דיון במעמד ערביי ישראל בפרלמנט האירופי

מכון ראות מזהה מגמה מובהקת של בינאום סוגיית ערביי ישראל. למגמה זו עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת לקראת כינונה של מדינה פלסטינית בכל הקשור לסוגיית ייצוג ערביי ישראל ומימוש זכותם להגדרה העצמית.

פרלמנט האיחוד האירופי קיים בשבוע שעבר דיון ראשון מסוגו בסוגיית מעמדם של ערביי ישראל. בדיון הוחלט להקים שדולה להגנה על זכויות המיעוט הערבי בישראל וכי סוגיה זו תעלה בכל דיון שהאיחוד האירופי ינהל עם ישראל.

מה הסוגיה?

הכנס הוא חלק ממגמה גוברת והולכת של מעורבות בין-לאומית בסוגיית מעמדם של ערביי ישראל:

  • "ועדת האו"ם בדבר ביעור האפליה נגד נשים" הגישה שאלות למדינת ישראל הנוגעות לזכויותיהן של הנשים הערביות בישראל (4/04);
  • דו"ח של "קואליציית האירו-תיכונית לזכויות אדם" ביקר את יחס ישראל לאזרחיה הערבים (12/04);
  • "ועדת האו"ם לביטול אפליה גזעית" קראה לביטול חוק האזרחות (8/04);
  • ארגונים של ערביי ישראל הגישו לנציבות האו"ם לזכויות אדם דו"ח בעניין חוק האזרחות ודו"ח נוסף בעניין מדיניות קק"ל;
  • בשנים האחרונות, כענין שבשגרה שגרירים של מדינות זרות נפגשים עם ההנהגה של ערביי ישראל ומדינת ישראל מגינה על מדיניותה ביחס לערביי ישראל בפורומים בין-לאומיים;

מקבץ אירועים אלה מן התקופה האחרונה מצביע על מגמה של הפיכת סוגיית ערביי ישראל מסוגיית פנים ישראלית לסוגיית יחסי חוץ.

למה זה חשוב, למה עכשיו?

אירועים אלה מהווים מגמה מובהקת וחזקה של בינאום סוגיית היחסים בין ישראל לבין המיעוט הערבי בישראל. מגמת בינאום זו צפויה להיות מואצת לקראת / עם כינונה של מדינה פלסטינית לאור שתי סוגיות:

  • ייצוג – עד כמה תייצג המדינה הפלסטינית את ערביי ישראל ביחסיהם מול מדינת ישראל? זכות לבחור ולהיבחר במדינה הפלסטינית, אזרחות כפולה ודרכונים כפולים של ישראל ושל המדינה הפלסטינית עשויים להקנות למדינה הפלסטינית מעמד בסוגיות פנים-ישראליות ובסוגיות הנוגעות לזהותה של המדינה.
  • הגדרה עצמית – עם מימוש ההגדרה עצמית הפלסטינית במדינה עצמאית, מוקד תשומת הלב הבין-לאומית עלול לעבור למימוש הזכויות הקיבוציות (להגדרה עצמית) של ערביי ישראל כמיעוט לאומי פלסטיני.

טיוטות חוקה למדינה הפלסטינית שבדרך נכתבות בעת הנוכחית. על פי הטיוטה הנוכחית משתמע כי לערביי ישראל זכות לבחור ולהיבחר במדינה הפלסטינית. בשבוע שעבר אושר בקריאה ראשונה תיקון לחוק האזרחות שלו עשויות להיות השלכות על סוגיה זו.

סעיף מרכזי בחוק האזרחות הנוגע לסוגיה זו הוא הסעיף בדבר האפשרות לאזרחות כפולה ישראלית-פלסטינית. לסוגיה זו השלכות מרחיקות לכת על האפשרות לייצב מצב קבע על בסיס העיקרון של "שתי מדינות לשני עמים".

כיווני חשיבה ופעולה

סוגיה זו מחייבת שיתוף פעולה בין זרועי מתמשך בתכנון, בקבלת החלטות ובביצוע בין כל משרדי הממשלה והגופים הרלבנטיים השונים.לנוכח סוגיה זו, על ישראל להיערך לקראת כינונה של מדינה פלסטינית, בשתי רמות עיקריות:

  • נושאי פנים – על ישראל לשוב ולבחון את מדיניותה כלפי אזרחיה הערבים עד כה. בכלל זה, יש לבחון מחדש עד כמה מיושם שוויון הזכויות ומידת יישומן של המלצות ועדת אור.
  • יחסי חוץ – על ישראל לגבש את תפיסתה ביחס למעמדם של ערביי ישראל לקראת הקמתה של מדינה פלסטינית. לכאורה, ישנן שתי גישות אפשריות עבור ישראל ביחס לסוגיה זו:
    • גישת החומה – כינונה של "חומה" משפטית בין ערביי ישראל למדינה הפלסטינית, אשר נועדה להדוף כל מעמד פלסטיני רשמי – דיפלומטי, משפטי, או פוליטי – ביחס לערביי ישראל (כגון אזרחות כפולה, דרכון כפול, הסדרים מיוחדים וכיו"ב);
    • גישת הממבראנה – כינונו של "קרום חדיר" המאפשר זיקה רשמית, ברמה כזו או אחרת, של ערביי ישראל כפלסטינים למדינה הפלסטינית.