גידי שירת במשרד ובלשכת ראש הממשלה כמזכיר צוות המשא ומתן עם אש"ף (1999-2001). במהלך שירות זה הגיע גידי למסקנה כי למדינת ישראל חסרות יכולות לחשיבה מערכתית ארוכת טווח שהיא מקצועית, א-מפלגתית, קברניטית וממוקדת במימוש החזון של המדינה. מכון ראוּת נועד לתת מענה לצורך זה. לפרטים נוספים אודות מכון ראוּת לחצו כאן, אודות מייסדי מכון ראוּת לחצו כאן ואודות גידי גרינשטיין לחצו כאן.

כפי שקובעת החוקה של מכון ראוּת (לחצו כאן): "מכון ראוּת הוא ארגון ציוני. חזונו עוסק בקיומה, ביטחונה, שגשוגה ואיכותה של מדינת ישראל: מדינה שקיומה מובטח ותושביה בטוחים; מדינה משגשגת, שהיא אחת המדינות המובילות מבחינת איכות החיים של תושביה; מדינה שרוב תושביה יהודים המציעה חוויה יהודית איכותית ייחודית, שהיא ליבו של העם היהודי ותורמת תרומה משמעותית לקיומם ולשגשוגם של חיים יהודיים בתפוצות; מדינה דמוקרטית המבוססת על ערכים אנושיים אוניברסאליים, השואפת לכונן חברה ערכית שהיא מופת במשפחת העמים".

חזון זה נושא את הכותרת 'ציונות של המאה ה- 21'. לטעמנו, בעת הנוכחית, הסוגיות המרכזיות על סדר היום של חזון זה הן:

• ביטחון לאומי (לחצו כאן);
• 'חזון ישראל 15' שחותר לקפיצת מדרגה כלכלית וחברתית בישראל (לחצו כאן);
• חתירה לחברה שהיא אור לגויים ועוסקת בתיקון עולם;
• העשרת המרכיב היהודי במרחב הציבורי של החברה היהודית בישראל;
• שיפור הממשל בישראל כתנאי להגשמת החזון (לחצו כאן).

לפרטים נוספים אודות 'ציונות של המאה ה- 21' (לחצו כאן).

'חזון ישראל 15' קורא להפיכתה של ישראל לאחת מחמש-עשרה המדינות המובילות בעולם מבחינת איכות החיים של תושביהן. חזון זה מחייב 'קפיצת מדרגה' כלכלית וחברתית. 'חזון ישראל 15' הוא החזון המנחה את פעילותו של מכון ראוּת בתחום הכלכלי והחברתי. לפרטים נוספים (לחצו כאן).

• מהי השפעה 'משמעותית'? המילה 'משמעותית' מתייחסת לטיב הסוגיות שהן מושא לפעילותו של מכון ראוּת. אנו מתמקדים בנושאים ('תחומי מיקוד') שאוצרים בחובם את ההבטחה לשיפור גדול במצבם של מדינת ישראל או העם היהודי, או לחילופין, איום חמור וזאת משום שקיים בהם 'פער בסיסי' שמחייב 'הסתגלות' ו'מנהיגות' (לחצו כאן). איננו עוסקים בנושאים שוטפים שאין בכוחם לחולל שינוי כזה.
  
  
• מהי השפעה 'מתמשכת'? המילה 'מתמשכת' מתייחסת לתדירות ולאופי מופעי ההשפעה של מכון ראוּת. כוונתנו היא שההשפעה של מכון ראוּת תתרחש לכל אורך השנה במשך שנים רבות. זאת בשונה מארגונים שפעילותם והשפעתם מנוקזות למספר קטן של אירועים 'גדולים' כגון פרסום ספר או דו"ח או כינוס ועידה.
  
  
• מהו 'עיצוב עתיד'? המילים 'עיצוב עתיד' מתייחסות ליומרה ולאמונה כי בידינו להשפיע על עתידם של מדינת ישראל והעם היהודי. מוקד עשייתנו איננו ניתוח העבר, הבנת ההווה או חיזוי העתיד גם אם אנו עוסקים בכך מידי פעם.
  
  
• מהי 'הטבעת טביעת אצבע ישראלית ויהודית על עתיד העולם'? - מכון ראוּת מחויב לרתום חלק מיכולותיו כדי לסייע להתמודדות עם האתגרים הניצבים לפתחה של האנושות בשירות הערכים היהודים של 'תיקון עולם' ו'אור לגויים' ובדרך שהיא ייחודית בישראליותה. אכן, זוהי מטרה שאפתנית מאוד, אך אנו מאמינים שבבוא היום נגשים גם אותה.

שליחותו של מכון ראוּת היא החוליה המקשרת בין החזון של הארגון לבין האסטרטגיה והערך המוסף הייחודיים שלו.

הגדרות אלה מבוססות על ההגדרות של פרופ' רון חפץ בספרו (Leadership Without Easy Answers) למושגים 'מנהיגות' (leadership), 'עבודה הסתגלותית' (adaptive work) ו'אתגר הסתגלותי'[1] (adaptive challenge).

בנוסף, משמעותו של המושג 'השפעה' במכון ראוּת חופפת לפעולות הנדרשות כדי לסגור פערי רלוונטיות (Relevancy Gaps) או 'פערים בסיסיים' (Fundamental Gaps) כפי שהגדירם ד"ר צבי לניר, מייסד חברת פרקסיס http://www.praxisisrael.com/.

• מודל חדשני שהוא מושא לחיקוי - מכון ראוּת הוא מודל ארגוני חדשני שמטרתו לסייע למדינת ישראל להתמודד עם האתגרים המורכבים הניצבים לפתחה. מטרתנו היא להנחיל מודל זה למרחב הציבורי הישראלי. בהקשר זה יש לציין שהמבנה ושיטת הפעולה של מכון ראוּת הם חדשניים בקנה מידה בין-לאומי. לשם כך, אנו מתעדים בצורה שיטתית את התיאוריה העומדת בבסיס פעולתנו ואת דרך הפעולה שלנו וחולקים ידע זה עם כל גוף ציבורי שמעוניין בכך;
  
  
• השפעה בסיסית - בכל תחום שבו מכון ראוּת פועל - כגון בתחום הביטחון הלאומי או בתחום הפיתוח הכלכלי והחברתי - אנו שואפים לחולל 'שינוי בסיסי' במרחב הציבורי הישראלי קרי שינוי במרקם הערכים, סדרי העדיפויות ותבניות ההתנהלות שמטרתו לסייע למדינה להתמודד עם האתגרים וההזדמנויות הניצבים לפתחה. כדי להשיג השפעה כזו, גיבש מכון ראוּת 'מחזור פעולות' שמאפשר לנו לזהות את הנושאים שבהם נדרש 'שינוי בסיסי' בישראל ושבהם יש למכון ראוּת ערך מוסף ייחודי, לפתח ידע חדש ורלוונטי בתחומים אלה, לזהות את הקהילה שיכולה לחולל 'שינוי בסיסי' ולפעול כדי לחולל שינוי כזה (לחצו כאן);
  
  
• הכשרת מנהיגים-אסטרטגים - מכון ראוּת שואף להכשיר קבוצה של מנהיגים-אסטרטגים שישתלבו במרחב הציבורי - בפוליטיקה, בממשלה, ברשויות מקומיות או בעמותות - ויובילו בו. לשם כך, אנו משקיעים משאבים רבים בגיוס האנשים המתאימים, בהכשרתם, בהצבתם, בטיפוחם ובהשמתם בעמדות מפתח במרחב הציבורי הישראלי (לחצו כאן);

האסטרטגיה של מכון ראוּת למימוש שליחותו ולשירות החזון שמנחה אותו (לחצו כאן) נשענת על שלושה נדבכים:

• השפעה בסיסית בסוגיות שהן מרכזיות לעתיד המדינה, לביטחונה ולשגשוגה - מכון ראוּת עוסק בזיהוי תחומים שבהם מתהוות הזדמנויות או הפתעות אסטרטגיות; במחקר ממוקד של תחומים אלה; ובניסיון להשפיע על המדינה בהתאם (אודות מחזור הפעולה של מכון ראוּת;
  
  
• פיתוח מודל ארגוני חדשני שמתמחה בעיצוב מדיניות במאה ה- 21 שיהיה מושא לחיקוי בידי ממשלת ישראל - מכון ראוּת רואה בעצמו מודל ארגוני חדשני שמתמחה בזיהוי סוגיות אסטרטגיות ובעיצוב מדיניות. מודל זה מותאם למציאות המשתנה בקצב שאין לו תקדים;
  
• הכשרת קבוצה של אנשים לעמדות של מנהיגות אסטרטגית במרחב הציבורי היהודי והישראלי - מכון ראוּת מגייס ומכשיר אנשים שמחויבים למסלול חיים של תרומה למרחב הציבורי היהודי והישראלי (אודות מערך טיפוח כוח האדם של ראוּת - לחצו כאן). אנו מאמינים שלנדבך זה של האסטרטגיה שלנו תהיה התרומה הרבה ביותר למימוש שליחותנו (לחצו כאן) ולשירות החזון שלנו (לחצו כאן).
  

אלו הם האזורים שבהם מכון ראות מנסה לחולל השפעה ולהציע מנהיגות במרחב הציבורי הישראלי והיהודי.

• זיהוי תחומים שבהם קיימים פערים אסטרטגיים ('תחומי מיקוד') - מכון ראוּת מתמחה בזיהוי תחומים שבהם קיים 'פער בסיסי' (להלן 'תחומי מיקוד' - לחצו כאן). פער כזה מתגבש כאשר התפיסה הקיימת אינה מתאימה להתמודדות עם האתגרים וההזדמנויות הניצבים בשער. בתחומים כאלה יש לסגור את הפער הבסיסי. מכון ראוּת מבצע עבודה זו באמצעות ישום של חבילת המתודולוגיה של חברת פרקסיס (לחצו כאן).
  
  
• מחקר ממוקד - לאחר זיהוי תחומי המיקוד , מכון ראוּת עוסק במחקר ממוקד של הפער הבסיסי ובניסיון לגבש אסטרטגיה שתאפשר לסגור את הפער. בתהליך זה הצוותים של מכון ראוּת מנתחים ספרות, מראיינים מומחים ועוסקים בתהליכים של יצירת ידע חדש. גם עבודה זה מבוצעת באמצעות ישום של החבילה של חברת פרקסיס.
  
• זיהוי ומיפוי קהילת המנהיגות, ההשפעה והסמכות - בד בבד עם שלב המחקר הממוקד, מכון ראוּת ממפה את קהילת האנשים בעמדות השפעה (influence), מנהיגות (leadership) וסמכות (authority) בתחום המיקוד. אנשים אלה יכולים לבוא מקרב הפוליטיקאים ופקידי הציבור בשלטון המרכזי וברשויות המקומיות, מקרב אנשי עסקים, פילנתרופים, אקדמאים וחוקרים, מהמגזר השלישי, מהעולם היהודי או ממדינות העולם.
  
  
• בניית אסטרטגיית ההשפעה - בשלב זה מכון ראוּת מעצב את האסטרטגיה שמטרתה להביא לסגירת הפער הבסיסי, דהיינו לביצוע העבודה ההסתגלותית. אסטרטגיה זו תחולק למערכות שיש להן הגיון ברור. מימוש האסטרטגיה אורך חודשים ואף שנים. הבסיס התיאורטי שעליו אנו נסמכים בשלב זה הוא עבודתו של ד"ר רון חפץ אודות מנהיגות ללא סמכות (leadership without authority) (לחצו כאן).
  
  
• להיות ה'זרז' של השינוי הבסיסי - בשלב זה מכון ראוּת נוקט פעולות שמטרתן לחולל 'שינוי בסיסי' כגון: (1) מיתוג החזון שאליו יש לשאוף; (2) יצירת תחושת דחיפות ביחס לשינוי; (3) מחקר ממוקד; (4) קישור בין קבוצות, ארגונים ואנשים שונים שרתומים למימוש החזון החדש; (5) הגדלת עוגת המשאבים העומדת לרשות כלל העוסקים בקידום השינוי הבסיסי; (6) זיהוי מודלים של הצלחה, מחקר ממוקד שלהם, תיעודם ושכפולם; (7) בניית בסיס ידע משותף למשל בדמות פורטל אינטרנט; (8) פעילות לעדכון החקיקה, הרגולציה והתקינה.
  
  
• יציאה (exit) - מכון ראוּת יפעל בתחום המיקוד כל עוד יש לו ערך מוסף ייחודי. אם נכשלנו או כשעבודתנו מצליחה ואנו מחוללים שינוי בתפיסות אנו נוטשים את תחום המיקוד ומחפשים תחום מיקוד חדש.

• גיוס - מכון ראוּת מגייס אנשים שמחויבים למסלול חיים של שירות במרחב הציבורי ורוצים להתמקד ברמה של עיצוב המדיניות וגיבוש האסטרטגיה (להבדיל, לדוגמה, מעבודה בשטח). כמו כן אנו מחפשים מועמדים שהם אנשי צוות, בעלי יכולת ניתוח מעולה ותפיסת עולם מקצועית עשירה;
  
  
• הכשרה - תכנית ההכשרה של מכון ראוּת נמשכת כשנה ומקנה בסיס תיאורטי, מתודולוגי וטכני לעבודה של עיצוב מדיניות ואסטרטגיה ולעבודת המנהיגות (לחצו כאן);
  
  
• הצבה - מכון ראוּת מקדיש מאמצים רבים להצבה של עובדיו בצוותים ובתפקידים שבהם יבואו לידי ביטוי יכולותיהם, כישרונם ונטיותיהם הייחודיות. זאת משום שאנו מאמינים שתנאי הכרחי לכך שאדם יהיה מנהיג ומוביל במרחב הציבורי הוא כשרון ולהט פנימי;
  
  
• טיפוח באמצעות הדרכות ומשוב - מכון ראוּת הוא סביבה לומדת. במשך כל השנה מתקיימים רענונים והכשרות מקצועיים, תיאורטיים וטכניים; אנו מתחקרים את פעולותינו; צוות המכון יוצא לסיורים לימודיים שונים; וכל אנשי המכון מקבלים משוב על התקדמותם המקצועית בצורה שוטפת ומקיפה;
  
  
• השמה - מטרתו של מכון ראוּת היא שבוגריו ישרתו את המרחב הציבורי הישראלי בעמדות מפתח במרחב הציבורי הישראלי כגון בכנסת, במשרדי הממשלה, ברשויות מקומיות או בעמותות. לכן, מכון ראוּת משתמש בכלים שונים כדי סייע לבוגריו לתפוס עמדות כאלה.
  

לפרטים נוספים, לחצו כאן.

• מכון ראוּת מתמחה בשילוב בין הדרג שמעצב את המדיניות מנקודת מבט מערכתית וארוכת טווח ('הרמה האסטרטגית') לבין דרגי השטח ('הרמה האופרטיבית').
  
  
• מכון ראוּת מסוגל לספק תשומות לתהליכי קבלת החלטות בפרק זמן קצר מאד.
  
  
• מכון ראוּת פועל במרחב הבין-תחומי ומסוגל לטפל בנושאים שמשלבים מספר רב של תחומי מחקר וידע.
  
  
• מכון ראוּת מתמחה ביצירת ידע חדש בסוגיות שמחייבות עיצוב אסטרטגיה חדשה ויישומה.
  
  

• האתגר המרכזי בתהליכי קבלת ההחלטות עבור מכון ראוּת הוא בעיית 'הרלוונטיות' קרי ההגדרה של הבעיה הניצבת על סדר היום. מרבית מכוני המחקר האחרים רואים בסגירת פערי ידע שמקורם באיסוף מידע ובעיבודו את האתגר המרכזי.
  
  
• הערך המוסף הייחודי של מכון ראוּת טמון בשליטתו בשיטת החשיבה שמתמחה בעיצוב מענה לאתגרים אסטרטגיים. הערך המוסף הייחודי של מרבית מכוני המחקר האחרים נובע משליטתם בתחום ידע כלשהו כגון כלכלה או ביטחון לאומי. לעיתים מכונים אלו מחזיקים בהשקפת עולם כלשהי כגון שמאל או ימין.
  
  
• מכון ראוּת הוא המותג בזכות הארגון ושיטת העבודה. זהותם של עובדיו של מכון ראוּת אמורה שלא להשפיע על איכות התשומה למרחב הציבורי. המותג של מרבית מכוני המחקר מתבסס על המומחים שבשירותיהם.
  
  
• מכון ראוּת מוביל ומנהיג באמצעות הצפת 'שאלות' והצבת 'סימני שאלה'. מרבית מכוני המחקר האחרים מובילים באמצעות מתן 'תשובות' קרי באמצעות פירוט הפעולות שהמומחים במכון היו עושים לו הסמכות הייתה בידם.
  

• תשומות - מכון ראוּת מודד את המשאבים שמזינים את פעילותו. אנו מניחים שיכולתנו לגייס משאבים כאלה מצביעה על איכות המכון וביצועיו. בהקשר זה, בין השאר אנו מודדים את המקורות הכספיים שעומדים לרשותנו ואת היקף המשאבים שנדרש לגיוסם, את גודל הצוות של מכון ראוּת, ואת המשאבים הפיזיים שעומדים לרשותו.
  
  
• תפוקות - מכון ראוּת מודד את התפוקות שלו בכל הממדים שאותם ניתן לכמת כגון תוצרים וסוגיהם, פגישות עם מקבלי החלטות או מופעים תקשורתיים. אנו מאמינים שגם ממדים אלה מצביעים על איכות המכון וביצועיו.
  
  
• יכולות - מכון ראוּת מחויב לנסות ולחולל שינויים בסיסיים במדינת ישראל. שינויים כאלה דורשים מאמץ ארוך טווח. לכן, מכון ראוּת מחויב להציג את הפעולות שהוא מבצע כדי להצליח בטווח הארוך. מרכיב מרכזי בפעולות אלה הוא בניית יכולות בדמות הכשרת אנשים, פיתוח שיטות עבודה או טיפוח תשתיות ארגוניות.
  
  
• אפקטים - מכון ראוּת מחויב למדוד את המידה שבה הוא משפיע השפעה בסיסית במרחב הציבורי הישראלי. לשם כך, מכון ראוּת מודד 'אפקטים'. מדידת האפקטים היא הקשרית ומתבצעת בכל שנה באופן שונה לאור עבודתנו בתחומי המיקוד השונים. לדוגמה, בשנת 2008 בתחום הכלכלי והחברתי, יבחן מכון ראוּת את האפקט של עבודתו בשירות חזון ישראל 15 (לחצו כאן) באמצעות השאלה: עד כמה הצליח המכון להטמיע את המושג של קפיצת מדרגה? (לחצו כאן).
  

מכון ראוּת רואה במכוני המחקר האחרים שותפים פוטנציאליים וישויות שיש להן יכולות שמשלימות ליכולות שלו. מצד אחד, מכון ראוּת שולט ומיישם מתודולוגיה לזיהוי בעיות אסטרטגיות ולעיצוב המענה. לעומת זאת, במכון ראוּת אין מומחים בעלי שם. מצד שני, במכוני מחקר אחרים יש מומחים רבים אך ברובם אין שיטת עבודה משוכללת לטיפול בנושאים אסטרטגיים. לכן מכון ראוּת ומכוני מחקר הם 'מוצרים משלימים' שיש ביניהם בסיס לשיתופי פעולה בכל תחומי המיקוד שבהם הוא פועל.

לאור עקרון זה, אתר האינטרנט של מכון ראוּת - - מבוסס על הגיון של פורטל, קרי הוא נותן מקום של כבוד לעבודות, למסמכים ולמאמרים של גופים אקדמאיים ומכוני מחקר אחרים. אתרי האינטרנט של מרבית מכוני מחקר האחרים בנויים על העיקרון של 'חלון ראווה' של עבודת הארגון.

• שירות החזון והשליחות של מכון ראוּת. קרי אנו עוסקים בתחומי מיקוד שיש להם חשיבות רבה לביטחונם ושגשוגם של מדינת ישראל והעם היהודי בכך שקיימים בהם איום או הזדמנות אסטרטגיים;
  
  
• יכולת ליצור את הערך המוסף הייחודי של מכון ראוּת. קרי, מכון ראוּת עוסק בתחומי מיקוד שבהם הוא עשוי לתרום תרומה ייחודית ברוח חזונו ושליחותו;
  
  
• אנו מעדיפים לבחור בתחומי מיקוד חדשים שמעשירים את תחומי המיקוד שבהם אנו כבר פועלים ומועשרים על ידם;
  
  
• תחום העניין של ראש הצוות. מכון ראוּת ישתדל לבחור בתחומי המיקוד שבהם יש לראש הצוות ולחברי הצוות עניין אישי או כשרון ייחודי.
  
  

• זמני תגובה - גופים ציבוריים בישראל חייבים לקיים מכרזים בטרם התקשרות בחוזה. מכרזים אלה הם תהליכים ארוכים ומייגעים שאורכים שבועות ארוכים. ברוב המקרים שבהם אנו פועלים זמני התגובה הנדרשים מאיתנו קצרים מאוד.
  
  
• הלקוחות לא ידועים שהם לא יודעים ולכן לא יכולים לשלם - מכון ראוּת מתמחה בטיפול בפערים בסיסיים שנובעים מכך שמקבלי ההחלטות לא מודעים לכך שהמדיניות שבה הם נוקטים אינה רלוונטית אל מול המציאות המשתנה. לכן, הלקוחות הפוטנציאליים של ראוּת 'לא יודעים שהם לא יודעים' ולכן ולא יפנו לבקש עזרה בתחומים אלה.
  
  
• מכון ראוּת מחויב לנושא ולא ללקוח - מכון ראוּת משרת את מדינת ישראל ואת העם היהודי ומחויב לנסות ולחולל שינוי בסיסי שהוא חיוני לעתיד המדינה ולשגשוגה. עבודה זו מחייבת חופש לפעול מול מגוון רחב של אנשים וארגונים בעמדות מנהיגות, השפעה או סמכות, שאינו עולה בקנה אחד עם מערכת יחסים שבין ספק ללקוח.
  
  
• חופש לחשוב ולהמליץ - מכון ראוּת מנסה לחולל שינויים בסיסיים במרחב הציבורי הישראלי והיהודי. כאמור, שינויים אלה כרוכים בבחינה של מרקם הערכים, סדרי העדיפויות, תבניות ההתנהלות וההרגלים במרחב הציבורי. במיזמים רבים של מכון ראוּת מתברר שגם 'הלקוח' צריך להשתנות. לכן, חשוב ביותר שמכון ראוּת ישמור על החופש לחשוב, להמליץ ולפעול ברוח המלצות אלה.
  

לכלל זה יתכנו יוצאים מן הכלל שבהם מכון ראוּת יקבל תמורה בעבור עבודתו וזאת כאשר העבודה משתלבת עם החזון והשליחות של מכון ראוּת ומשרתת אותם ומכון ראוּת היה מבצע את הפרויקט בכל מקרה וגם ללא תמורה או כנגד תמורה חלקית בלבד.

• לעיתים, מכון ראוּת מזהה סוגיה אסטרטגית שבה קיים פער בסיסי ונרתם לסגירתו. במקרה כזה, מכון ראוּת מתחיל לפעול בהתאם למחזור הפעולות שלו.
  
  
• לעיתים, מקבלי החלטות פונים למכון ראוּת כדי שיסייע בידם להתמודד עם האתגרים הניצבים לפתחם. במקרה כזה, מכון ראוּת מחויב לבצע את הפרויקט כל עוד הוא משרת את שליחותו, מביא לידי ביטוי את הערך המוסף הייחודי שלו ונותר נאמן לערכים שבחוקה שלו.

• בירור דירקטיבה - סיוע בהבנה מקיפה, עשירה ומדויקת של המטרות, מגרש המשחקים והכלים העומדים לרשות מקבל ההחלטות;
  
  
• פיתוח ידע - יצירת ידע חדש ורעיונות אסטרטגיים אודות הפתעות והזדמנויות אסטרטגיות;
  
  
• מצגות "יאללה וואלה" - מצגות אלה מציעות אוסף של תובנות ומטרתן לסייע למקבלי החלטות להימנע מהפתעות אסטרטגיות ולנצל הזדמנויות אסטרטגיות;
  
  
• אתר האינטרנט של ראוּת -אתר האינטרנט של מכון ראוּת הוא פורטל המכיל חומר רב - ספרים, מאמרים, מחקרים, קישורים לגופים חשובים אחרים ועוד - בכל אחד מתחומי המיקוד שלנו. בכלל זה מוצגים גם הפרסומים של מכון ראוּת.

• בסיס ניתוח - קטגוריה זו מניחה תשתית לקבלת החלטות ולהמשך פיתוח ידע ועיצוב מדיניות;
  
  
• תוצר מדיניות - קטגוריה זו עוסקת בהגדרת החלופות האסטרטגיות ובהערכת הרלוונטיות שלהן;
  
  
• התרעה בסיסית - קטגוריה זו עוסקת באיתור פערים בין הנחות יסוד והנחות עבודה רווחות לבין מגמות אשר שוחקות אותן;
  
  
• מבט מערכתי - מיפוי מכלול הזיקות המערכתיות של סוגיה כלשהי;
  
  
• נקודת ראוּת - ניתוח של השלכות אסטרטגיות של אירועים שוטפים;
  
  
• מראות - איתור ומיפוי של מגמות מתהוות;
  
  
• מושג - הגדרת רעיון שהוא חיוני לשיח האסטרטגי;
  
  
• מונח - הצגת ידע שהוא חיוני לשיח האסטרטגי.

• אסטרטגיית העמידה האיתנה עבור 'החזית האזרחית' אומצה על ידי ועדת אילון (2008-09) - צוות בראשות גב' דנה פרייזלר עסק בבחינת המוכנות של ישראל למצבי משבר לאומיים ובעיצוב אסטרטגיה בתחום זה. עבודת הצוות הניבה מסגרת תפיסתית חדשה לארגון החזית האזרחית למצבי משבר לאומיים ששמה: 'עמידה איתנה' (לחצו כאן). אסטרטגיה זו אומצה על ידי הועדה בראשות השר עמי אילון (10/08).
  
  
• הטמעת המושג 'קפיצת מדרגה' ו'חזון ישראל 15' - בקיץ 2007, מכון ראוּת זיהה כי מקבלי ההחלטות בישראל אינם ערים להבדל בין המושגים 'צמיחה' וקפיצת מדרגה' (לחצו כאן) ולכן אין ביכולתם לנהל שיח אודות האתגר של מימוש חזון ישראל 15. לכן, במשך מספר חודשים ניהלנו מסע של מצגות ואירועים תקשורתיים במטרה לחדד את ההבדלים בין שני המושגים ולדון במשמעויותיהם. שיאו של מסע זה היה ביקורו של פרופ' ריקרדו האוסמן מאוניברסיטת הארוורד בישראל בחודש ינואר 2008.
  
  
• עיצוב אגפי מדיניות במשרדי הממשלה (2008) - צוות בראשות מר יריב מן סייע בידי האגף לתכנון מדיניות בלשכת ראש הממשלה לגבש מדיניות להקמה ולהעצמה של יחידות תכנון במשרדי הממשלה השונים על יסוד מחקר בין-לאומי השוואתי מקיף (לחצו כאן). הפרויקט הוצג בפני מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"לי משרדים וגורמים בכירים בשירות הציבורי בהווה ובעבר ובפני נציגים ממכוני מחקר ואקדמאיים מובילים.
  
  
• שדרוג המועצה הלאומית לכלכלה (2008) - בכל המדינות שחוו קפיצת מדרגה כלכלית וחברתית התקיים ארגון שפעל כ'מוח מרכזי'. אנו מאמינים שהמועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה היא הגוף המתאים ביותר לתפקיד זה. לכן פעלנו כדי לשדרג אותה כך שתוכל לשמש כ'מוח המרכזי' של קפיצת המדרגה של ישראל לקראת מימוש חזון ישראל 15 (לחצו כאן). צוות בראשות מר יריב מן ערך מחקר השוואתי של גופים דומים בעולם. לאחר מכן פעלנו מול אנשי המועצה הלאומית לכלכלה, משרד האוצר וחברי כנסת. כמו כן יזמנו ראיון בנושא זה אצל מירב ארלוזרוב מדה-מרקר בהשתתפות פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר המועצה, חה"כ גלעד ארדן, יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת דאז, וגידי גרינשטיין.
  
  
• מדד חוסן כלכלי במקום הכנסה פנויה להערכת העוני (2007) - צוות בראשות גב' דליה שחם נענה לקריאה להציג בפני ועדה ציבורית שבחנה את הגדרת קו העוני בישראל. בעבודה זו, קרא מכון ראוּת לממשלה להחליף את המדד הנוכחי המעריך את העוני על יסוד ההכנסה הפנויה של משק הבית במדד רב-ממדי שיאמוד את החוסן הכלכלי של משקי הבית (לחצו כאן). מסקנות הוועדה היו ברוח המלצותינו אך לא אומצו על ידי הממשלה.
  
  
• עדכון תפיסת הביטחון הלאומי ושדרוג מערך הביטחון הלאומי - בעקבות מלחמת לבנון השנייה, הגיש מכון ראוּת לוועדת וינוגרד שלושה מזכרים שעסקו במשבר בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל כפי שנחשף במלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006 ובמענה המבני למשבר זה (לחצו כאן). במשך השנה האחרונה עסקנו בקידום השיח אודות הצורך בעדכון תפיסת הביטחון הלאומי.