15.11.06

גבולות מוכרים

המונח מתייחס למעמד הגבולות של ישראל ולמידת ההכרה בהם של הקהילה הבינ"ל.

הגדרה

המושג "גבולות מוכרים" מתייחס לגבולות אשר מידת ההכרה בהם של הקהילה הבין-לאומית נעה בקשת של אפשרויות שבין ההכרה הגבוהה ביותר לגבולות קבע מוסכמים בין ישראל לאחת משכנותיה, דרך הכרה רשמית של האו"ם בקו גבול מסוים, ועד התייחסות של הקהילה הבין-לאומית לקו גבול "היסטורי" כנושא משמעות מדינית.

רקע

ניתן להציג את קשת האפשרויות של הכרה בגבולות של ישראל באופן הבא:

  1. הסכם הדדי ורשמי על גבולות הקבע בין ישראל ואחת משכנותיה, מקנה לגבולות הכרה1 "אוטומטית" של הקהילה הבין-לאומית (דוגמאות: הסכמי השלום בין ישראל לבין ירדן2 ומצרים3); או

  2. הכרה רשמית של האו"ם בגבול שבין ישראל לאחת משכנותיה באמצעות החלטה של מועצת הביטחון, (דוגמה: החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 425 וההכרה של האו"ם ב"קו הכחול" המפריד בין ישראל ללבנון4); או

  3. קיומו של קו גבול "היסטורי", כגון קו שביתת-נשק או גבול קולוניאלי, אשר יכולה להיות לו משמעות מדינית מסוימת (לדוגמה, הנסיגה הישראלית מרצועת עזה לקו שביתת-הנשק של 1949, קיבלה תמיכה לא רשמית מהאו"ם וממנהיגים שונים בקהילה הבין-לאומית5).

גבולות ישראל

הטבלה הבאה מסכמת את מעמדם של כל אחד מגבולות מדינת ישראל:

מצרים

ירדן

סוריה

לבנון

רצועת עזה

הגדה המערבית

הסכם הדדי על גבולות הקבע?

כן

כן6

לא

לא

לא

לא

הכרה רשמית של האו"ם?

כן

כן

לא7

כן

לא

לא

קו גבול "היסטורי"?

כן

כן

לא

כן

כן

לא


1 לפי המשפט הבין-לאומי, הסכם דו-צדדי על גבול משותף, הינו האמצעי ה"חזק" ביותר לתיחום גבולות. במקרים בהם לא ניתן להשיג הסכמה, הצדדים עשויים לקרוא למעורבות של "צד שלישי" שישמש כמתווך, בורר או שופט. ר' Damrosch, Henkin, Pugh, Schachter and Smit, International Law, West group, St. Paul, MN (2001), p. 334-346.

2 "הגבול, בהתאם לאמור בנספח I(א), הוא הגבול הבין-לאומי הקבוע, הבטוח והמוכר בין ישראל לירדן, בלא שיהא בכך משום קביעה מוקדמת באשר למעמדם של שטחים כלשהם שבאו לשליטת הממשל הצבאי הישראלי ב-1967". ר' סעיף 3.2 של "חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית" (26/10/94) מתוך אתר הכנסת.

3 ר' סעיף 2 של "חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הערבית של מצרים" (26/3/79) ר'באתר הכנסת.

4 מזכ"ל האו"ם דיווח למועצת הביטחון (16/6/00) שישראל הסיגה את כוחותיה מלבנון בהתאם להחלטת האו"ם 425 (1978) וזו אישרה את קביעתו (22/6/00). הגבול בין ישראל ללבנון, המוכר בשם "הקו הכחול" במסמכי האו"ם, אומץ לאחר מכן על ידי מועצת הביטחון. ר' אתר האום.

5 החשש הישראלי מהגדרה ברורה של מדדים לסוף כיבוש ברצועת עזה, כגון ביטול מעטפת של עזה והקמתם של שדה תעופה ומעברי הגבול (ר' סוף אחריות), מנעו מישראל לבקש הכרה רשמית בינ"ל של סוף כיבוש בעזה. יתרה מכן, לנוכח הגדרת עזה והגדה המערבית כיחידה טריטוריאלית אחת, ישראל לא צפתה כי תקבל אישור רשמי של האו"ם לנסיגה מלאה בעזה.

למרות זאת, הקהילה הבינ"ל הביעה תמיכה רחבה בנסיגה הישראלית. ר' לדוגמה, את הצהרת הקווארטט (20/9/05) אשר קיבלה בברכה את השלמת הנסיגה.

נשיא ארה"ב בוש התייחס מספר פעמים לקו שביתת הנשק של 1949 כבסיס למשא ומתן בין ישראל לפלסטינים.

6 קיימת הכרה הדדית לגבולות ישראל-ירדן, פרט לקטע הגבול שבו הגדה המערבית גובלת עם ירדן.

7 הכיבוש והסיפוח הישראלי של רמת הגולן לא הוכרו כלגיטימיים ע"י הקהילה הבין-לאומית.

בהתאם לקו הגבול שנקבע ב"הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה" (31/5/74), נפרס כוח מטעם האו"ם - UNDOF (United Nations Disengagement Observer Force, על-פי החלטת מועצת הביטחון 350.

אף כל פי כן, המשא ומתן בין ישראל וסוריה דן בקווי שביתת-הנשק של 1949 וה- 4 ביוני 1967.