תופעת הפרוקסי

מושג זה מגדיר מערכת של שחקנים הפועלים בזירה הבין-לאומית, המורכבת משלושה תפקידים עיקריים: פרוקסי, ספונסור ומארח.

הגדרה

תופעת הפרוקסי היא מושג מעולם היחסים הבין-לאומיים המתאר מערכת של שחקנים. מערכת זו מורכבת מישות שהיא 'פרוקסי' הפועלת ומשרתת את מטרותיו של 'ספונסור', בקשר למטרה מסוימת.

רקע

מאמצע המאה ה-20 מוכרת תופעת הפרוקסי במספר הקשרים:1

  1. הפרוקסי המדינתי (State Proxy) במהלך המלחמה הקרה עשו המעצמות שימוש במדינות ובארגוני פרוקסי. מטרתה של מדיניות זו הייתה להשיג מטרות לאומיות, תוך הימנעות מעימות ישיר ביניהן, שעשוי היה להידרדר למלחמה גרעינית.2
  2. פרוקסי בשירות הטרור (Terror by Proxy) – החל משנות ה- 1970-80 התפתחה תופעה בה מעצמות ומדינות מפעילות ארגוני טרור שייצגו וישרתו את מטרותיהן.3

תופעת הפרוקסי – משחק תפקידים

במסגרת תופעת הפרוקסי ניתן לזהות שלושה סוגי תפקידים:

  1. הפרוקסי – ישות שהיא מדינה או לא-מדינה אשר במקביל לאינטרסים העצמיים שלה משרתת גם אינטרסים זרים, קרי אינטרסים של 'ספונסור', בהקשר למטרה מסוימת, ובתמורה לתמיכתו של ה'ספונסור'.
  2. הספונסור – ישות שהיא מדינה או לא-מדינה אשר מפעילה באופן מכוון 'פרוקסי', שיפעל בשמה, בקשר למטרה מסוימת, וזאת על מנת להימנע ממעורבות ישירה.
  3. המארח – לעיתים קיימת ישות שלישית אשר באופן רצוני או לא רצוני מספקת את בסיס הפעולה הטריטוריאלי ממנו יכול ה'פרוקסי' לפעול, במקרים שבסיס הפעולה אינו בשליטת ה'ספונסור' או ה'פרוקסי'.


1 במלחמת לבנון השנייה (7-8/06) התגלה משבר במדיניות הביטחון הישראלית, המושפע מתופעת הפרוקסי באזור.

2 Lebow, R. N., & Stein, J. G. (1987), "Beyond Deterrence", (Journal of Social Issues, 43(4)), pp. 5–72

3 במסגרת תופעת הפרוקסי נוהגות מדינות מסוימות להפעיל ארגוני טרור ע"י מימונם, אימונם ואף בניסיון להפיץ בעזרתם אידיאולוגיה מסוימת. לדוגמא: איראן והחזבאללה בלבנון, סוריה וקבוצות פלסטיניות קיצוניות, פקיסטאן וארגוני טרור בקשמיר ואפגניסטן בתקופת הטליבן. (ר' Byman Daniel, Deadly Connections, Cambridge: Cambridge University Press, 2005, p.8).