טיפולוגיית הנושאים למו"מ משפיעה על תוצאותיו

הטיפולוגיה (תורת מיון הנושאים עפ"י קטגוריות) של הנושאים הנידונים במו"מ משפיעה על סיכויי ההצלחה של המו"מ ועל היכולת ליישם את ההסכם שהושג.

לאחר ועידת אנאפוליס, צוות הסיוע למו"מ במשרד החוץ המליץ לממשלת ישראל להקים 14 צוותי מו"מ בנושאים בהם על ישראל לשקול לדון בנפרד. בנוסף לשש הסוגיות המסורתיות (גבולות, פליטים, ירושלים, מים, התנחלויות והסדרי ביטחון), יועלו סוגיות כגון שימוש במרחב האווירי והמרחב האלקטרומגנטי, ניהול מערכות ביוב/פסולת, שלטון מס/ מכס ומעברי גבול.

חלוקת הסוגיות והצוותים במו"מ משפיעה על טיב ההסכם שניתן להשיג וסיכויי הצלחת יישומו. כל קבוצת עבודה נוטה ליצור 'חבילה' של הסדרים בעלי היגיון פנימי של 'תן וקח'. הסדרים אלה משפיעים על היכולת ליישם את ההסכם ולתת מענה לבעיות אפשריות בין הצדדים.

עד כה, התהנהלו ישראל והפלסטינים לפי הטיפולוגיה המסורתית – קרי, לפי חלוקה שהורכבה מפיצול סדר היום של המו"מ לפי סוגיות הליבה. הגיון זה, "פונה לעבר" ומנסה לפתור את הבעיות שהתעוררו בעקבות הסכסוך בין ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב ב-1948. אז, הקמתה של מדינה פלסטינית לא עמדה במרכז סדר היום.

מכון ראות קורא לבחון טיפולוגיית "צופה לעתיד" – קרי, גישה שממוקדת ביצירת יחסים יציבים בין מדינת ישראל למדינה הפלסטינית העתידית במצב הקבע.גישה צופת פני עתיד תתמקד במכלול הנושאים אשר צפויים לעצב את יחסי המדינות בעתיד:

1. נושאים חודרים - סוגיות בהן מדינת ישראל או המדינה הפלסטינית תחדורנה האחת את המרחב הריבוני והפונקציונלי של האחרת. לדוגמה, השימוש של ישראל במרחב האווירי הפלסטיני או לחילופין, המעבר הבטוח בין הגדה המערבית לרצועת עזה.

2. נושאים שוטפים -סוגיות בהן מתקיימת מערכת יחסים שוטפת בין ישראל למדינה הפלסטינית המושתתים על הסכמים דו-צדדיים או על בסיס אמנות בינ"ל הדומה למערכת יחסים "נורמלית" בין מדינות.

3. נושאי ביטחון אישי ותנועה - סוגיות הנוגעות לביטחון אישי כגון לוחמה בטרור, אכיפת חוק ומשטר הגבול והסדרת התנועה בין ובתוך שתי המדינות;

4. נושאים היסטוריים - הסוגיות הנובעות מן הסכסוך ההיסטורי בין ישראל לפלסטינים. כגון סוגיית הפליטים, המקומות הקדושים וירושלים, גבולות הקבע, וכו.


חלוקת הנושאים בשיטה זו יכולה לפצל מספר הבטים של סוגיות הליבה בין מספר קבוצות עבודה, וכך לנטל את 'נפיצותן'. כך למשל, הבטים שונים של סוגיית ירושלים יידונו בכל קבוצות העבודה. . גישה כזו תפתח אפשרויות נוספות לקח ותן (
trade-off) בנושא הסוגיות הנדונות.

(לטבלה המפרטת את ההבדלים בין סדר היום של המו"מ המסורתי לבין סדר היום של המו"מ "צופת פני עתיד", לחצו כאן).

לקריאה נוספת בנושא, ר' סדר היום של המו"מ על מצב הקבע והבלוג של גידי גרנשטיין סדר היום של המו"מ: להסתכל קדימה ולא אחורה



מקורות:

ברק רביד, הארץ, 28/11/2007