רגיונליזציה של המאבק הפנימי בלבנון

המעורבות הגוברת של גורמים זרים במאבק הפוליטי הפנים-לבנוני יוצרת השלכות אסטרטגיות עבור ישראל.

בראיון ראשון בטלוויזיה מאז עצרת הניצחון הגדול, תקף נסראללה את "תנועת ה-14 במרץ", יריבתה הפוליטית של החזבאללה, וכינה אותה משתפת פעולה אמריקנית.

מוקדם יותר האשים שגריר ארה"ב באו"ם, את סוריה ואיראן כמי שמנסות לפגוע במעמדה של ממשלת לבנון באמצעות החדרת נשק ללבנון וסיוע למנהיגים מקומיים.

בינתיים מנסה מי שנחשב לפרוקסי סורי, נשיא לבנון אמיל לחוד, למנוע מבית-הדין הבינ"ל להכריע בסוגית התפקיד אותו מילאה סוריה ברצח רפיק אל-חרירי.

כתוצאה מכך יוצרת המעורבות הזרה בלבנון מתחים נוספים ומונעת למעשה מהמערכת הפוליטית בלבנון להגיע לפשרות פנימיות.

מכון ראות מזהה את הסוגיות הבאות הנוגעות למאבק הפנימי בלבנון כבעלות השלכות אסטרטגיות עבור ישראל:
  • סוגית הכתובת ומשטר הגבול – הניסיון של שחקנים זרים להשפיע על תוצאות המאבק הפוליטי בלבנון מגביל את גמישותם של שחקנים אלה להגיע לפשרות פנימיות ומקטין את האפשרות לגבש כתובת יציבה וחזקה בלבנון. מציאות זו משפיעה לרעה על השאיפה לקיים משטר גבול יציב ובטוח בין ישראל ללבנון.

  • מעורבות בינ"ל – מהלכיהן של איראן וסוריה פוגעים ביישומה של החלטת האו"ם 1701, שאמורה הייתה להפיג את החששות הביטחוניים של ישראל בכל הקשור לחימוש מחדש של החזבאללה בדרום לבנון. מהלך זה פוגע גם בפעילות יוניפי"ל ובהפיכתו למודל של מעורבות בינ"ל מוצלחת.

  • מאבק על השפעה אזורית – בלבנון בא לידי ביטוי מאבק הכוחות האזורי המתנהל במזרח התיכון בין המחנה המתון, בראשו מצרים, ירדן וסעודיה, למחנה האסלאמי-קיצוני, בראשו עומדת איראן. מאבק זה סביר שישפיע על האינטרסים האסטרטגים של ישראל באזור, ועל יחסיה עם מצרים וירדן, כמו גם על הסכסוך בינה לבין הפלסטינים.

מקורות