'מוח מרכזי' כלכלי-חברתי

מסמך זה מתאר את התפיסה של מכון ראוּת בנוגע למבנה ולמרכיבי ההתנהלות של גופי תכנון ממשלתיים העוסקים בעיצוב ותכנון מדיניות כלכלית-חברתית מנקודת מבטו של ראש הממשלה.

"המציאות הכלכלית-חברתית משתנה מהר יותר מהמוסדות. כך נוצר פער בין מבנה המוסדות לבעיות שהם אמורים להתמודד אתן. מדינה צומחת כאשר המוסדות גמישים ומקדימים את הכלכלה והחברה..." (פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המועצה הלאומית לכלכלה)[1]

תקציר

1. מסמך זה מתאר את התפיסה של מכון ראוּת בנוגע למבנה ולמרכיבי ההתנהלות של גופי תכנון ממשלתיים העוסקים בעיצוב ותכנון מדיניות כלכלית-חברתית מנקודת מבטו של ראש הממשלה.

2. השילוב בין השינויים המבניים במשרד רה"מ לבין המגמות המתהוות מחוץ לממשלה הן הזדמנות (א) ליצור תמריצים לקפיצת מדרגה כלכלית-חברתית; (ב) לבסס דפוס יחסים חדש במרחב הציבורי.

3. 'מוח מרכזי כלכלי-חברתי' הוא מבנה שמחזק את יכולת המשילות ומקדם קפיצת מדרגה כלכלית-חברתית.

4. תפקידו של המוח המרכזי הוא (א) לספק לראש הממשלה ידע וכיווני חשיבה ופעולה על בסיס תפיסה מערכתית וחשיבה לטווח רחוק; (ב) לתאם מדיניות בין משרדי הממשלה על בסיס גישה שילובית.

5. הערך המוסף של המוח המרכזי הוא היכולת שלו לקדם שותפות בין מגזרי המשק.

6. התנהלות המבוססת על שותפות בין המגזרים עשויה לסייע בבניית אמון ובקידום של שיח המדגיש את ההשקעה בעתיד על חשבון ההווה.

7. מקורות הסמכות של המוח המרכזי אינם מושתתים על חקיקה בלבד. היכולת שלו לצבור לגיטימציה מבוססת על המנדט שניתן לו מראש הממשלה; האוטוריטה המקצועית של חבריו; הרלוונטיות שלו למציאות המשתנה; ניצול ההזדמנויות; ויכולת ההובלה של נציגי המגזרים השונים.


מטרה

8. מכון ראוּת מפתח תשתית מושגית על מבנים ואסטרטגיות היכולים לחולל קפיצת מדרגה כלכלית חברתית בישראל.

9. מסמך זה מתאר את התפיסה של מכון ראוּת בנוגע למרכיבי ההתנהלות ולמבנה של גופי תכנון ממשלתיים העוסקים בעיצוב ובתכנון מדיניות כלכלית חברתית על פי נקודת מבטו של ראש הממשלה. לפיכך מטרת המסמך:

א. להציג את ההיגיון המארגן של 'מוח מרכזי כלכלי-חברתי'2 וכן את המרכיבים הבסיסיים שלו.

ב. להצביע על הערך המוסף הייחודי של המבנה - קידום שותפות בין-מגזרית במשק.

10. תוצר זה מבוסס על:

א. ניתוח המרכיבים הדרושים למבנה שיכול לתכנן ולהניע קפיצת מדרגה כלכלית-חברתית;

ב. סקירה השוואתית של מועצות לאומיות לכלכלה ולחברה במדינות נבחרות3

מגמות ותהליכים במציאות הכלכלית חברתית בישראל

שינויים בהתנהלות הממשלה

11. הקמת המועצה הלאומית לכלכלה - בספטמבר 2006 הוקמה המועצה הלאומית לכלכלה. מועצה זו משמשת מטה לראש הממשלה בנושאים כלכליים, כדי לסייע לו בתהליך קבלת החלטות בתחומי הכלכלה וחברה בישראל.4 המועצה גיבשה את 'היעדים למדיניות כלכלית-חברתית לישראל' לשנים 52010-2008. בראש המועצה עומד פרופ' מנואל טרכטנברג.6

12. חתירה לתיקון התהליכים של קבלת ההחלטות בעקבות כשלי מלחמת לבנון השנייה - דוח הביניים של ועדת וינוגרד שהוקמה בעקבות הכשלים שהתגלו במלחמת לבנון השנייה הצביעה על הצורך בתיקון התהליכים של קבלת ההחלטות בממשלה. הוועדה מצאה כי לממשלה לא הוגשו צעדי מדיניות חלופיים וכי גורמים רלוונטיים דוגמת משרד החוץ לא שותפו בדיונים המכריעים. בעקבות דוח הביניים ולקראת פרסום הדוח הסופי התחייבה הממשלה לתקן את תהליכי קבלת ההחלטות.7

13. הרפורמה בעבודת המטה במשרד רה"מ - מאז ספטמבר 2006 נעשה במשרד ראש הממשלה שינוי מבני והוגדרו הסמכויות של שלוש יחידות מדיניות - המועצה לביטחון לאומי (ביטחון), המועצה הלאומית לכלכלה (כלכלה) והאגף לתכנון מדיניות (חברה וממשל). לדברי ראש הממשלה אולמרט: "במשרד ראש הממשלה בירושלים קיימת היום קומה שלמה שחושבת ומתכננת...".8

מגמות חוץ ממשלתיות

14. דינמיקה של שיתוף פעולה בין נציגי המעסיקים לבין המועסקים ­- במרחב הציבורי מתקיימות אינטראקציות בין הגורמים המרכזיים המשפיעים על עיצוב הכלכלה והחברה בישראל בהם: הממשלה, המעסיקים, המועסקים והמגזר השלישי.9 בשנים שעברו התאפיינו היחסים בין הגורמים האלה בעוינות גלויה ואילו בשנתיים האחרונות חל בהם שינוי המתבטא בשיח ביניהם ובהצהרות משותפות בדבר הצורך בהגברת התיאום בין הצדדים.10

15. השותפות הבין-מגזרית באירלנד - מודל חיקוי -רבים בארץ ובעולם רואים באירלנד מודל מוצלח של מדינה המסוגלת לעשות קפיצת מדרגה כלכלית-חברתית. מודל השותפות שמובילה המועצה הלאומית לכלכלה ולחברה באירלנד (NESC) הוא דוגמא לדרך שבה הממשלה, המעסיקים והמועסקים מתאמים מהלכים הנוגעים לכלכלה. לאחרונה יצאו נציגים של לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ושל ההסתדרות לביקור באירלנד כדי ללמוד את "מודל שיתוף הפעולה של שלוש הצלעות במשק...".11

16. הזדמנות להתנהלות חדשה במרחב הציבורי- השילוב בין השינויים המבניים במשרד רה"מ לבין המגמות המתהוות מחוץ לממשלה הן הזדמנות (א) ליצור תמריצים לקפיצת מדרגה כלכלית-חברתית (ראה להלן את סדר היום של 'חזון ישראל 15'); (ב) לבסס דפוס יחסים חדש במרחב הציבורי - לפעול על פי תפיסה של שותפות במקום תפיסה של מאבק כדי להגביר את האמון בין הגורמים.

רקע: סדר היום של חזון ישראל 15

17. החזון: להיות אחת מחמש עשרה המדינות המפותחות מבחינת איכות החיים -חזון ישראל 15 מורכב ממכלול הסוגיות והפעולות הכרוכות בקפיצת מדרגה כלכלית-חברתית שתמקם את ישראל בקבוצת 15 המדינות המובילות בעולם מבחינת איכות החיים של תושביהן.13

18. קפיצת מדרגה היא שיפור ניכר ומתמשך באיכות החיים­ - כדי להביא לקפיצת מדרגה מדינה צריכה לצמוח צמיחה עקבית בהכנסה הממוצעת לעומת העבר ולעומת מדינות אחרות. כמו כן קפיצת המדרגה מתבטאת בשיפור ההיבטים הלא חומריים כגון רווחה חברתית וביטחון אישי-פיזי.14

19. 'מוח מרכזי כלכלי-חברתי' תומך בקפיצת מדרגה באמצעות:

א. חשיבה ותכנון מוקדמים להיערכות כוללת - המוח המרכזי הוא גוף שחושב ומתכנן בעבור ראש הממשלה. קפיצת מדרגה כלכלית-חברתית איננה מתרחשת מאליה. היא מצריכה תיאום והיערכות מנקודת המבט הרחבה ביותר, היא נקודת המבט של ראש הממשלה.15

ב. קידום שותפות בין-מגזרית לשיפור 'המרחב הציבורי' - אחד המרכיבים בקפיצת מדרגה הוא מערכת היחסים בין הממשלה לבין העובדים והמעסיקים. המוח המרכזי פועל מתוקף הסמכות שראש הממשלה מאציל עליו. לכן הוא יכול לקדם שותפות ממוסדת בין מגזרי המשק. השותפות הזאת תוכל לקדם שיח של 'מחר על חשבון היום'.- חשיבה על אתגרי העתיד שאחדים מביטוייה הם הנכונות והיכולת להסיט משאבים מצריכה להשקעה.16

20. המקרה של אירלנד: המועצה הלאומית לכלכלה היוותה זרז לקפיצת-מדרגה - פעולות המועצה הלאומית לכלכלה וחברה באירלנד הן אחד מהגורמים העיקריים שסייעו למשק האירי לצאת ממשבר מתמשך ולעבור לצמיחה כלכלית מואצת. המועצה הוקמה ב 1973 ועד 1986 תרומתה ניכרה בהיותה גוף לתכנון כלכלי אסטרטגי עבור הממשלה. אולם עם העמקת המשבר הכלכלי של שנות השמונים גיבשה המועצה את הסכם השותפות הראשון שבמסגרתו נקבעו הסכמי שכר ארוכי טווח. ההיערכות הממשלתית בדמות פעולות התכנון של המועצה לצד הובלת השותפות בין מגזרי המשק סייעו לחולל את קפיצת המדרגה באירלנד.17

מרכיבי ההתנהלות של 'מוח מרכזי כלכלי-חברתי'

21. אימוץ עקרון 'נקודת המבט של הקברניט' - המוח המרכזי מיועד לתמוך ביכולת של רה"מ לבצע אינטגרציה בין מגוון שיקולים וגורמים בממשלה תוך קביעת סדרי עדיפויות. לצורך כך, הגוף מחויב לראות את התמונה הכוללת מנקודת המבט הרחבה ביותר - היא נקודת המבט של הקברניט.

22. חשיבה וגישת תכנון המבוססות על תפיסה מערכתית - תפיסה זו בוחנת את המציאות הכלכלית-חברתית כמערכת ובדרך זו בוחנת גם יחסים בתוך ובין ארגונים. מערכת היא: (א) אוסף של יחידות או מרכיבים המצויים בקשרי גומלין כששינוי בכמה מרכיבים או ביחסים ביניהם יוצר שינוי במרכיבים האחרים; (ב) מתאפיינת בתכונות או קווי פעולה השונים מאלו של חלקיה.18 גוף שחושב עבור ראש הממשלה נדרש לשקול את כל ההשפעות הישירות והעקיפות של 'הבעיות' וכן את ההשפעות של 'המענה' לבעיות. הפעולות הנגזרות מעיקרון זה:

  • בחינה ובנייה של חלופות - פעמים רבות מוגשות לרה"מ חלופות המבטאות רק את זווית הראייה המשרדית. לעיתים מוגשת לו חלופה אחת בלבד.19 על רקע זה, תפקידו של המוח המרכזי לבחון את החלופות המוגשות מנקודת המבט המערכתית ולספק לקברניט את הראייה הרחבה של היבטי הסוגיה והטיפול בה.20

  • ניתוח של הזדמנויות ואיומים מתוך גישה רב תחומית - מוח מרכזי בוחן סוגיות מתוך זוויות מקצועיות מגוונות המאירות היבטים מגוונים של תופעה בעלת השלכות אסטרטגיות. לדוגמא, ממשלת דנמרק קיימה ב-2005 סדנא ממשלתית בנוגע למגוון ההשפעות של הגלובליזציה על המשק הדני. בסופה גובשה תכנית אסטרטגית להתמודדות עם הסוגיה.21

23. תפיסה שילובית להבנה וטיפול בתופעות רב ממדיות22 - התפיסה השילובית נשענת על ההנחה כי התופעות הכלכליות-חברתיות הן דינמיות וכי באופן תמידי הן פושטות ולובשות צורה. לכן, לתפיסה השילובית יש היבטים מעשיים בדמות האופן שבו המערכת הממשלתית מתארגנת לטיפול בבעיות. פעולות הנגזרות מעיקרון זה:

  • דבק בין תחומי - המוח המרכזי הכלכלי-חברתי צריך לתמוך ביצירת אינטגרציה בין משרדי הממשלה ובכך לקדם את השיח הבין המשרדי. לדוגמא, בניו-זילנד מתפקד מטה ראש הממשלה גם כ'דבק חוקתי ומוסדי' - גוף שתכליתו לתאם בין זרועות השלטון השונות.23

  • הובלת התיאום הבין-משרדי - צוות המוח המרכזי הכלכלי-חברתי צריך לעמוד בראש ועדות וצוותים בין-משרדיים. זאת מכיוון שהמוח המרכזי הכלכלי-חברתי הוא הגוף המקצועי היחיד המייצג את הגישה הכוללת של הקברניט בניגוד למשרדי הממשלה המייצגים גישה משרדית.24

  • הקמה של מבנים בין משרדיים - האתגר של המוח המרכזי הוא התיאום הבין הזרועי מתוך הזווית של הבעיה ולא מתוך הזווית של משרד זה או אחר. רבות מהבעיות איתן מתמודדת הממשלה הן רב תחומיות וחורגות מתחומי הסמכויות של משרד ספציפי. לפיכך, המוח המרכזי צריך לגבש מודלים לפעולה שיוצרים מענה ארגוני משולב הנשען על יכולות ארגוניות של כמה משרדים במקביל.25

24. חשיבה ארוכת טווח - עקרון מפתח להתנהלות המוח המרכזי הוא האחריות על החשיבה לטווח הרחוק. פועל יוצא מכך הוא בחינת הסוגיות העכשוויות לאור המשמעויות העתידיות שלהן. פעולות הנגזרות מעקרון זה:

  • המקרה של אירלנד: מדיניות תקצוב רב שנתית - המוח המרכזי מקדם מדיניות תקצוב רב שנתית כוללת שמאפשרת למשרדי הממשלה לתכנן מדיניות רב שנתית. לדוגמא באירלנד, התוצר המרכזי של המועצה לכלכלה ולחברה הוא מסמך אסטרטגי התקף לשלוש שנים ושמושתת על הבנות בין הממשלה, המעסיקים, המועסקים והמגזר השלישי. תוצר זה מאפשר לממשלה לגבש מדיניות תקצוב רב שנתית.26

  • המקרה של דנמרק: מיפוי אתגרים והזדמנויות - המוח המרכזי עוסק באתגרים הניצבים לפתחו בסביבה שמחוץ למערכת. בדומה לצופה על התורן המתריע בפני הקברניט על קיומם של אתגרים, המוח המרכזי בוחן את המציאות המשתנה בסביבת המערכת ומפרש אותה עבור הקברניט. ההשתנות המהירה של הסביבה הגלובלית מחייבת בחינה מתמדת של המגמות. דוגמא לכך ניכרת בפעילות של סוכנות ממשלתית בדנמרק שעוסקת בתחרותיות ושבוחנת אותה בהשוואה למדינות אחרות.27

  • חשיבה השוואתית תחרותית28 - המוח המרכזי בוחן את ההתקדמות הכלכלית והחברתית של המשק בהשוואה לקבוצת ייחוס רלוונטית ולא רק אל מול ביצועי העבר של ישראל.29 הכוונה היא ליצור אומדן ליכולתה של ישראל לצמוח ולהתחרות במדינות אחרות על הון אנושי, השקעות ומשאבים אחרים.

הערך המוסף הייחודי: קידום השותפות הבין-מגזרית30

25. המוח המרכזי הכלכלי-חברתי מקדם שותפות בין-מגזרית - המוח המרכזי מעצב את היחסים במרחב הציבורי באמצעות יצירה של מסגרת המקדמת שותפות בין-מגזרית. שותפות זו היא בסיס לניהול יחסים בין קבוצות ומגזרים בחברה ובכלכלה לשם מיצוי האינטרס הקולקטיבי של שחקנים אלו. שותפות בין-מגזרית מעצבת מחדש את זירת הפעילות של הממשלה, המעסיקים, המועסקים והמגזר השלישי באופן הבא:

  • המוח המרכזי כ'אכסניה' של שותפות - המוח המרכזי הכלכלי-חברתי הוא הגוף היחיד שניתן לקיים בו דיונים משותפים של נציגי הגופים המרכזיים במשק על בסיס קבוע. זאת מכיוון שהוא נשען על גיבוי מלא מהקברניט ומקדם ראייה רב תחומית של סוגיות חברתיות-כלכליות. המוח המרכזי הוא מוסד שמבטא שותפות ושמקרין אותה כלפי שאר השחקנים בזירה הציבורית.

לשותפות הבין-מגזרית יש ביטוי מעשי בדמות31: תכניות ארוכות טווח המשותפות למגזרים השונים32; דיונים מאחורי דלתיים סגורות; קביעת הסכמי שכר; הובלת הטיפול בבעיות חברתיות ועוד.33

26. שותפות בין-מגזרית מקדמת משילות - השותפות אינה רק משאת נפש ערכית אלא גם גישה המשפרת את המשילות. בניית מסגרת קבועה של שותפות מאפשרת לממשלה ליישם מדיניות על בסיס תיאום מוקדם אם שאר השחקנים. הממשלה מרוויחה משיתוף בין זרועי בתוכה וכן מרוויחה מהשיתוף של הגורמים החיצוניים באופן הבא:

א. 'שותפות בפנים' - חשדנות, חוסר אמון, וחוסר תקשורת בין משרדים וסוכנויות הם חלק מהמציאות בפעילות הממשלה בישראל. בניית מנגנון לקידום שותפות בין משרדי הממשלה ובין אגפים במשרדים שונים יוכל לקדם תפיסה רב תחומית של בעיות ונושאי מדיניות ולהפוך את פעילות הממשלה לרלוונטית יותר.34

ב. שותפות עם גורמים לא ממשלתיים - מודל המועצות לכלכלה וחברה באירופה כולל מרכיב של שיתוף מגזרי המשק, המגזר השלישי ונציגויות אזרחים בדיונים על מדיניות עתידית. הזמנת גורמים במרחב הציבורי ליטול חלק בעיצוב המדיניות הוא אינטרס של הממשלה. מדוע כדאי לממשלה לשתף גורמים חיצוניים?

  • המקרה של אירלנד: 'מי שמושפע משפיע' - העיקרון המרכזי שעליו מושתתת פעילות המועצה הלאומית לכלכלה וחברה באירלנד גורס כי למי שמושפע מהמדיניות יש זכות להשפיע עליה. המעורבות של שחקנים חיצוניים בעיצוב סדר היום הממשלתי מרחיב את בסיס ההסכמה למדיניות של הממשלה שהתקבלה בשיתוף המעסיקים, המועסקים, נציגים עצמאיים ונציגי המגזר השלישי.35

  • המקרה של פינלנד: השותפות מקדמת תרבות של אמון - לאמון כערך של תרבות ניהול ותרבות התנהלות יש משקל בהשפעה על כלל המערכת הציבורית. אמון לטווח זמן ארוך נבנה תוך עיצוב מדיניות משותפת לממשלה ולשאר השחקנים וכן תוך בניית מבנים נושאי שותפות הממסדים מפגשים קבועים. בפינלנד דיוני המועצה לכלכלה מתקיימים מאחורי דלתיים סגורות לשם יצירת הבנה הדדית בין המגזרים באמצעות שיח כן ופתוח.36

  • השותפות מאפשרת ליצור שיח משותף - לשותפות יש פוטנציאל לקדם בשיח הציבורי דיון על יעדים הנוגעים לאינטרסים של כלל הציבור. בניית מוסדות של שיתוף ותרבות של שיתוף יכולים לאפשר במה לשיח הנוגע לעיצוב תמונת העתיד של החברה. נושאים ערכיים כגון איכות החיים הרצויה מבחינת כלל הפרטים והקבוצות יכולים לקבל ביטוי במסגרת זו לצד נושאים מנהליים שגרתיים.

  • השותפות מאפשרת לכונן שיח של 'מחר על חשבון היום' - שיח של מחר על חשבון היום מאפשר לקדם ויתורים בטווח הזמן המיידי לטובת השקעה בנכסים חברתיים עתידיים כגון שיפור באיכות החיים של כלל תושבי המדינה.37

מקורות הסמכות של המוח המרכזי הכלכלי-חברתי38

27. מגוון של מקורות סמכות - היכולת של המוח המרכזי הכלכלי-חברתי להפוך לגוף ממוסד בעל יכולת השפעה בתוך הממשלה ובזירה הציבורית אינה תלויה רק בסמכויות המוקנות לו מתוקף החוק. היותו גוף מייעץ מחייבת אותו לבנות מוניטין שעל בסיסו הוא יזכה ללגיטימציה ולסמכות. להלן דוגמאות הקשורות להתנהלות של מועצות לאומיות לכלכלה באירופה המצביעות על מגוון מקורות של סמכות:

  • מנדט מהקברניט - בראש המועצה באירלנד עומד מנכ"ל משרד ראש הממשלה. בפינלנד ובדנמרק המועצות ממוקמות במשרד רה"מ וזוכות לתמיכה שלו. בפינלנד, רה"מ הוא יו"ר המועצה שקובע יחד עם מזכיר המועצה את הנושאים העולים לדיון;39

  • אוטוריטה מקצועית - בראשות המועצות לכלכלה עומדים אנשים בעלי מוניטין אקדמי או מעמד מקצועי. בדנמרק יושבי הראש של המועצה הם ארבעה פרופסורים מובילים שחולקים יחד את האחריות להכנת דוחות לישיבות המועצה.40 כמו כן, הדוחות והפרסומים של המועצות שנבדקו עומדים בסטנדרטים המקצועיים הגבוהים ביותר כדי שיוכלו להיות רלוונטיים לשיח המקצועי;

  • רלוונטיות למציאות המשתנה - המועצה באירלנד הסבה את תפקידה ואופן השפעתה על המדיניות הציבורית במהלך שנות קיומה. מ- 1973 ועד 1986 המועצה עסקה בעיקר בתכנון כלכלי. כחלק מההתמודדות עם המשבר הכלכלי של אמצע שנות השמונים הובילה המועצה את המהלך של בניית שותפות בין מגזרית ולמעשה הפכה מאז למוסד המרכזי שבו מתנהלת השותפות. במהלך שנות התשעים, המועצה עשתה שינוי נוסף בהתאם לצרכים המשתנים והרחיבה את מעגל השותפים והחלה לכלול בדיונים נציגים של המגזר השלישי. בהתאם לכך החלו לעלות לדיון במועצה גם סוגיות שקשורות לשכבות החלשות;41

  • המשבר מהווה הזדמנות - ההצלחה של המועצה באירלנד נבעה מיכולתה לשמש כפלטפורמה לגיבוש התוכנית האסטרטגית לחילוץ אירלנד מהמשבר של אמצע שנות השמונים. המשבר העניק את הזדמנות למועצה להיות גוף שמקדם ומוביל את השותפות החברתית;

  • יכולת ההובלה של הנציגים - לנציגים שמוזמנים לקחת חלק במסגרת הדיונים המשותפים יש יכולת אמיתית לייצג מגזר ולקבל החלטות בשמו. במועצות שנבדקו, הנציגים הלא ממשלתיים הינם יושבי הראש של ארגוני העובדים הגדולים ומשפיעים ביותר במשק;42

סוף.


1 ציטוט מדבריו של פרופסור מנואל טרכטנברג, ראש המועצה הלאומית לכלכלה. רולניק, פרץ וארלוזורוב, דה מרקר, 18.5.07.

2 את המושג 'מוח מרכזי' טבע פרופ' יחזקאל דרור. על פי תפיסת מכון ראוּת 'מוח מרכזי כלכלי-חברתי' נשען על ההגדרה הכוללת שמציע דרור. הוא רואה במוחות המרכזיים גופים שמעורבים בתהליכים קוגניטיביים, בוררים בין חלופות ויכולים לעצב את העתיד. ר':

Yehezkel Dror, The Capacity to Govern, (London: Frank Cass Publishers, 1994), p. 158.

3 אירלנד, דנמרק, פינלנד וסלובניה. קבוצה זו מייצגת מדינות שחוו צמיחה כלכלית מואצת וששיטת המשטר בהן פרלמנטרית.

4 המועצה הלאומית לכלכלה מתבססת על ניתוחים מקצועיים, נתונים עדכניים וחשיבה שיטתית ארוכת טווח. בעניין זה ראה אתר משרד רה"מ: הסבר על המועצה מתוך אתר משרד ראש הממשלה, יעדים למדיניות כלכלית-חברתית לישראל 2010-2008 שנוסחו על ידי המועצה.

5 ר' דבריו של ראש הממשלה אולמרט, עם הצגת האג'נדה הכלכלית-חברתית 2008-2010 ב-18.4.07: "זוהי פעם ראשונה שבה משרד ראש הממשלה מוביל מהלך בהיקף שכזה, המתבסס על ראייה מערכתית כוללת, תוך הגדרת יעדים וקידום תכניות מדיניות למימוש על פני שנים...". ר' משרד ראש הממשלה.

6 ר' אתר משרד ראש הממשלה: פרופיל אקדמי ומקצועי של פרופ' מנואל טרכטנברג.

7 בעניין זה ר' את דוח הביניים של ועדת וינוגרד, וכן את מסמך ראוּת: מזכר לוינוגרד: ארגון מחדש של מדיניות החוץ בתפיסת הביטחון הלאומי.

8 מתוך נאום ראש הממשלה בועידת המרכז הישראלי לניהול ב-5.11.07.

9 ר' מסמך מכון ראוּת מרחב ציבורי.

10 בעניין זה ר' את הציטוטים הבאים מפי שרגא ברוש, ראש לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וכן של עופר עיני יו"ר ההסתדרות: שרגא ברוש: "שיתוף הפעולה ביני לבין עיני מוכיח את עצמו לכל אורך הדרך... בשנות ה-90 ועד אמצע 2005 ישראל היתה בצמרת הטבלה של המדינות במערב בהן מתקיימות שביתות... מאז 2006, השנה שבה עיני מונה לתפקידו, ישראל כבר אינה באחד המקומות הראשונים והעקומה ירדה פלאים גם ב-2007. בזכות שיתוף הפעולה ביני לבין עיני הרפורמה בנמלים עברה בשקט, וכך גם מבחן ההפרטה של בתי הזיקוק, עם יום שביתה אחד בלבד". שרגא ברוש: "אני מקווה שהממשלה תיכנס לשותפות שהקמנו וכך יווצר משולש ממשלה-מעסיקים-הסתדרות, כפי שהיה ב-85', אז המשולש הזה תרם למאבק באינפלציה המשתוללת". עפר עיני: "הברית ביני לבין ברוש היא טובה ואפילו מצוינת", "הקשר שלי עם המעסיקים מביא ליותר הסכמים במקום מצב המלחמה ששרר קודם לכן". חיים ביאור, דה מרקר, 20.7.07.

11 בעניין זה ר': הצעה ליישום מודל השותפות האירי בעקבות הנסיעה של המשלחת המשותפת (הארץ, 24.10.07). במשלחת היה גם הפרופ' אביה ספיבק מאוניברסיטת בן גוריון, בעבר המשנה לנגיד בנק ישראל. פרופ' ספיבק נבחר לעמוד בראש צוות משותף שיגבש המלצות לבניית מודל דומה למודל האירי, ויתאם לצרכים ולמבנה המיוחדים של המשק הישראלי. להרחבה בנושא מודל השותפות האירי ר': השותפות החברתית באירלנד, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מאי 2006.

12 ר' מסמכי מכון ראוּת: חזון ישראל 15, איכות חיים בישראל.

14 המכנים המשותפים הרחבים ביותר בין המדינות שקפצו קפיצה מדרגה הם (א) הגדלת היקף ההשקעה; (ב) פתיחות לחדשנות; (ג) יציבות מקרו-כלכלית על ידי אינפלציה נמוכה והקטנת החוב הלאומי וההוצאה הציבורית. עם זאת, יש הבדל גדול בין תהליכי קפיצת המדרגה בכל הקשור למדיניות ההשקעה והחיסכון, לרגולציה או למדיניות הסחר. להרחבה, ר' מסמכי מכון ראוּת: משולש האמון הוא תנאי לקפיצת מדרגה; קפיצת מדרגה באיכות חיים.

15 לפירוט על עקרונות הפעולה של המוח המרכזי הכלכלי-חברתי ר' סעיפים 18-22.

16 בנוסף, קיומו של מוח מרכזי אמור לשמר מצד אחד מדיניות היוצרת סביבה יציבה ומצד שני לאפשר יכולת לשנות כיוון על יסוד שינויים פנימיים או חיצוניים.

17 ר':

Brain Beary, Why Ireland's Economic Boom is no Miracle , The Globalist, 30/5/07

18 להגדרה המלאה ראה:

Robert Jervis, System Effects: Complexity in Political and Social Life, (Princeton University Press, 1997), p. 6.

19 בעניין זה ר' את דוח הביניים של ועדת וינוגרד, וכן מסמך מכון ראוּת: מזכר לוינוגרד: ארגון מחדש של מדיניות החוץ בתפיסת הביטחון הלאומי.

20 המועצה לכלכלה וחברה בדנמרק נוהגת להציע וליצור חלופות מדיניות עבור ראש הממשלה. תהליך גיבוש החלופות מתחיל בבחירת הסוגיה שבה תעסוק המועצה ע"י יושבי הראש - ארבעה פרופסורים 4 פרופסורים בעלי מעמד וניסיון. באמצעות המטה של המועצה, יושבי הראש מובילים מחקר מקיף בסוגיה ועל בסיסו מציעים מדיניות בפועל שהממשלה יכולה לאמץ. המלצות של יושבי-הראש מגבשים נידונות במועצה ובכך ניתנת לממשלה הזדמנות לקבל את המשוב והתגובות של נציגי הציבור למדיניות זו. יושבי-הראש מציגים את דוח הכולל את המדיניות המוצעת והדיון במועצה אודותיה במסיבת עיתונאים. שאר הנציגים מפרסמים באופן עצמאי את עמדתם בנושא. התכלית המרכזית של הפרסום היא יצירת שיח ציבורי בנושא הנידון. המלצות שנכללות בדו"ח הופכות לחלק מהשיח הפוליטי בנושא וכך שבחלק מהמקרים הן הופכות לבסוף לחלק מהמדיניות הממשלתית. להרחבה ר' מסמך מכון ראוּת: המועצה הלאומית לכלכלה וחברה בדנמרק (DEC).

21 להרחבה ר' המסמך "אסטרטגיה של התקדמות, חדשנות ולכידות עבור דנמרק במציאות של כלכלה גלובלית", 2006. (באנגלית)

22 המושג 'תפיסה שילובית' נשען על רעיון 'השילוביות' כפי שפותח על ידי חברת פרקסיס. האחריות לפרשנות שנתנה למושגים אלו במסמך זה היא על מכון ראוּת בלבד.

23 Allen Schick, The Spirit of Reform: Managing the New Zealand State Sector in a Time of Change, Report Prepared for the State Services Commission and The Treasury, New Zealand, 1996.

24 צורך זה הובהר בעקבות שיחה עם ד"ר יורם גבאי, יו"ר דירקטוריון פעילים והממונה על הכנסות המדינה לשעבר, ב-12.11.07.

25 לדוגמא, הטיפול בבעיה של התמכרות לסמים בקרב בני נוער מצריכה התמודדות באמצעות הקמה של מבנה בין-משרדי ייעודי. מבנה זה צריך לשקף ידע ויכולות ביצוע של מספר משרדי ממשלה וסוכנויות אחרות.

26 ר' מסמך מכון ראוּת: המועצה לכלכלה וחברה באירלנד (NESC).

27 ר' את האתר של המועצה לתחרותיות בדנמרק.

28 ר' מסמכי מכון ראוּת: תחרותיות לאומית, מדדי תחרותיות בין-לאומיים.

29 השיקולים בבחירת קבוצת ייחוס רלוונטית לישראל הם:

מדינות דומות - ניתוח השוואתי מהימן מצריך זיהוי של קבוצת המדינות שבהן הגורמים המשפיעים על רמת הצמיחה ופיתוח ההון האנושי דומים לאלה של ישראל. דוגמה למדינות כאלה הן סינגפור, אירלנד וצ'ילה אשר היקף סחר החוץ, גודל הכלכלה, היקף הוצאות הביטחון, סוג מנועי הצמיחה (טכנולוגיה וחדשנות) או מצבן הגיאופוליטי דומה לזה של ישראל.

מדינות מובילות - על ישראל להשוות עצמה למדינות המובילות מכיוון שהיא מתחרה עמן על משאבים והון אנושי באמצעות איכות החיים אותה היא מציעה לתושביה. מסיבה זו ההשוואה למדינות כגון אירלנד, דנמרק ופינלנד היא רלוונטית.

30 חלק זה מבוסס על סקירה השוואתית של עקרון השותפות במועצות לאומיות לכלכלה וחברה במדינות נבחרות. ר' להלן דוגמאות בהערות השוליים.

31 ניתן לזהות מודלים של שותפות במדינות רבות. למידע על המבנה וההתנהלות של מועצות לאומיות לכלכלה ר':

http://www.unpan.org/countryprofiles_Economic&SocialCouncils.asp

http://www.eesc.europa.eu/groups/1/index_en.asp

32 הדוחות שגיבשה המועצה לכלכלה וחברה באירלנד עוסקים במגוון נושאים אסטרטגיים. ר':

דו"ח NESC בנושא אסטרטגיה לצמיחה כלכלית.

דו"ח NESC בנושא דיור באירלנד.

33 לרשימת הנושאים שנידונו במועצות בדנמרק ובפינלנד ר' מסמכי מכון ראוּת: המועצה הכלכלית בפינלנד (EC), המועצה הלאומית לכלכלה וחברה בדנמרק (DEC).

34 ר' הערת שוליים מס' 24.

35 ר' מסמך מכון ראוּת: המועצה הלאומית לכלכלה וחברה באירלנד (NESC).

36 ר' מסמך מכון ראוּת: המועצה הכלכלית בפינלנד (EC).

37 הדו"ח של המועצה לכלכלה וחברה באירלנד בשנת 1986 בנושא אסטרטגיה לצמיחה כלכלית על רקע המשבר הכלכלי שימש כבסיס למו"מ בין הממשלה לנציגי הציבור על תוכנית השיקום הלאומית שנמשכה מ-1987 עד 1990. המידע לגבי המועצה לכלכלה באירלנד מבוסס על מסמך של המועצה שנשלח למכון ראוּת מטעם מנהלת המועצה:

Dr Rory O'Donnell, paper prepared for UN Economic Commission for Latin America, 2007.

38 חלק זה מבוסס על סקירה השוואתית של עקרון השותפות במועצות לאומיות לכלכלה וחברה במדינות נבחרות. ר' להלן דוגמאות בהערות השוליים.

39 ר' מסמך מכון ראוּת: המועצה הכלכלית בפינלנד (EC).

40 ר' מסמך מכון ראוּת: המועצה הלאומית לכלכלה וחברה בדנמרק (DEC).

41 Dr Rory O'Donnell, paper prepared for UN Economic Commission for Latin America, 2007.

42 לפירוט מלא של חברי המועצה בפינלנד.

לפירוט מלא של חברי המועצה בדנמרק.