מי מדבר בשם הפלסטינים?

משבר הייצוג הפלסטיני הינו אחת הסיבות המרכזיות לחולשתה של המערכת הפוליטית הפלסטינית ולהיעדרה של כתובת מדינית פלסטינית.

על רקע הכישלון להקמת ממשלת האחדות, דובר החמאס פאוזי בראהום, דחה אתמול את קריאת הוועד הפועל של אש"ף להתפטרות רה"מ הנייה בטענה ש"אש"ף אינו מייצג את העם הפלסטיני" (הארץ, 03/12/06).

מכון ראות טוען שהצהרה זו ממחישה את משבר הייצוג הפלסטיני אשר מהווה את אחת הסיבות המרכזיות לחולשתה של המערכת הפוליטית הפלסטינית ולהיעדרה של כתובת מדינית פלסטינית.

מה הסוגיה?

הצהרתו של בראהום היא ביטוי למאבק בתנועה הלאומית הפלסטינית על הסמכות, הזכות והאחריות לייצג את העם הפלסטיני (ר' המושג "משבר הייצוג הפלסטיני"). המחלוקת סביב סוגיה זו החריפה לאחר מות ערפאת וניצחון החמאס בבחירות למועצה המחוקקת (1/06), ומתנהלת כיום בכמה רמות:

  • בין אש"ף לרש"פמעמדו של אש"ף כנציג הלגיטימי הבלעדי של העם הפלסטיני מוכר בזירה הבינ"ל מאז שנות השבעים. ואולם, מאז הקמתה של הרש"פ, עבר מרכז הכובד המדיני אל מוסדותיה בשטחי הגדה והרצועה על חשבון אש"ף.

  • בתוך הרש"פ – לנוכח רפורמות שנערכו בחוק היסוד הפלסטיני (3/03), קיים כיום ברש"פ משבר חוקתי המביא לשיתוק הזרוע המבצעת שלה. המשבר נובע מחפיפה בין הכוחות והסמכויות של יו"ר הרש"פ מטעם הפת"ח אבו מאזן, וראש הממשלה מטעם חמאס, הנייה.

  • על אש"ף – מבחינת החמאס, הניצחון ברש"פ הוא רק השלב הראשון בדרך להשתלט על אש"ף ועל התנועה הלאומית הפלסטינית כולה. החמאס מסרב להכיר באש"ף כל עוד הוא אינו מיוצג במוסדותיו.

בה בעת, החמאס מתנהל כישות מדינית עצמאית בעלת סמכויות ייצוג לכל דבר. כך לדוגמה, יו"ר הלשכה המדינית של החמאס ומנהיג הנהגת ה"חוץ" של הארגון, חאלד משעל, הפך לאחד מהדוברים המובהקים של הפלסטינים מבלי שסמכותו תהיה מעוגנת באש"ף או ברש"פ.

למה זה חשוב? למה עכשיו?

כתובת פלסטינית היא תנאי סף לכל תהליך מדיני.

ל"כתובת" מדינית צריכה להיות לגיטימציה פנימית סמכות ואחריות לפעול למען מטרה מסוימת. ולכן, כתוצאה ממשבר הייצוג הפלסטינים אינם מצליחים להתנהל דרך מסגרת מדינית מוסכמת אשר יכולה לטעון לסמכות ולאחריות לייצג את העם הפלסטיני:

  • מצד שני, לרש"פ אין מעמד רשמי של ייצוג, היא משותקת מבחינה חוקתית ומדיניותה מושפעת במידה רבה מהנהגת חמאס "חוץ" שלה אין מעמד רשמי.

  • משבר הייצוג הפלסטינית הוא אחת מהסיבות העיקריות לחולשת המערכת הפוליטית הפלסטינית והגורם לכך שבעת הנוכחית, אין כתובת מדינית פלסטינית אשר יכולה להיות חלק ממהלך מדיני משמעותי.

כיווני חשיבה ופעולה

  • על ישראל והקהילה הבינ"ל לדרוש מהפלסטינים בהירות ביחס לסמכות ולאחריות של הגוף הפלסטיני הנוטל חלק בתהליך המדיני.

  • במידה ומשבר הייצוג נותר על כנו, על ישראל להתייחס לרש"פ ככתובת המדינית הנושאת באחריות ובסמכות ביחס לתושבי הגדה והרצועה. בהקשר זה, ישראל יכולה להעביר באופן חד-צדדי כוחות וסמכויות לרש"פ, להסיר חלק מהאילוצים מעל הרש"פ שהוטלו עליה לאחר ניצחון החמאס ולעודד מעורבות של גופים בינ"ל ברש"פ לבניית מוסדות מדינתיים.