כלכליסט: ניו דיל לישראל

המאבק במשבר מורכב ואינו פשוט, מכיוון שהשבר הגדול הוא לא רק כלכלי אלא גם מוסרי, ונוצר בעקבות ההתנהגות ההוללת בשווקים. תפקיד הממשלה הוא להחזיר את כלכלת השוק במהירות האפשרית לכלכלה הוגנת, ובכך לייצר תנאים לקפיצת מדרגה כלכלית חברתית שתימשך הרבה זמן.

פרופ' אבישי ברוורמן, כלכליסט, 11/06/09.

המשבר הכלכלי החמור ביותר בעולם מאז שנות השלושים קורה בימים אלו ומצביע על כיוון מרכזי אחד: כמו אז, גם היום המאבק המרכזי חייב להיות באבטלה. אי־ההבנה של אתגר זה הביאה בעבר לקריסת משטרים ולעליית הפאשיזם. המאבק במשבר מורכב ואינו פשוט, מכיוון שהשבר הגדול הוא לא רק כלכלי אלא גם מוסרי, ונוצר בעקבות ההתנהגות ההוללת בשווקים, בייחוד במגזר הפיננסי. השבר הותיר ציבור פגוע בכל רחבי העולם, ולאותו ציבור קשה לקבל שמחיר ההפקרות של קבוצה קטנה ומובילה, שחבריה טופחו ונחשבו לנסיכי העולם, יהיה עכשיו על חשבון מקום עבודתו ופת לחמו.

לבטל את הפחתת המס

תפקיד הממשלה הוא להחזיר את כלכלת השוק לכלכלה הוגנת בנקיטת פעולות שייקחו זמן. אין ספק שכמה שנים של אבטלה גבוהה ומיתון מתמשך עלולות לסכן את יציבות המשטרים במערב, שכן המערב שונה מיפן. יפן היתה מסוגלת לעמוד שנים ארוכות בדיפלציה בגלל הדיסציפלינה היפנית ופערי שכר הנמוכים בין מנכ"לים לעובדים, תופעה שאינה קיימת במערב. לכן, למרות העובדה שהמאבק באינפלציה הגבוהה נראה ככורח, נקיטת מדיניות שמרנית מדי, כפי שנקטו בשנות השלושים לפני הניו דיל של פרנקלין דלאנו רוזוולט, אינה נכונה.

משברי שוק הנדל"ן והשוק הפיננסי בישראל אינם כה חמורים (בישראל ערך המשכנתאות הוא כ־25% מהתוצר הלאומי, בעוד שבארצות הברית הוא 75%). הבנקים

בישראל הרבה יותר יציבים, וההפקרות הפיננסית רחוקה מאוד ממה שקרה מעבר לים. אך ברור שלנוכח המיתון העולמי, כמדינה שנשענת על סחר בינלאומי, יצוא ויבוא, המיתון והאבטלה הקשה יהיו מנת חלקנו בשנתיים הבאות. במדינה שהוקמה על יסודות של צדק ומוסר אך שהאי־שיוויון והעוני בה הם הגבוהים במערב, המאבק באבטלה חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות. זו הסיבה שהמדיניות שנקטה הממשלה, של הרחבה תקציבית ועידוד התעסוקה, היא במקומה. כדי להיאבק באבטלה בתקופה זו על הממשלה להגדיל את החוב הממשלתי ובשנים הבאות היא תחזור להורידו.

התקציב שהוגש אינו מושלם. תיקון מרכזי ומתבקש, שעליו המלצתי בפני ראש הממשלה ושר האוצר, הוא ביטול ההפחתה במס השולי מ־46% ל־44%. ממילא שיעור מס שולי של 46% אינו חורג מהמקובל במדינות המפותחות. היות שיש היום ירידה דרמטית בתקבולי המסים, ביטול ההפחתה - שלא ישפיע באופן מהותי על הצמיחה - יביא לתוספת של כ־4 מיליארד שקל לקופת המדינה. תוספת הכנסה זו תאפשר לבטל חלק מהקיצוצים הפוגעים בשכבות החלשות.

צריך להחליט, ומהר

עם זאת כל זה לא יביא את מדינת ישראל לקפיצת מדרגה ולתוואי של צמיחה בת קיימא, שתתבטא בצמיחה ניכרת בתוצר לנפש. לשם השוואה: בשנים 1949-1973 צמחה ישראל ב-5.5% בממוצע לנפש, משיעורי הצמיחה הגבוהים בעולם. בשנים 1974-1985 היתה צמיחה של 1.2% בממוצע לנפש. משנת 1986 עד היום צמחה ישראל ב-2% לנפש. כדי שנוכל להגיע לשיעור צמיחה גבוה יותר ולצאת מהמשבר, על ממשלת ישראל לשנות את הדגשים ולשפר ביצועים.

עליה לחזק מחדש את כלכלת הייצור והידע ולהביא להגברת השקיפות וחיזוק הרגולציה האפקטיבית על הגופים הפיננסיים. הממשלה חייבת להשקיע בהון אנושי, בחינוך ובהשכלה הגבוהה, לרבות השקעה בפריפריה ובאוכלוסיית מיעוטים. במקביל נדרשות רפורמות אמיצות במשילות וחיתוך כבלי הביורוקרטיה בחרב חדה.

יש לנצל הזדמנויות מיוחדות ולהחזיר את המדענים הביתה לישראל. מאות מדענים ישראלים צעירים חיים היום בארצות הברית, לומדים ומלמדים באוניברסיטאות הטובות בעולם, והם מוכנים לחזור הביתה. בהשקעה של כ־100 מליון דולר אפשר להחזיר את המוחות המבריקים שכל העולם מחזר אחריהם. הבאתם היום תכניס בעתיד לקופת המדינה מיליארדי דולרים.

אלו ההחלטות שממשלת ישראל חייבת לקבל במהירות, כתנאים הכרחיים לקפיצת מדרגה כלכלית.

לכתבה המלאה, לחצו כאן.

הכותב הוא פרופסור לכלכלה והשר לענייני מיעוטים