מגמת ירידה ברמת התחרותיות של ישראל

המסמך מציג ניתוח השוואתי של ביצועי ישראל ב-2008 לעומת 2006 במדד התחרותיות העולמי. מהניתוח עולה כי ביצועי המגזר הציבורי הוסיפו להיחלש וביצועי המגזר הפרטי, שהיו טובים בעבר, נשחקו

תקציר

1. חזון ישראל 15 קורא להפיכתה של ישראל לאחת מחמש עשרה המדינות המובילות באיכות החיים של תושביהן.

2. הגשמת החזון מחייבת קפיצת מדרגה כלכלית-חברתית שהיא שיפור משמעותי ומתמשך באיכות החיים של כלל תושבי המדינה בהשוואה למדינות אחרות.

3. היכולת לחולל קפיצת מדרגה באיכות החיים בישראל תלויה ביכולתו של המשק הישראלי להתחרות על הון אנושי ועל השקעות בזירה הגלובלית.

4. מדיניות יעילה לשיפור איכות חיים נסמכת על בחינה השוואתית של מצבה של ישראל לעומת מדינות אחרות עמן היא מתחרה על משאבים.

5. מדדים המאפשרים השוואה בין לאומית הם כלי שימושי למקבל החלטות בזיהוי אתגרים ובאומדן הצלחת מדיניות המכוונת לשיפור איכות החיים.

6. מסמך זה מציג ניתוח השוואתי של ביצועי ישראל ב-2006 לבין ביצועי ישראל ב-2008.

7. מסקנה: מהניתוח עולה שביצועי המגזר הציבורי, שמלכתחילה נמוכים מהביצועים במגזר הפרטי, הוסיפו להיחלש, בעוד קטר החדשנות של ישראל, שהיה מהמובילים בעולם, האט.

מה הסוגיה?

1. הפורום הכלכלי העולמי1 פירסם לאחרונה את מדד התחרותיות העולמי לשנת 2008. המדד מספק תמונה השוואתית של הפוטנציאל הכלכלי והעסקי במדינות המדורגות. הוא בוחן את הגורמים המשפיעים על הפריון במשק, מזהה נקודות חוזק או חולשה של כלכלות ומשמש ככלי לאיתור מנועי צמיחה או חסמים לצמיחה. כמו כן הוא תורם לקידום שיח בנושא תחרותיות ופריון.

למה זה חשוב?

2. חשיבות ניתוח המדד נובעת משתי סיבות:

  • קפיצת מדרגה מבוססת על זיהוי חסמים והזדמנויות - המדד מעריך את רמת היצרנות והיעילות של משקים ולכן יכול לספק אינדיקציות ראשוניות לזיהוי חסמים והזדמנויות. שימוש בנתונים העולים במדד יחד עם נתונים "קשיחים" נוספים יאפשר מיקוד של המדיניות באותם תחומים,2 והשקעה מושכלת של משאבים מוגבלים.3

  • המדד מאפשר לעמוד על האפקטיביות של המדיניות לשיפור התחרותיות של ישראל - ישראל ערכה בשנים האחרונות רפורמות בתחומים כמו חינוך ושוק ההון כדי לשפר את מצבה התחרותי.4 ניתוח המדד מאפשר להעריך את פירות השקעה זו באמצעות השוואה תחרותית לביצועים של מדינות שאיתן ישראל מתחרה על הון אנושי, טכנולוגיה והשקעות.

למה עכשיו?

3. המשבר הכלכלי הנוכחי מציב אתגר בפני עמידות המשק הישראלי. בשל המשבר, ישראל עומדת להשקיע מאמצים רבים בהאצת המשק.5 במציאות של צרכים רבים ושל משאבים מוגבלים נדרש ניתוח מעמיק כדי להבטיח שהמשאבים יתועלו למקומות בהם תושג התשואה הגבוהה ביותר.

מבנה המדד

4. מדד התחרותיות העולמי מורכב משלושה 'תתי-מדדים': דרישות בסיסיות, מאיצי יעילות וחדשנות.

5. תתי המדדים בנויים משנים-עשר 'עמודי תווך' הבוחנים מוסדות, תשתיות, מקרו-כלכלה, בריאות וחינוך, לימודים גבוהים והכשרה, יעילות שוק המוצרים, יעילות שוק העבודה, יעילות השוק הפיננסי, מוכנות טכנולוגית, גודל המשק, תחכום עסקי וחדשנות.

6. עמודי תווך אלה מורכבים מ-110 משתנים הקשורים לתחרותיות. לדוגמה, משתנים המרכיבים את עמוד התווך 'מקרו-כלכלה' הם רמת הגרעון הממשלתי, שיעור החסכון הלאומי, אינפלציה, חוב הממשלה ושיעור הריבית.

7. מקור הנתונים - הנתונים מהם מורכב מדד התחרותיות מגיעים משני מקורות: נתונים סטטיסטיים ממגוון מאגרי מידע כגון נתוני קרן המטבע העולמית והבנק העולמי, וסקר בו נתבקשו אנשי עסקים בכירים לדרג היבטים שונים בהתנהלות המשק.6

מגבלות המדד

8. סקר דעת בכירים במגזר העסקי - המדד מבוסס ברובו על סקר שנערך בקרב 90 אנשי משק בכירים בכל מדינה והוא משקף במידה רבה הלכי רוח של קבוצה זו.7 עם זאת, לדעת בכירים במגזר העסקי על מדינה מסוימת ועל ההזדמנויות או המכשולים שבה, יש השפעה על קבלת החלטות לגבי השקעה במדינה.

9. דירוג רציף מטעה - מדד התחרותיות מאפשר ללמוד על רמת התחרותיות של כל מדינה באופן השוואתי. אולם, מדד כזה לא מספק מידע על המרווחים בציונים שהשיגו המדינות.

10. מדד התחרותיות אינו מבטא מאפיינים ייחודיים - מדד התחרותיות, כמו מרבית המדדים ההשוואתיים, אינו מבטא רבים מן המאפיינים הייחודיים של המדינות המדורגות, שמשפיעים על הפיתוח הכלכלי שלהן. לפיכך, המדד אינו מספק מידע על מקור הפערים בין מדינות.

11. הדירוג לשנת 2008 משקף את נתוני 2007 - הדירוג לשנת 2008 מתבסס על נתוני 2007 לכל המאוחר ומשמש ככלי להערכת המדיניות של שנים קודמות ופירותיה.

12. המדד אינו משקף את מלוא חומרתו של המשבר הכלכלי הנוכחי - הסקר נערך בחודשים ינואר-מאי 2008 ולכן, הממצאים אינם משקפים את ההבנה של הנשאלים לגבי מלוא חומרת המשבר.

13. מבנה המדד משתנה מדי שנה ומגביל השוואה לאורך זמן - מספר עמודי התווך והרכבם עשויים להשתנות משנה לשנה. כך למשל, מדד 2006 כלל תשעה עמודי תווך וביניהם עמוד תווך שעסק באיכות הסביבה; גם מספר המשתנים משתנה משנה לשנה: ב-2004 נבחנו 180 משתנים וב-2006 נבחנו 90 משתנים. כמו כן, מדי שנה נוספות מדינות חדשות למדד. שינויים אלו מקטינים את היכולת להשוות את התוצאות המצרפיות של מדינה משנה לשנה.

ניתוח מדד התחרותיות העולמי לשנת 2008

14. ניתוח מצבה היחסי של ישראל נעשה על ידי בחינת דירוגה הכללי וכן על פי בחינת מצבה באשכולות משתנים התואמים את מאפייני המשק הישראלי. הבחינה על פי אשכולות מבוססת על עבודה שנעשתה במכון ראוּת במסמך: מקרה בוחן לשימוש במדד לתכנון מדיניות: מדד התחרותיות העולמי.

א. הדירוג הכללי- ישראל מול מדינות אחרות

15. מדינות מובילות - שלוש המדינות המובילות כיום הן (בסדר יורד): ארה"ב, שוויץ ודנמרק. ישראל התרחקה מהמדינות המובילות וירדה מדירוג 17 בשנה הקודמת לדירוג 23. בכך, ישראל חזרה לדירוג שהיה לה בשנת 2005.

gci graph

16. מכון ראוּת ערך ניתוח מעמיק של מדד ה- GCI בשנת 2006, כאשר ישראל דורגה במקום ה-15. מהשוואת נתוני 2006 לנתוני 2008, ניתן לראות כי חמש המדינות שדורגו אחרי ישראל עקפו אותה ושכל המדינות שהיו תחרותיות יותר מישראל נותרו לפניה.8

17. מדינות נוספות עקפו את ישראל - גם דרום קוריאה ומלזיה, שדורגו אחרי ישראל ב-2006, הצליחו לצמצם את הפער תוך שנתיים ולעקוף אותה. דרום קוריאה עלתה מדירוג 24 ב-2006 לדירוג 13 ב-2008, ומלזיה עלתה מדירוג 26 ל-21 באותן שנים.

18. מי מתקרבת במהירות? יש לשים לב למדינות קטר, סעודיה וסין9 שמצליחות להגביר את רמת התחרותיות שלהן ולצמצם משמעותית את הפער ביחס לישראל. מדינות אלה מציבות אתגר בפני ישראל מבחינת האטרקטיביות שלהן עבור משקיעים.

19. יצוין, עם זאת, כי הוספת 19 משתנים חדשים למדד 2008, שבכולם למעט ארבעה,10 ביצועי ישראל נמוכים מדירוגה הכללי ב-2006 מטה את התוצאה המצרפית של ישראל כלפי מטה.

ב. דירוג לפי אשכולות: המגזר הציבורי כחסם - מה השתנה?

20. הדירוג הכללי אינו משקף את הפער בתחרותיות המגזר הפרטי לעומת הציבורי - ניתוח של מדד 2006, שערך מכון ראוּת, העלה כי דירוגה הכולל של ישראל אינו חושף את חוסר האיזון בין רמת התחרותיות הירודה במגזר הציבורי של ישראל מחד, לבין היעילות והחדשנות בסקטור הפרטי מאידך.

21. לפיכך נבנו אשכולות המתארים את פעילות המגזרים - במסגרת ניתוח המדד לשנת 2006, גיבש מכון ראוּת מתווה לניתוח מדד ה-GCI. המתווה מבוסס על קיבוץ משתנים נבחרים באשכולות המשקפים את ביצועי המגזר הציבורי, ביצועי המגזר הפרטי בכלל וביצועיו בתחום החדשנות בפרט (כנגזרת מהיות ישראל כלכלת ידע).11 השוואה של ביצועי ישראל באמצעות אשכולות של משתנים קבועים מאפשרת להתגבר על המגבלה של השינויים התכופים במבנה המדד.

מגזר ציבורי

22. אשכולות המגזר הציבורי - לשם בדיקת התחרותיות במגזר הציבורי קובצו משתנים מרכזיים המושפעים ממדיניות ממשלתית באשכולות כמו תשתיות, ואמון במרחב הפוליטי.

23. תוצאות מדד 2008: ירידות חדות בביצועי המגזר הציבורי - ביצועי המגזר הציבורי בישראל ירדו ב-2008 ירידות חדות לעומת הביצועים ב-2006: הדירוג הממוצע של ישראל ב-2006 היה 35 ואילו בשנת 2008 הוא ירד ל-49 (להרחבה, ראה נספח א').

24. בניגוד למגמה זו חל שיפור ביציבות המקרו כלכלית - בניגוד למגמה השלילית, שיפר המגזר הציבורי בישראל את רמת התחרותיות במשתנים הקשורים לתחום היציבות המאקרו כלכלית, למעט הקטנת החוב הלאומי.12

25. אילו מדינות עקפו את ישראל במשתנים בולטים? להלן סקירה קצרה של משתנים בולטים בהם ישראל הדרדרה בעוד מתחרותיה ב-2006 התקדמו.

  • זמן לפתיחת עסק חדש13 - ישראל ירדה ממקום 50 ב-2006 למקום 80 ב-2008. זאת, בעוד בלגיה ומצרים שדורגו אף הן במקום 50 ב-2006, שיפרו את מצבן התחרותי ועלו למקומות 3 ו-16 בהתאמה. כיום ישראל מתחרה מול הודו, תאילנד וזמביה (בדירוג 77) ומול ניגריה ועומאן (דירוג 80).

  • איכות הוראת מתימטיקה ומדעים14 - ישראל ירדה ממקום 17 ב-2006 למקום 66 ב-2008 ואילו אסטוניה וברבדוס שהיו מדורגות אחריה שיפרו את מצבן ועלו למקומות 14 ו-15 בהתאמה. כיום ישראל מתחרה מול קוסטה ריקה (64), קניה (65), מרוקו (67) ובחריין (68).

  • איכות התשתיות[15] - בעוד ישראל ירדה ממקום 23 ב-2006 למקום 42 ב-2008, עלו ברבדוס וקפריסין, שדורגו בזמנו אחריה, למקומות 20 ו-21 בהתאמה. כיום ישראל מתחרה מול קטר (40), מלטה (41), בוטסוואנה (43) וכווית (44).

מגזר פרטי

26. אשכולות המגזר הפרטי - לשם בדיקת רמת התחרותיות במגזר הפרטי באופן כללי קובצו אשכולות של משתנים המתייחסים ליחסי עבודה, לאיכות הניהול ולתחכום עסקי.

27. תוצאות מדד 2008: מגמת שחיקה בביצועי המגזר הפרטי - כמעט בכל המשתנים שנבדקו חלה שחיקה במעמדה היחסי של ישראל: הדירוג הממוצע של ישראל ב-2006 היה 25 ואילו בשנת 2008 הוא ירד ל-35 (להרחבה, ראה נספח ב').

28. אילו מדינות עקפו את ישראל במשתנים בולטים? להלן סקירה קצרה של משתנים בולטים בהם ישראל הדרדרה בעוד מתחרותיה ב-2006 התקדמו.

  • שיתוף פעולה בין עובד למעסיק[16] - ישראל ירדה ממקום 33 ב-2006 למקום 49 ב-2008. במהלך שנתיים אלו השתפרו ארה"ב וקפריסין ועלו ממקומות 34 ו-36 למקומות 16 ו-22 בהתאמה. כיום ישראל מתחרה מול ירדן (47), ג'ורג'יה (48), מצרים (50) וצ'ילה (51).

  • יחס בין שכר לפריון17 - ישראל ירדה ממקום 19 ב-2006 למקום 49 ב-2008. זאת, בעוד רוסיה, דר. קוריאה ומולדובה שדורגו מיד אחריה, שיפרו את מצבן התחרותי ועלו למקומות 11, 14 ו-15 בהתאמה. כיום, ישראל מתחרה מול ארמניה (47), קניה (48) והרפובליקה הדומיניקנית (50).

חדשנות במגזר הפרטי

29. אשכולות חדשנות במגזר הפרטי - הואיל וישראל מאופיינת ככלכלת ידע נבדקו בנפרד מרכיבים של חדשנות במגזר הפרטי על ידי קיבוץ משתנים המתייחסים לאשכולות כגון הון אנושי ומוכנות טכנולוגית.

30. תוצאות מדד 2008: מגמת האטה - גם במגזר זה חלו ירידות במשתנים שנבדקו למעט משתנה אחד,18 אולם ירידות אלו היו מתונות יחסית: הדירוג הממוצע של ישראל ב-2006 היה 12 ואילו בשנת 2008 הוא ירד ל-19 (להרחבה, ראה נספח ג').

31. אילו מדינות עקפו את ישראל במשתנים בולטים? להלן דוגמאות למשתנים בולטים בהם ישראל הדרדרה בעוד מתחרותיה ב-2006 התקדמו.

  • שיתוף פעולה בין מוסדות להשכלה גבוהה לתעשיה[19] - ישראל ירדה ממקום 6 ב-2006 למקום 18 ב-2008. באותה עת סינגפור שדורגה אחרי ישראל במקום השביעי עלתה למקום 5. כיום, ישראל מתחרה מול אירלנד (16), נורווגיה (17), אוסטרליה (19) ומלזיה (20).

  • זמינות של מדענים ומהנדסים[20] - ישראל שדורגה במקום הראשון במשתנה זה במדד התחרותיות ב-2006, ירדה למקום התשיעי ב-2008. יפן, פינלנד והודו שדורגו מייד אחרי ישראל ב-2006 הצליחו לשמר את מיקומן התחרותי והתמקמו בדירוג 2, 1 ו-3 בהתאמה. כיום, ישראל מתחרה מול קנדה (7), טיוואן (8), תוניס (10) וצ'כיה (11).

מסקנה: קטר החדשנות מאט והמגזר הציבורי משתרך מאחור

32. מדד 2008 מצביע על ירידה ברמת התחרותיות של ישראל בכל המגזרים. הירידה הגדולה ביותר התרחשה במגזר הציבורי אולם גם במגזר הפרטי בכלל ובתחום החדשנות בפרט חלה שחיקה ברמת התחרותיות של ישראל. כלומר, לא רק שמצב המגזר הציבורי הורע אלא גם קטר החדשנות שאמור לקדם את המשק האט.

33. המשמעות: פגיעה ביכולת לממש את חזון ישראל 15 - רמת תחרותיות איננה מדד לאיכות חיים. אולם היא יכולה להצביע על מרכיבים של איכות חיים (כמו רמת המוסדות, סביבה תומכת צמיחה או איכות שירותי החינוך, הבריאות והשיטור) ולהשפיע בעקיפין על היכולת להסיט משאבים להשגת מרכיבי איכות חיים כמו ביטחון כלכלי. לפיכך, המשמעות של ירידה ברמת התחרותיות של כל המגזרים בישראל היא התרחקות מהגשמת חזון ישראל 15.

דרכי פעולה וחשיבה

  • יש לתקף את המגמות שמזוהות באמצעות ה-GCI על ידי הצלבה עם מדדים המבוססים על נתונים "קשיחים", מכיון שהמדד מבוסס בעיקר על סקר דעת קהל. הצלבה זו תאפשר ניתוח מעמיק של התחומים בהם ישראל משתרכת מאחורי מדינות אחרות.

  • יש לשקול שינויים במדיניות הקיימת בתחומים בהם הוכח לאורך זמן כי היא אינה אפקטיבית.

  • מיפוי המדיניות הנוכחית לאור האתגרים שהתגלו במדד יסייע בזיהוי הנושאים שדורשים טיפול אך עדיין לא זכו להתייחסות.

  • מכון ראוּת שוקד בימים אלה על גרסה נוספת של עקרונות מנחים ודרכי פעולה לקפיצת מדרגה אשר יכולים לשמש בסיס לפעולה לאור האתגרים המרכזיים שנחשפו בניתוח מדד 2008.

נספחים

האשכולות קובצו על בסיס הניתוח שנערך במסמך מקרה בוחן לשימוש במדד מדיניות: מדד התחרותיות העולמי, בהשמטת המשתנים שלא היו בני השוואה בין 2006 ל-2008. על מנת לנטרל הטיות מקריות, נבחרו בתוך כל אשכול משתנים בהם ישראל ירדה או עלתה ב-5 דרגות לפחות.21

נספח א': ביצועי המגזר הציבורי

GCI public sector

נספח ב': ביצועי המגזר הפרטי

GCI private sector

נספח ג': ביצועי חדשנות במגזר הפרטי

GCI innovation


1 הפורום הכלכלי העולמי(World Economic Forum) , מפרסם מדי שנה את מדד התחרותיות. זהו ארגון עצמאי הפועל לקידום צמיחה כלכלית ושיתוף פעולה בין מדינות.

2 נושאים לדוגמה, ראה דירוג ישראל במדד 2008: ריכוזיות המשק (83), היקף המיסוי (78) והשפעת הפשע המאורגן (48).

3 להרחבה בנושא קפיצת מדרגה, ראה מסמך מכון ראוּת: עקרונות וקווים מנחים לקפיצת מדרגה.

4 הדוגמאות הבולטות: רפורמת "אופק חדש" במערכת החינוך, ורפורמת בכר בשוק ההון.

5 "תכנית ההאצה" המופיעה בנאום שר האוצר בישיבת הממשלה, 07/12/2008.

6 על מנת לגבש את רשימת הנשאלים, יצר הפורום הכלכלי העולמי שותפויות עם מוסדות וארגונים בכל מדינה. בישראל, התאחדות התעשיינים גיבשה רשימה של משיבים פוטנציאליים, המייצגים מגוון של פירמות (גדולות ובינוניות-קטנות, מוטות סחר-חוץ או מוכוונות לשוק הישראלי). מתוך רשימה זו נדגמו אקראית כ-90 משיבים. Porter, Michael E. and Schwab Klaus, The Global Competitiveness Report 2008-2009 (World Economic Forum: Geneva, Switzerland), p. 68-69.

7 Porter, Michael E. and Schwab Klaus, The Global Competitiveness Report 2008-2009 (World Economic Forum: Geneva, Switzerland), p. 70.

8 המדינות שעקפו את ישראל הן: קנדה (מ-16 ל-10), אוסטריה (מ-17 ל-14), צרפת (מ-18 ל-16), אוסטרליה (מ-19 ל-18), בלגיה (מ-20 ל-19) ואירלנד (מ-21 ל-22).

9 קטר עלתה מדירוג 38 ב-2006 לדירוג 26 ב-2008; סעודיה עלתה מדירוג 35 ב-2007 לדירוג 27 ב-2008; סין עלתה מדירוג 54 ב-2006 לדירוג 30 ב-2008.

10 משתנים אלו הם: 4.11 - הוצאה על חינוך, 8.06 - עוצמת ההגנה על משקיעים, 8.09 - מדד זכויות חוקיות, 9.08 - מס' מנויים לאינטרנט בפס רחב.

11 ישראל מסווגת ככלכלת ידע בדו"ח. Porter, Michael E. and Schwab Klaus, The Global Competitiveness Report 2008-2009 (World Economic Forum: Geneva, Switzerland), p. 194.

12 אמנם ישראל הקטינה את החוב מ-102% מהתוצר ל-80.6% בשנים אלו, אולם מדינות אחרות שיפרו את מצבן אף יותר ולכן מבחינה תחרותית ישראל ירדה ממקום 99 בשנת 2006 למקום 115. עם זאת, ביחס לשיעור החוב הממוצע במדינות ה-OECD שנשאר כמעט קבוע (בסביבות 56%), צימצמה ישראל את הפער במידה רבה.

13 נוסח השאלה: 6.07 Time required to start a business (hard data): Number of days required to start a business

14 נוסח השאלה: 5.04 Quality of math and science education: Math and science education in your country's schools (1 = lag far behind most other countries, 7 = are among the best in the world).

15 נוסח השאלה: 2.01 Quality of overall infrastructure: General infrastructure in your country is (1 = underdeveloped, 7 = extensive and efficient by international standards

16 נוסח השאלה: 7.01 Cooperation in labor-employer relations: Labor-employer relations in your country are (1 = generally confrontational, 7 = generally cooperative)

17 נוסח השאלה: 7.07 Pay and productivity: In your country, pay is (1 = not related to worker productivity, 7 = strongly related to worker productivity)

18 משתנה זה הוא: 9.04 Foreign direct investment in your country (1 = brings little new technology, 7 = is an important source of new technology)

19 נוסח השאלה: 12.04 University-industry research collaboration: In the area of R&D, collaboration between the business community and local universities is (1 = minimal or nonexistent, 7 = intensive and ongoing)

20 נוסח השאלה: 12.06 Availability of scientists and engineers: Scientists and engineers in your country are (1 = nonexistent or rare, 7 = widely available)

21 יצוין כי בחישוב הממוצע של הדירוג בכל אחד מהמגזרים במהלך המסמך, נלקחו בחשבון כל הדירוגים.