הגיע הזמן לרענן את שיטות הניהול בשירות המדינה

מאמר דעה של עמרי זגן, ראש התחום הכלכלי-חברתי בדה מרקר: הרפורמה המיוחלת של טרכטנברג בשירות הציבורי מחייבת שינוי מקיף לא רק בשיטות הניהול והתמרוץ של עובדים, אלא גם עיצוב מחדש של יחסי העבודה.

דה מרקר, 10.1.12:

בעוד כולם עסוקים בלהספיד את דו"ח טרכטנברג, החלטת הממשלה לאמץ את ההצעה מהדו"ח לקדם רפורמה בשירות הציבורי היא החלטה בעלת חשיבות מרובה. קשה לראות אנשים יוצאים לרחובות בקריאה לרפורמה בשירות המדינה אך דווקא רפורמה זו עשויה בטווח הבינוני והארוך להשפיע בצורה משמעותית ביותר על איכות החיים בישראל.

קצב השינויים המואץ של המאה ה-21 והצורך להתחרות בזירה הגלובלית, מאלצים את שירות המדינה להשתנות ללא הרף. זאת תוך שמירה על ערכי הליבה שלו כגון טוהר המידות ואמות מידה שוויוניות. אל מול אתגרים אלו, שירות המדינה בישראל עדיין נשען על שיטות ניהול מיושנות ועל העדר תמריצים למצויינות. הניסיונות בעשורים האחרונים להוביל רפורמה מקיפה נכשלו.

כעת, דווקא בעקבות המחאה החברתית וכחלק מהמלצות ועדת טרכטנברג, הממשלה אישרה את מתווה הרפורמה לניהול ההון האנושי בשירות המדינה והקימה ועדה לשם גיבוש תוכנית ליישומה.

הרפורמה המיוחלת בשירות הציבורי מחייבת שינוי מקיף לא רק בשיטות הניהול והתמרוץ של עובדים אלא גם עיצוב מחדש של יחסי העבודה. מכון ראות הניח כבר לפני שנתיים על שולחן הממשלה מסמך עקרונות לרפורמה מקיפה תחת הכותרת 'פלקסיקיורטי בשירות המדינה' (ששאב השראה ממודל התעסוקה שפותח בדנמרק). מטרתה של הרפורמה ליצור מערך איזונים בין ביטחון העובדים לגמישות מצידו של המעסיק. במרכזה טיפוח מתמשך של ההון האנושי של העובדים בשירות המדינה. להלן עקרונותיה המרכזיים, שגובשו בעקבות מחקר בינלאומי אודות ניהול כוח האדם בשירות הציבורי של מספר מדינות מובילות:

גמישות לצד בטחון - העובדים הותיקים של שירות המדינה יידרשו לוותר על הקביעות הנהוגה כיום בתמורה למספר צעדים שיבטיחו את בטחונם התעסוקתי: הכשרות מקצועיות לצד הקמת מרכזי השמה ורשת בטחון שנועדו לסייע לכל מי שיעזוב את השירות המדינה.

ניידות לרוחב השירות - אחד הנכסים של השירות המדינה הוא מגוון האפשרויות הגלומות במעבר של עובדים בדרגים שונים בתוך המערכת. כך ניתן יהיה להעשיר את הידע הקולקטיבי של המערכת ובנוסף, לפתור בעיות כוח אדם.

ביזור סמכויות - יצירת מערכת יחסים חדשה בין נציבות שירות המדינה למשרדי הממשלה ויחידות הסמך כאשר האחרונים מקבלים יותר סמכויות בגיוס ובהכשרת העובדים, והנציבות הופכת למטה המקצועי האמון על טיפוח העובדים.

שותפות עם ארגוני העובדים - על מנת לוודא שהשינוי יהיה בר קיימא, הרפורמה חייבת להיות מיושמת בשיתוף ארגוני העובדים ולא כמהלך חד צדדי. יהיה לכך מחיר אך הניסיון מלמד כי אין דרך אחרת. ניתן לקבל השראה מתהליך דומה שנעשה בהסכמה במע"צ ששיפר מאד את ביצועי החברה.

טיפוח האתוס - סוגית הגמישות הניהולית עשויה לבלבל. להבדיל מהמגזר העסקי, שירות המדינה, באמצעות הנציבות, נדרש בראש ובראשונה לטפח בקרב עובדיו תחושת אחריות של 'משרתי ציבור'. כך, ניתן יהיה להפוך את שירות המדינה למקום עבודה מבוקש המשלב בין תחושת שליחות, אתגר מקצועי וטיפוח מתמשך של ההון האנושי של עובדיו.

בעוד שאר ההמלצות התקציביות של ועדת טרכטנברג מעוכבות עקב חוסר הרצון או היכולת לקצץ בתקציב ביטחון, הרפורמה בשירות המדינה איננה מחייבת הוצאה תקציבית משמעותית. באמצעות העלאת הסוגיה לסדר היום הציבורי ונחישות פוליטית ניתן לשפר את הביצועים של המערכת ולהתאימה לאתגרי המאה ה-21.

הכותב הוא ראש התחום הכלכלי-חברתי במכון ראות.