ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל

ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל היא ארגון פוליטי בלתי תלוי שמטרתו לתאם ולרכז את הפעילות הפוליטית של הגופים השונים מטעם ערביי ישראל. הוועדה מורכבת מחברי הכנסת הערביים, ראשי מועצות מקומיות ערביות ונציגים של זרמים שונים במגזר הערבי.

הגדרה

ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל היא ארגון פוליטי בלתי תלוי שמטרתו לתאם ולרכז את הפעילות הפוליטית של הגופים השונים מטעם ערביי ישראל. הוועדה מורכבת מחברי הכנסת הערביים, ראשי מועצות מקומיות ערביות ונציגים של זרמים שונים במגזר הערבי.

רקע

הקמת ועדת המעקב העליונה ב- 1982, ציינה את אחד משיאיו של תהליך הפוליטיזציה שעבר הציבור הערבי בישראל מאז שנות השבעים. במסגרת תהליך זה נוסדו מפלגות ערביות חדשות והוקמו ארגונים לא-ממשלתיים אשר מיוצגים במזכירות ועדת המעקב.

ועדת המעקב אינה גוף ביצועי או נבחר והמדינה אינה מכירה בה כמוסד רשמי ומייצג של ערביי ישראל. זאת ועוד, בציבור הערבי קיימת ביקורת רבה על חוסר יעילות הוועדה לקדם את עניינם של ערביי ישראל. אף על פי כן, ועדת המעקב מקיימת מגעים בלתי-רשמיים עם מוסדות המדינה, וגילויי הדעת שלה זוכים לפרסום בכלי התקשורת. הייצוג הנרחב של הגופים הפוליטיים בוועדת המעקב והעובדה שהחלטותיה מתקבלות לרוב מתוך קונצנזוס מעניקים לגילויי הדעת האלו משקל רב.

בשגרה, פעילותה של ועדת המעקב מתמקדת בנושאים המעסיקים את ערביי ישראל ואשר יש להם ממשק עם מוסדות המדינה. המזכירות מתכנסת באופן סדיר פעם בחודש או אחרי אירועים חריגים, כדוגמת אירועי מהומות אוקטובר 2000. הוועדה פעילה מאוד בשליחת הודעות לתקשורת ובארגון הפגנות ושביתות מחאה נגד הממסד. הוועדה מקיימת שתי עצרות מרכזיות בכל שנה: ב- 30 במרץ לציון יום האדמה; וב- 1 באוקטובר לציון אירועי אוקטובר 2000.

מהומות אוקטובר וועדת אור

ועדת המעקב פרצה לתודעה הציבורית בישראל כאשר הובילה את המאבק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת תוצאות מהומות אוקטובר 2000 במהלכם נהרגו 13 ערבים ישראלים.

תחילה, הסתייגה ועדת המעקב מהרכבה של ועדת אור שמינתה הממשלה.1 ברם, נוכח הביקורת של ועדת אור כלפי הקיפוח וההדרה כלפי המיעוט הערבי במדינת ישראל, היא קיבלה את הדו"ח ובירכה על מסקנותיו. 2

בדו"ח ועדת אור צוין כי לוועדת המעקב לא הייתה השפעה מרסנת על מהלך המהומות, בהם יזמה תהלוכות מחאה גדולות ושביתות כלליות והאשימה את המשטרה באופן פומבי באחריות לאירועים.3 יחד עם זאת, ועדת אור קבעה כי יש להניח שוועדת המעקב לא הייתה מעוניינת בהסלמת האירועים, וחלק מחבריה כן ניסו לבלום את המתפרעים ותוך כך הותקפו ונחבלו בעצמם. 4

מסמך החזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל5

'מסמך החזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל' (להלן: מסמך החזון) שפורסם על ידי ועדת המעקב וועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות, הוא ניסיון ראשון מסוגו לאתגר את מקומם ומעמדם של ערביי ישראל במדינה היהודית.

בצד דרישה לשוויון כלכלי-חברתי, מסמך החזון כולל דרישה לביטול הגדרתה של המדינה כיהודית ולכינון משטר המבוסס על 'דמוקרטיה הסדרית' המאפשר לערביי ישראל להטיל וטו על החלטות לאומיות. כך, מקווים מחברי המסמך, ניתן יהיה להבטיח את הזכויות הלאומיות ההיסטוריות, האזרחיות, האינדיבידואליות והקולקטיביות של המיעוט הערבי.

מטרת המסמך הייתה לעורר דיון ציבורי בנוגע ליחסים בין החברה היהודית לחברה הערבית בישראל, להשפיע על סדר היום בישראל ולעורר את תשומת הלב של דעת הקהל הערבית והעולמית כלפי מעמדם של ערביי ישראל.



1בראש הוועדה עמד השופט העליון תאודור אור. לדו"ח המלא של ועדת אור לחץ כאן.

2הוועדה אף כינתה את דו"ח ועדת אור מסמך רשמי חשוב המהווה תפנית היסטורית ביחסים בין האזרחים היהודים והערבים במדינה. ר' "ועדת המעקב משנה את עמדתה": דו"ח ועדת אור "מסמך רשמי חשוב", הארץ, 10/9/2003.

3גילויי הדעת שפרסמה ועדת המעקב במהלך מהומות אוקטובר משקפים את מגמת הפלסטיניזציה שעובר הציבור הערבי בישראל: בגילוי דעת ב- 30.9.00 הציבור הערבי נקרא "לא לעמוד בחיבוק ידיים ולהביע סולידאריות עם עמינו הנאנק תחת עול הכיבוש בשטח הרשות". בגילויי הדעת הבאים חוזר ומופיע מוטיב הסולידאריות עם הפלסטינים בשטחי הרשות והדגשת האינטרסים המשותפים.

4דו"ח ועדת אור ניסה גם לבחון באופן כולל יותר את היחסים בין המדינה והמיעוט הערבי לנוכח העמקת השסעים והגברת החשדנות והעוינות בין החברות היהודית והערבית. הוועדה קבעה כי צריך למצוא דרכים לחיזוק תחושת השייכות של האזרחים הערבים למדינה בלי לפגוע בהשתייכותם של אזרחים אלה לתרבותם וקהילתם.

5 למסמך החזון העתידי של ערביי ישראל לחץ כאן