עקרונות וקווים מנחים לקפיצת מדרגה - גרסה א'

מטרת מסמך זה היא להניח אסופה ראשונית של תובנות, עקרונות ושיקולים שצריכים לעמוד לנגד עיניה של ישראל בשעה שהיא נרתמת לאתגר של קפיצת מדרגה כלכלית וחברתית.

רקע: מכון ראות ו'חזון ישראל 15'

מכון ראוּת הוא עמותה, שהוקמה בינואר 2004 במטרה לתרום תרומה מהותית, מתמשכת ומשמעותית לעיצוב עתידה של ישראל ולהבטחת בטחונה ושגשוגה.

האסטרטגיה של מכון ראוּת בשירות שליחות זו מבוססת על שלוש רגלים:

(1) טיפוח יכולת ייחודית לזהות הזדמנויות והפתעות אסטרטגיות, לחקור אותן באופן ממוקד ולהביא מקבלי החלטות להתמודד עימן;

(2) שכלול של מודל לחשיבה והתנהלות אסטרטגית בסביבה מורכבת ודינאמית;

(3) הכשרת קאדר של אנשים שמתמחים בחשיבה אסטרטגית לקראת מסלול של שירות במרחב הציבורי הישראלי;

מכון ראוּת מעמיד את שירותיו לרשות אנשים בעלי סמכות, השפעה ומנהיגות ללא תמורה.

'חזון ישראל 15' עוסק באתגר הפיכתה של ישראל לאחת מחמש עשרה המדינות המובילות באיכות החיים של תושביהן.1 חזון זה, שהוגדר לראשונה לפני למעלה מעשור, הוא החזון המנחה את מכון ראוּת בתחום הכלכלי והחברתי.

מסמך עקרונות אודות אתגר קפיצת המדרגה - מטרת מסמך זה היא להניח אסופה של תובנות, עקרונות ושיקולים שצריכים לעמוד לנגד עיניה של ישראל בשעה שהיא נרתמת לאתגר של קפיצת מדרגה כלכלית וחברתית. זוהי גרסה ראשונית שעודכנה לאחרונה במסמך עקרונות וקווים מנחים לקפיצת מדרגה- גרסה ב'.

קפיצות מדרגה - רקע כללי

'קפיצת מדרגה' מתגבשת כתוצאה מצמיחה כלכלית מהירה שמביאה לסגירת הפערים החברתיים והכלכליים באיכות החיים בהשוואה למדינות אחרות (catch up). מימוש 'חזון ישראל 15' מחייב קפיצת מדרגה. בהקשר זה, יש לציין שצמיחה כלכלית מהירה הכרחית לצורך התגבשות של קפיצת מדרגה אך איננה מספיקה לכך.

קפיצת מדרגה מחייבת זינוק ב'איכות החיים' ולא רק בתוצר. 'הכנסה לנפש' היא מדד מקובל למדידת רמת העושר ורמת החיים של מדינות. מדד זה משקף את חלקו של כל אזרח ותושב בהכנסה הלאומית ומחושב על ידי חלוקת סך כל התוצר של מדינה במספר תושביה.2

לעומת זאת, 'איכות חיים' מתייחסת לרווחה הכללית של מדינה ומכילה מרכיבים מוחשיים כגון בריאות או תזונה ומרכיבים ערכיים ופסיכולוגיים כגון איכות חיי המשפחה והקהילה.3

עם זאת, מוסכם כי הכנסה גבוהה לנפש היא המרכיב המרכזי באיכות החיים והיא, כאמור, תנאי הכרחי לקפיצת מדרגה.4

קפיצת מדרגה כלכלית וחברתית היא תופעה שונה מהתופעה של צמיחה. להלן עיקרי ההבדלים:

שיעור הצמיחה ומשכה - שיעורי הצמיחה המקובלים עומדים על 1-3% לנפש לשנה במונחים ריאליים. כך לדוגמא, הצמיחה הממוצעת בהכנסה לנפש בישראל במהלך עשרים השנים האחרונות עומדת על כ- 2%. מחזור הצמיחה המקובל אורך 3-5 שנים שלאחריהן צפויה האטה. רוב המדינות צומחות או מדשדשות כשכלכלת העולם צומחת או מדשדשת בהתאמה.

קפיצת מדרגה מתגבשת אם הצמיחה המואצת בהכנסה לנפש היא בשיעורים שנתיים של 4-6% במונחים ריאליים ונמשכת שמונה שנים לפחות ולעיתים אף חמש-עשרה או עשרים שנים. כלכלה שצומחת בשיעור של 7% לשנה מכפילה את גודלה כל עשור.

עליה בפריון או שינוי בהרכב התוצר והיצוא - לרוב, לשם התגבשותה של קפיצת מדרגה יש לשנות את הרכב התוצר והיצוא של המדינה באופן מהיר ובכיוונם של מוצרים שנצרכים על ידי 'מדינות עשירות'. לעומת זאת, בדרך כלל צמיחה נובעת משינוי הדרגתי בהרכב התוצר במגמה של יצור מוצרים הנצרכים על ידי 'מדינות עשירות'. יתרה מכך, עליה בפריון העבודה עשויה להביא לצמיחה, אך אינה מספיקה לצורך קפיצת מדרגה.

יש מתכון ליציבות וצמיחה. אין מתכון לקפיצות מדרגה - אימוץ כללי ה- Washington Consensus עשוי להבטיח יציבות מקרו-כלכלית וצמיחה מתונה. לעומת זאת, לקפיצת מדרגה אין מתכון. כל מדינה שזינקה עשתה זאת בדרך ייחודית.

יתרה מכך, בחלק מהמדינות שזינקו, תוך שהן רושמות צמיחה כלכלית וחברתית מרשימה, נרשמו נתונים מקרו-כלכליים בתחום הגרעון או שיעור האינפלציה שהיו גבוהים מהנדרש על-פי קרן המטבע הבין-לאומית או הבנק העולמי.

תפקיד החזון והמנהיגות - יציבות מקרו-כלכלית וצמיחה לא מחייבים חזון או מנהיגות יוצאי דופן משום שמערך הכוחות בין משרדי האוצר והבנקים המרכזיים במדינות המפותחות נועד בדרך כלל להבטיח אותם. לעומת זאת, קפיצת מדרגה מחייבת שינויים מבניים עמוקים ולכן מחייבת חזון ומנהיגות.

קפיצת מדרגה היא תופעה נדירה - רוב מדינות העולם חוו צמיחה כלכלית בשישים השנים האחרונות. כשמונים מדינות אף חוו 'צמיחה מואצת' (accelerated growth) שהיא מופע של צמיחה מהירה שנמשך שנים אחדות.5 לעומת זאת, רק כחמש עשרה מדינות חוו קפיצת מדרגה האחרונות בתקופה זו. ביניהן ניתן למנות את אירלנד, סינגפור, פינלנד, גרמניה, יפאן, דרום קוריאה, צ'ילה, סין או בוצואנה. מדינות אלה מגוונות מאוד בשטחן, במיקומן, ברמת הפיתוח הכלכלי והחברתי שלהן, בעברן, או בטיב משטרן.

התופעה של קפיצות מדרגה טרם נחקרה דיה - קפיצת מדרגה היא תופעה כלכלית וחברתית שטרם נחקרה לעומקה. מעט המחקר הקיים מתמקד בקפיצות מדרגה של מדינות מתפתחות. כמות המחקר הקיים אודות קפיצות מדרגה של מדינות מפותחות כגון אירלנד או פינלנד זעומה. עד כה לא נכתב אף לא ספר אחד אודות תופעה זו.6

עם זאת, קפיצות מדרגה אינן 'נסים כלכליים'. ניתן לחקור אותן - מקובל להתייחס לקפיצות מדרגה כאל 'נסים כלכליים' שאין להם אח ורע. אבל, לימוד המאפיינים המשותפים של מדינות שחוו קפיצות המדרגה מצביע על כך שיש ביניהן מכנה משותף נרחב יחסית.

עקרונות כלליים אודות קפיצות מדרגה

כל מדינה שזינקה פילסה את דרכה בעצמה - כל מדינה שזינקה עיצבה את תוכניותיה הכלכליות והחברתיות ואת סדר העדיפויות שלה על יסוד ההיסטוריה, המבנה החברתי, שיטת הממשל, הנכסים והנטל הייחודיים שלה.

מכנה משותף בין מדינות שזינקו הוא סדר יומן - עם זאת, מכון ראוּת זיהה כי המכנה המשותף בין מדינות שזינקו הוא סדר יומן. רובן הקדישו תשומת לב ומשאבים לרוב הנושאים הבאים בכל פרק זמן נתון במהלך קפיצת המדרגה ולכל הנושאים על פני כל התקופה:

  • עיצוב חזון לאומי עשיר שעוסק בפיתוח וצמיחה ומיתוגו כפרויקט לאומי;

  • זיהוי מנועי צמיחה ומיצויים על יסוד השקעות אסטרטגיות;

  • הכלת הנטל ומיצוי הנכסים הייחודיים;

  • שיפור היכולת של הממשלה לקבל החלטות ולבצען (effective government);

  • ישום שינויים מבניים (transformative capacity) באמצעות הפעלת כובד משקלו של השלטון המרכזי או על יסוד שיתוף פעולה בין-מגזרי;

  • השוואת ביצועים למדינות אחרות (benchmarking);

  • טיפוח הון אנושי;

  • רתימת כלל הציבור לאתגר הפיתוח הכלכלי והחברתי.

קפיצת מדרגה יש לנהל אבל קשה לתכנן - הגישה השמרנית והמקובלת מניחה שכדי שתתחולל קפיצת מדרגה יש לכתוב תוכנית שתגשר בין ההווה לבין החזון.7 מכון ראוּת טוען שלא ניתן 'לתכנן' מהלך של קפיצת מדרגה עקב מורכבותו ואורכו. לכן יש לעצב ולהציג חזון עשיר, שאפתני ובר-השגה ולהנחילו, ליצור תחושת דחיפות, לבנות יכולות ומוסדות שהם חיוניים לשיפור הביצועים החברתיים והכלכליים ולנהל את התהליך.

קפיצת מדרגה היא תופעה על-כלכלית - קפיצת מדרגה היא תוצאה של 'סערה מושלמת' כתוצאה ממפגש בין מדיניות כלכלית מוצלחת; בשלות חברתית, פוליטית ואידיאולוגית; מנהיגות; ומגמות עולמיות חזקות ויציבות.

תנאי הכרחי לקפיצת מדרגה: מיצוי מגמות גלובליות חזקות ויציבות - המכנה המשותף הרחב ביותר בין מדינות שזינקו הוא יכולתן לזהות מגמות גלובליות חזקות ויציבות ולמצות אותן. כך לדוגמה, סינגפור זיהתה בשעתו את המגמה של הצמיחה בשיעורי הסחר העולמי ומיצתה את מיקומה כנקודת מעבר בין המזרח למערב באמצעות נמלי ים ואוויר וחברות תעופה וספנות מעולים.

רתימת המגזרים החשובים (bottom-up) ולא רק מדיניות של הממשלה (top-down) - הגישה המסורתית הבאה לידי ביטוי במחקר הקיים, משקפת הנחה שהמנוע של קפיצת המדרגה יגיע מן הממשלה. על פי גישה זו, כדי לחולל קפיצת מדרגה יש לכתוב תוכנית עבור הממשלה כדי שתבצעה.8

לעומת זאת, במדינות שזינקו נוצר שילוב בין מדיניותה הכלכלית והחברתית של הממשלה לבין צמיחה שהונעה 'מלמטה למעלה' על ידי מגזרים חשובים בחברה: ראשי הרשויות המקומיות, פילנתרופים, אנשי עסקים וכלל הפקידות המקצועית.

אמנה חברתית: מחר על חשבון היום - בכל המדינות שזינקו נוצרה אמנה חברתית שעיקרה הסטה של משאבים רבים מצריכה להשקעה בכל המגזרים (גישת 'מחר על חשבון היום'). אמנה זו היא תנאי הכרחי לטיפוח היכולת לבצע שינויים מבניים על יסוד של אמון.

היכולת לבצע שינויים מבניים באמצעות שותפויות ועסקאות חבילה היא חיונית - היכולת לבצע שינויים מבניים רבים ומהירים היא תנאי הכרחי לקפיצות מדרגה. במשטרים שבהם ניתן כוח רב לרשות המבצעת - כמו בדרום קוריאה, סינגפור, בריטניה או סין - שינויים אלה נאכפים בכוח השלטון והזרוע.

במערכת פוליטית לא-יציבה ורב-מפלגתית כמו ישראל יכולת זו כרוכה בהסכמות עקרוניות בין המפלגות ובהידברות בין הממשלה לבין המגזרים החשובים האחרים כגון ארגוני העובדים והמעסיקים וזאת על בסיס של אמון.

כלכלת שוק במגוון מופעים - בכל המדינות שזינקו ובכל המדינות המובילות בעולם מבחינת איכות החיים של תושביהן יש כלכלת שוק מפותחת. אלא שמדינות אלה מייצגות מגוון של שילובים בין רמת החופש של כוחות השוק לבין עוצמתן של המערכות הציבוריות והחברתיות.

כך, יתכן ששתי מדינות תיהנינה מאיכות חיים דומה אך ההכנסה לנפש בהן תהיה שונה. לחילופין, יתכן שבשתי מדינות תהיה הכנסה לנפש דומה, אך פערים משמעותיים ברמת החיים. הבדלים כאלה נובעים מהפערים ברמת השירותים הציבוריים בתחום החינוך, הבריאות, איכות הסביבה או הביטחון האישי שעומדים לרשות האזרחים ללא תמורה או בעלות חלקית.

לדוגמה, על-פי מדד האקונומיסט (2005), איכות החיים בפינלנד ובארה"ב דומה, אך ההכנסה לנפש בארה"ב גבוהה בכ- 50% מההכנסה לנפש בפינלנד. ההבדל נובע מכך שבפינלנד רמת שירותי הבריאות והחינוך הציבוריים גבוהה יחסית לארה"ב.

התגייסות לאומית - בכל המדינות שזינקו הפך הפיתוח הכלכלי לפרויקט לאומי. ללא אווירה של דחיפות קשה לחולל את השינויים העמוקים הנדרשים לצורך זינוק כלכלי וחברתי. לשם כך יש להרחיב את מעגל המשתתפים בתהליך קפיצת המדרגה והתורמים לו ולשתף בתהליך את כל המגזרים החשובים שהוזכרו לעיל.

עקרונות וקווים מנחים לקידום קפיצת מדרגה בישראל

להלן מספר עקרונות לקידום קפיצת מדרגה כלכלית וחברתית בישראל:

ישראל כבר חוותה קפיצת מדרגה - בין ראשית שנות ה-50 לראשית שנות ה-70 הכפילה ישראל את ביצועיה בכלכליים בהשוואה לארה"ב מכ- 30% מרמת החיים בארה"ב לכ-60%. מאז לא השתנתה רמת החיים בישראל בהשוואה לארה"ב, למרות צמיחה כלכלית שנמשכה למעלה מעשרים שנים רצופות וזאת משום שרמת החיים בארה"ב עלתה בתקופה זו בשיעורים דומים.

יש לסמן את 'חזון ישראל 15' כיעד הלאומי של ישראל - חזון זה מגדיר יעד שהוא שאפתני מאוד אך בר-השגה. מצד אחד, זהו יעד שאפתני משום שכיום ישראל ממוקמת בעשירייה הרביעית בדירוגי איכות החיים שונים.9 על מנת שתתרחש קפיצת מדרגה, קצב הצמיחה במדינה צריך להיות גבוה מזה של המדינות המובילות - בשיעור של לפחות 4-6% במונחים ריאליים - למשך תקופה ממושכת שאורכה עשוי להגיע עד עשרים שנה.

מצד שני, 'חזון ישראל 15' הוא יעד בר-השגה משום שכבר כיום החברה הישראלית נהנית מביצועים שהם ברמתן של עשר המדינות המובילות בתחומים שהם בעלי חשיבות עצומה לקפיצת המדרגה כגון איכותו של המגזר העסקי, הבשלות הטכנולוגית ורמת ההשכלה.10 יתרה מכך, תוכנית ישראל 2028 הראתה שחזון ישראל 15 הוא יעד בר-השגה בתוך עשרים שנה.11

מדוע 'חזון ישראל 15' ולא 'חזון ישראל 10' או 'חזון ישראל 20'? - ניתן לקבץ מדינות לדבוקות על בסיס רמת הפיתוח ואיכות החיים שלהן. בדבוקה המובילה מבחינת איכות החיים מצויות 7-9 מדינות כגון מדינות סקנדינביה, לוקסמבורג, קנדה או אוסטרליה. בדבוקה השנייה חברות 8-10 מדינות נוספות כגון אירלנד, גרמניה, יפן, צרפת, הולנד או בלגיה. בדבוקה השלישית ניתן למצוא מדינות כגון יוון, ספרד, פורטוגל צ'כיה או דרום קוריאה. על פי ההערכות שונות, ישראל מצויה בתחתית דבוקה זו.

לפיכך, לפי מיטב שיפוטנו, יעד של הפיכתה של ישראל לאחת מעשרים המדינות המובילות ('ישראל 20') בתוך חמש-עשרה שנים אינו שאפתני מספיק, בעוד שהיעד של 'ישראל 10' לא נראה בר-השגה בתקופה זו.

יש למסד 'מוח מרכזי' - כאמור, בכל המדינות שזינקו היה 'מוח מרכזי' שתפקידו להגדיר סדרי עדיפויות למדיניות ומעמדו הבטיח שסדרי עדיפויות אלה תורגמו למדיניות. בישראל, נדמה שהמועצה הלאומית לכלכלה היא הגוף המתאים ביותר למימוש ייעוד זה.

מכון ראוּת טוען שהניסיון הבין-לאומי מצביע על כך שמוח מרכזי כזה צריך לבצע שלושה תפקידים: לספק הערכת מצב חברתית-כלכלית לאומית כבסיס לקבלת החלטות; לשמש כ'צופה על התורן' שמזהה מגמות עולמיות ומנתח את משמעויותיהן; וליצור מסגרת שבה יוכל להתקיים שיח בין-מגזרי שחיוני לצורך ביצוע שינויים מבניים על יסוד 'עסקאות חבילה'.

יש לזהות מספר יחידות עילית בשירות הציבורי - מדינות שזינקו השכילו לזהות מספר יחידות ארגוניות בשירות הציבורי שהייתה להן חשיבות מערכתית ואסטרטגית לקפיצת המדרגה ולשפרן כך שאותן יחידות הפכו ליחידות עילית שיכולות לעצב מדיניות, לקבל החלטות ולבצען.

יש לפתוח צווארי בקבוק, לטפח פרויקטים לאומיים ולבנות יכולות ומוסדות חיוניים לזינוק - הגישה המקובלת והשמרנית מדגישה את הצורך ביישום רפורמות רבות בו-זמנית. אלא שהניסיון הבין-לאומי מלמד שאין ערובה שהתנהלות כזו תניע צמיחה מהירה.

לעומת זאת, מדינות שזינקו הצטיינו בטיפול שורש במספר קטן יחסית של תחומים בו-זמנית שנתפסו באותה עת כחיוניים ביותר לקפיצת המדרגה על יסוד ניתוח שזיהה את צווארי הבקבוק והתמקד בפתיחתם.12 דוגמה ליצירת סדרי עדיפויות כזו היא 'הסכמות הרצליה' שגובשה בכנס הרצליה האחרון.13

מכון ראוּת מציע להעצים את הגופים שאמורים לזהות את אותם תחומי מפתח ולפשר את ביצועיהם. בקבוצה זו ניתן לכלול, כדוגמה, את הגופים העוסקים בהשקעות זרות, את מערכת בתי המשפט ומערך האכיפה בתחום הכלכלי והעסקי, את מערך הנמלים והמכסים, את גופי התכנון והבניה או ארגון מחדש של אגפי תכנון מדיניות במשרדי הממשלה השונים.

יש לזהות ולמצות את מנועי הצמיחה של ישראל - מכון ראות מגדיר כמנוע צמיחה כל תחום בחברה או בכלכלה ששיפורו יביא לעליה משמעותית בתוצר או באיכות החיים. בכלל זה ניתן למנות מגזרים עסקיים, כלכליים או תעשייתיים שונים שטיפוחם עשוי להשיא פירות רבים וגם תחומים שבהם ישראל סובלת מביצועים כלכליים שאינם משביעי רצון כגון במגזר החרדי או הערבי, בתחום התיירות או בתשתיות.

יש למצות מגמות גלובליות חזקות ויציבות - כדי לזנק, על ישראל לזהות מגמות גלובליות חזקות ויציבות בעלות הבטחה כלכלית עצומה ולגבש אסטרטגיה לאומית למיצוי הרווח מהן. כדוגמא למגמות כאלה ניתן למנות את התחממות כדור הארץ, משבר האנרגיה, או את עלייתן של סין והודו.

יש להתמקד ביתרונות היחסיים של ישראל וב'הבדל שיעשה את ההבדל'? - תוכניות רבות מציעות צעדים בתחומי החינוך, התשתיות והתחרותיות שביצועם יתרום לצמיחה כלכלית של ישראל.14 אלא שגם כל המדינות המתחרות בישראל צפויות להשקיע בתחומים אלה.

לכן, תוכנית ששמה לה למטרה להביא לקפיצת מדרגה חייבת להתמקד גם במאפיינים הייחודים המהווים יתרון יחסי בלעדי שמיצוים יתרום לקפיצת המדרגה. לדוגמא, מכון ראוּת מציין את התחומים הבאים:

הכלת הנטל הביטחוני ומינוף ההשקעה בביטחון - אין ספק שהנטל הביטחוני הוא נטל כבד וייחודי שנושאת ישראל. מכון ראוּת טוען שיש מקום להקדיש תשומת לב מיוחדת להכלת נטל ייחודי זה ולמינוף המשאבים הרבים שמדינת ישראל משקיעה בביטחונה בלאו הכי. בין השאר, צה"ל מנהל את מערך ההכשרה וההשכלה הגדול ביותר בישראל, מניע מחקר ופיתוח בהיקפים שאין להם אח ורע ומניח תשתיות. מכון ראוּת מאמין שמדינת ישראל יכולה להפיק ערך כלכלי רב מאוד מהשקעה זו.

יתרה מכך, כיום ניתן להעריך את תדירות המשברים בביטחון הלאומי. יש מקום להקדיש מחשבה נוספת להתמודדות עם ההיבט הכלכלי של משברים אלה.

העולם היהודי והפזורה הישראלית כנכס לפיתוחה הכלכלי של ישראל - ישראל היא בשר מבשרה של הרשת הכלכלית של העם היהודי. בנוסף, רבים מקרב מאות אלפי הישראלים שחיים בחו"ל כבשו עמדות מפתח בעולם הטכנולוגיה, העסקים, האקדמיה והאמנות. הקשר לקהילות אלה הוא נכס שקשה להעריך את שיעורו. מכון ראוּת טוען שהעולם היהודי והפזורה הישראלית הם הבטחה גדולה ביותר לפיתוחה הכלכלי של ישראל.

מהי המנהיגות הנדרשת לקפיצת מדרגה? מה מקורה?

מנהיגות שמובילה תהליכי 'הסתגלות' - המנהיגות הנדרשת לקפיצת מדרגה צריכה להוביל תהליכי 'הסתגלות' המחייבים שינוי בסיסי במרקם הערכים, תבניות ההתנהלות וסדרי העדיפויות הלאומיים של המדינה. לשם כך, על המנהיגות ליצור אקלים שבו הציבור רתום לאתגר של קפיצת מדרגה, לקדם את קפיצת המדרגה באופן הדרגתי, להפיק לקחים ולפתח ערכים ויכולות חדשים שיבטיחו לכל השחקנים חלק בפירות המאמץ.15

מהו תפקיד מכון ראות בקידום חזון 'ישראל 15'?

תפקידו של מכון ראוּת הוא להיות 'זרז' למימוש 'חזון ישראל 15'. במסגרת זו, מכון ראוּת לקח על עצמו את המשימות הבאות: (1) לחבר בין אנשים וארגונים שרתומים לבניית יכולות ומוסדות שהם חיוניים לקפיצת המדרגה; (2) להגדיל את עוגת המשאבים העומדת לרשות קהילת האנשים והארגונים המשרתים חזון זה; (3) למתג את 'חזון ישראל 15'; (4) לחקור את התופעה של 'קפיצת המדרגה' של ישראל וליצור את הידע החדש שהוא חיוני לשם כך; (5) ליצור תחושת דחיפות החיונית לצורך השינויים המבניים החיוניים הנחוצים; (6) לבנות ולטפח יכולות וארגונים שהם חיוניים לקפיצת המדרגה; (7) לזהות או ליצור מודלים של הצלחה שניתן לחקות אותם, לחקור אותם ולהפיץ את הידע לשם קידום קפיצת המדרגה.

סוף.



1 חזון ישראל 15 אומץ גם על ידי מחברי תוכנית 'ישראל 2028 חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי' (להלן 'תוכנית ישראל 2028') ונוסח במילים הבאות: "מדינת ישראל תהיה אחת מעשר עד חמש עשרה המדינות המפותחות בעולם במונחים של הכנסה לנפש".

2 ר' הערך באנציקלופדיה המקוונת 'וויקיפדיה': 'Income Per Capita' .

3 ר' הערך באנציקלופדיה המקוונת 'וויקיפדיה': 'Quality of Life' . על-פי מדד איכות החיים של האקונומיסט, בנוסף להכנסה לנפש, איכות החיים נקבעת גם על יסוד רמתה של מערכת הבריאות, יציבות פוליטית וביטחון אישי, איכות חיי משפחה וקהילה, מזג אוויר וגיאוגרפיה, ביטחון תעסוקתי, חופש פוליטי ושוויון מגדרי. ר' מסמך מכון ראות: 'מדד איכות החיים של האקונומיסט'. ר' גם: 'The Economist Intelligence Unit's Quality of Life Index' (2005) .

4 מדד האקונומיסט ומדד הפיתוח האנושי של האו"ם משתמשים במדדים שונים כדי להעריך את רמת איכות החיים בכל מדינות העולם. לפי מדד האקונומיסט התוצר לנפש מסביר 50% מהשונות ברמת שביעות הרצון של אנשים ממדינות שונות באשר לחייהם. כמו-כן ברור שמשתנים אלה אינם משקפים, בהכרח, את המרכיבים שחשובים לאזרחי ישראל ותושביה.

מכון ראוּת מתמקד בארבעה מימדים שנתפסים כמימדים החשובים של איכות החיים בישראל והם: בטחון כלכלי, רווחה חברתית, ביטחון אישי-פיזי והערך המוסף היהודי. פיתוח מדד איכות חיים רלוונטי לישראל הוא מרכיב הכרחי במימוש חזון ישראל 15. להרחבה ר': איכות חיים בישראל.

5 ר': Ricardo Hausmann, Lant Pritchett, Dani Rodrik, "Growth Accelerations", NBER Working Papers Series, (Harvard University, 2004)

6 בהקשר זה, ראו את ספרו של של ג'ים קולינס שניסה לפצח את סוד ביצועיהן של מספר חברות שצמחו בצורה יוצאת דופן ואת הספר Forces for Good שניסה להסביר את צמיחתם של ארגונים לא ממשלתיים שהצלחתם חרגה מגדר הרגיל. ראו: Jim Collins, Good to Great: Why Some Companies Make the Leap and Other Don't, (NY: HarperCollins publishers, 2001). Also see: Crutchfield L., Mcleod Grant H., Forces for Good: The Six Practices of High-Impact Nonprofits. San Francisco: JossyBass Publishers, 2008

7 "ישראל 2028 היא תוכנית רחבת היקף למימוש יעדים לאומיים: ....אשר מטרתם להביא את מדינת ישראל במהלך 20 השנים הבאות להיות בין 10 עד 15 המדינות המובילות בעולם", 'ישראל 2028 חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי', עמ' 5.

8 "רמת תפקודם של הסוכנים החברתיים והכלכליים במשק, לרבות אופן ביצועה של תוכנית זו, אם תאומץ, תלויה במידה רבה במקצועיות ובאפקטיביות של הממשל ושל השירות הציבורי", 'ישראל 2028 חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי', עמ' 13.

9 ישראל מדורגת במקום ה-38 בדו"ח איכות החיים של מגזין האקונומיסט לשנת 2005. ר': 'The Economist Intelligence Unit's Quality of Life Index' (2005) .

10 ר' מסמך מכון ראוּת: 'מדד התחרותיות העולמי'.

11 "הבדיקה וההערכה המקרו-כלכלית שבבסיס העבודה מצביעות על כך כי יש ביכולתו של המשק הישראלי בהתנהלות נכונה, לממן את הצרכים הנובעים ממימוש הגשמת היעדים...", 'ישראל 2028 חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי', עמ' 13.

12 בעניין זה, ר' המאמרים של פרופסור ריקרדו האוסמן ופרופסור דני רודריק מבית הספר לממשל על שם קנדי באוניברסיטת הארוורד אודות Growth Diagnostics ור' את המסמך: Hausmann R. et al., "Final Recommendations of the International Panel on Growth", report submitted to the National Treasury of the Republic of South Africa.

13 מושב "הסכמת הרצליה", כנס הרצליה השמיני, 2008.

14 'ישראל 2028 חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי' ו-The Growth Report, Strategies for- Sustained Growth and Inclusive Development

15 מנהיגות שמובילה תהליכי 'הסתגלות' היא אבחנה של פרופסור רון חפץ מאוניברסיטת הארוורד. ראה : Ron Heifetz, Leadership without Easy Answers, Harvard University Press, 2003.