיימא באיכות החיים של תושביה.

תרגום חזון עשיר זה לכדי מדיניות וישומה תלוי הן ביכולת הנשיאה של הממשלה והן באופן התנהלותה.

  • יכולת נשיאה כוללת זמינותם של משאבים, רמת התמיכה במקבלי ההחלטות, ויכולתן של זרועות השלטון לשתף פעולה.
  • התנהלות יעילה של המרחב הציבורי מושתתת על אמון בין עובדים, מעסיקים וממשלה, ועל שיח ציבורי אודות צמיחה ואיכות חיים כחלק מרכזי מסדר היום של החברה הישראלית.

מקורות