ציטוטים: תנועת חמאס והתהליך המדיני

אסופת ציטוטים של בכירים בתנועת החמאס לקראת הבחירות למועצה המחוקקת ביחס לסוגיות שונות וביניהן פירוק הנשק, משא ומתן עם ישראל הכרה בהסכמים הקיימים ושאלת שאלת הייצוג הפלסטיני.

השתתפות בבחירות

השתתפות החמאס בבחירות למועצה המחוקקת של הרש"פ היא אבן דרך במימוש אסטרטגיהשמטרתה השתלטות על התנועה הלאומית הפלסטינית כולה. השגת מטרה זו מחייבת את הדחת הפתח ממעמד הבכורה במוסדות אש"ף והרש"פ. יש הטוענים כי השתתפות החמאס בבחירות מהווה שינוי אסטרטגי מדיני של החמאס ביחס לישראל ולתהליך המדיני.
  • מחמוד א-זהאר: [מדוע החליטה תנועת החמאס להתמודד בבחירות הקרובות?] "חמאס זקוקה לבחירות הללו משני טעמים: האחת – מטרה עצמית וארגונית, כדי לזכות בלגיטימציה חוקתית בזמן שכל העולם מנסה להציג את התנועה כטרוריסטית. המטרה השנייה היא הצורך הלאומי – השחיתות נמצאת בכל מקום והרשות הפלסטינית לא מצליחה לתפוס אפילו סוחר סמים אחד. השחיתות פשתה בכל התחומים – הפוליטיקה, הכלכלה, החברה, החינוך והתרבות. אי אפשר לשנות את הדברים באמת בלי שתנועת החמאס תיקח בכך חלק". (YNET, כול-אל-ערב, 22/1/06)

  • מוחמד אבו-טיר: "הכניסה שלנו לעיריות ולפרלמנט היא מהלך אסטרטגי ולא תמרון טקטי. החלטת התנועה להשתתף בבחירות, כמו גם מצע המפלגה אינה מהלך טקטי בלבד אלא שינוי כיוון אסטרטגי. אמרו עלינו בעבר שאנחנו לא מבינים פוליטיקה אלא רק כוח, אבל אנחנו תנועה רחבה ומושרשת העוסקת בכל תחומי החיים ועכשיו אנחנו מוכיחים שיש לנו גם הבנה פוליטית טובה מזו של האחרים... החלטנו להיכנס למערכת הפוליטית אחרי מותו של יאסר ערפאת והגעתו של (יו"ר הרשות) אבו מאזן משום שהבסיס שעמלנו עליו שנים ארוכות - החברתי, החינוכי והדתי - הבשיל לכדי תמיכה ציבורית רחבה שאיש חוץ מאתנו לא צפה... אין כאן [במצע] עמימות אלא ביטוי אמיתי לתנאים הנוכחיים. אנחנו מציבים אלטרנטיווה דמוקרטית ואנחנו באים לפרלמנט לא על גבי טנקים ועם רובים. אנחנו בשלים למעורבות פוליטית, אחרת אירופה לא היתה מנסה להתקרב אלינו." (הארץ, 15/1/06)

  • מחמוד א-זהאר: התוכנית שלנו אינה להחליף את הפתח בחמאס... אנחנו לא רוצים להחליף את המערכת המושחתת, ואת המשטר המושחת, אלא לטהר את הממשל" (ניו-יורק טיימס, 12/1/06)

  • איסמעיל הנייה: "חמאס נמצא בנקודה, שבה הוא עובר ממצב של סיפוק צורכי הארגון ותומכיו למצב של סיפוק צורכי כל התושבים. חמאס אינו מעוניין בהשתלטות מקומית על מאחז כזה או אחר, הוא מעוניין ביצירת שינוי היסטורי רחב." (הארץ, 15/6/05)

השתתפות בממשלה

בשלב הראשון נראה היה שהחמאס אינו מעוניין במינוי שרים מטעמו לקבינט הפלסטיני. ואולם, ככל שמתגברים הסימנים לכך שהחמאס עתיד לצבור כוח רב בבחירות הקרובות, כך מתרבות ההצהרות כי החמאס שוקל לקבל על עצמו תפקידים ביצועיים. ואולם, מהלך כזה ישנה מן היסוד את האסטרטגיה של החמאס ויחייב אותו להתמודד עם המתח בין המאבק המזוין לבין האחריות לביטחונה ורווחתה של האוכלוסייה הפלסטינית. לפיכך, ייתכן שהישג גדול מידי בבחירות עשוי להוות תקלה אסטרטגית עבור החמאס.
  • מחמוד א-זהאר: "ארגון החמאס מתכוון להשתתף בממשלה הפלשתינית שתורכב לאחר הבחירות הקרובות... בכוונת הארגון ליטול חלק פעיל בממשלה כזו שלדבריו 'לא תהיה ממשלת אבו מאזן אלא ממשלת הפרלמנט'." (הארץ, 18/1/06)
  • מחמוד א-זהאר: חמאס תרכיב עם הפתח את הממשלה... אפילו אם החמאס יזכה ברוב גדול – ועפ"י הסקרים זה לא צפוי – כל הפלגים הפלסטינים יוזמנו להצטרף לממשלת קואליציה. החמאס לא יהיה לבד שם." (ניו-יורק טיימס, 12/1/06)
  • מחמוד א-זהאר: "אם אגיד לך שחמאס מתכוונת להיכנס לממשלה או לא - אז יסיקו מזה מיד מסקנות פוליטיות ויאשימו אותנו באשמות שווא של רצון לדבוק בשררה. נראה את הנתונים אחרי הבחירות ואז נחליט כיצד לנהוג. מבחינתנו, מו"מ הוא רק אמצעי. עמדת הרשות, שהפכה את המו"מ למטרה, היא פשע." (הארץ, 26/10/05).
  • אסמאעיל הנייה: "חמאס מכוון את מאמציו לכניסה לממשלת הרש"פ וליצירת 'אש"ף חדש'." (הארץ, 15/6/05).

פירוק הנשק

לאחר הבחירות, ההסתברות כי הרשות הפלסטינית תכפה את פירוק תשתיות הטרור של החמאס תקטן, בשל נוכחות החמאס במועצה המחוקקת. בכך, יוערם מכשול נוסף בדרך ל יישום השלב הראשון של מפת הדרכים. ראשי החמאס מצהירים כי השתתפותם במועצה המחוקקת לא סותרת את המשך האחיזה בנשק.
  • מחמוד א-זהאר: "החמאס לא יתפרק מנשקו, כפי שהמתווכחים הבין-לאומיים דורשים, אולם כשותף בממשלה הוא יתמוך בהכללת כל הפלגים החמושים בצבא מאוחד, שיאסוף את הנשק מהארגונים היריבים. צבא פלסטיני יתרכז בהגנה מול החדירות של צה"ל... אם המטרה היא להגן על הגבול הישראלי, ולאסוף את הנשק לידי הכוחות שלא מוכנים להתמודד מוך ישראל, זה לא מקובל על אף אחד... אבל, אם המטרה היא לאחד את הנשק על מנת להגן על מוסדותינו, אדמותינו, נראה לי שזה יהיה מקובל... יש לנו הזכות להגן על עצמנו ולהגן על עמנו." (ניו-יורק טיימס, 12/1/06)
  • מחמוד א-זאהר: החמאס ימשיך להחזיק בנשקו במקביל להשתתפותו בבחירות למועצה המחוקקת... אם החמאס ישלוט לא יהיה מצב שבו נשק אחד [של החמאס] הוא נשק 'מתנגד' ונשק אחר [של הרש"פ] הוא נשק 'משתמט ובורח'... כל ניסיון לפרוק [אותנו] מן הנשק הוא בגידה. הרי האויב הישראלי מאיים לחזור לרצועת עזה, נמצא בגדה המערבית ובירושלים, מאיים לגרש את ערביי 48, ועדיין מחזיק את אלפי בני עמנו בבתי הכלא. האם כל זה אינו מחייב [אותנו] לשאת נשק? מדינות ללא אויבים מחזיקות נשק וצבא כדי לקדם כל סכנה. צבא החמאס מוכן להגן על אדמת פלסטין וכבר הוכיח כי איננו בורח בשעת עימות. הנשק של החמאס משיג ניצחונות... פירוק החמאס מנשקו יוביל למלחמת אחים... משום שהפקעת הנשק מהתנועה לאחר כל הישגיה אינה מוצדקת גם אם הדבר נעשה בלחץ אמריקאי או ישראלי... אנשי החמאס אינם רוצים להתעמת עם אחיהם ברש"פ, אך הם סבורים כי ללא נשקם יחזור הניסיון של שנת 1996, שבה לוחמי הג'יהאד נכלאו ועונו, והתושבים הפלסטינים הפכו לטרף בידי השחיתות, הגזל, הגניבה והסחיטה. השחיתות פשתה במוסדות הרש"פ. [ההתנגדות ] ללקיחת הנשק אינה נחשבת לעניין [הנוגע] לפלגים הפלסטיניים, אלא היא מביעה עמדה לאומית המשרתת את הבעיה הפלסטינית." (ממר"י, 15/11/05 מתוך:www.elaph.com, 2/10/05)
  • מחמוד א-זהאר: "חמאס לא יסכים להתפרק מנשקו, אלא אם הסוגיה תעמוד למבחן בבחירות הפלשתיניות ותזכה לקונסנזוס לאומי... יש מרכיב דמוקרטי חשוב באישיותו של אבו מאזן... מדוע ערפאת, שנכנע ללחצי אוסלו והצליח להחרים את הנשק של חמאס ולעצור את מנהיגיו, לא ערך בחירות? התשובה לכך היא שלא היו לנו אמצעי לחץ כלפיו. היום יש לנו אמצעים כאלה. היום חמאס היא 'הצד שכנגד', שאי אפשר להתעלם ממנו. מי יכול להחרים היום את נשק הארגונים החמושים? הרי אי אפשר להחרים אפילו את הנשק שבידי החמולות. אין אף אחד שיכול לעשות זאת - בוודאי לא הרשות לבדה. רק עמדה לאומית כוללת והסכמה של כל הפלגים תאפשר דבר כזה... המטרה מבחינתנו - כמו במקרה של דה גול - היא הגנה על האדמה והעם. אם הנשק משמש לשם כך, עליו להישאר. אם יש כיבוש, יהיה נשק".
    "הדרישה הבינלאומית [לפירוק הנשק] אינה דברי אלוהים חיים. מדינות העולם מנסות להגן על ישראל ולפגוע בעם הפלשתיני. האירופים מגלים עמדה צבועה: הם יודעים שחמאס אינו ארגון טרור, אבל הם נכנעים ללחצים הציוניים והאמריקאיים."
    "השאלה שצריך לשאול היא מדוע למסור את הנשק? האם האדמה וירושלים שוחררו? האם יש ערבויות שישראל לא תפלוש מחדש לעזה ולערים הפלשתיניות? האם יש רפורמות אמיתיות ברשות? הרי בעבר, מעצר אנשי חמאס והחרמת נשק הובילו להתגברות השחיתות בעזה. לא אנחנו אחראים לתוהו ובוהו ברשות". (הארץ, 26/10/05)
  • דובר החמאס, מושיר אל-מצרי: "תוכנית ההתנגדות היא הקו האסטרטגי של החמאס עד לשחרור המלא של אדמתנו... חמאס רוצה לחזק את אופציית הג'יהאד וההתנגדות כדי להבטיח את שחרור האסירים, שיבת הפליטים והשבת שאר הזכויות הגזולות". (ממר"י, 23/1/06 מתוך: אל-רסאלה,16/1/06)
  • ח'אלד משעל, בעצרת לציון ייסוד החמאס שנערכה בדמשק: האם עזה הושבה באמצעות מו"מ?! חמאס תחזיק בנשקה ובזכותה להתנגדות. ההתנגדות היא אופציה אסטרטגית עד שישוחרר השעל האחרון מאדמת פלסטין וישוב אחרון הפליטים." (ממר"י, 23/1/06)
  • מחמוד אבו-טיר: "חמאס קיבל על עצמו כללי משחק חדשים... כשכותבים 'מוקאוומה' ['התנגדות' בערבית, מונח שחמאס וארגונים רבים אחרים משתמשים בו לציון המאבק המזוין] במצע אין הכוונה בהכרח לנשק ולשימוש בכוח." (הארץ, 15/1/06)

אמנת החמאס ומצע החמאס לבחירות

מצע החמאס לקראת הבחירות הקרובות מתגלה כמתון לעומת אמנת היסוד שלו. במצע לא מוזכרים עקרונות מוכרים של החמאס כגון: הקמת מדינה פלסטינית על כל אדמת פלסטין וכן השמדת מדינת ישראל. כמו כן, חלק מסעיפי המצע סותרים את אמנת הארגון. הג'יהאד מקבל התייחסות עקיפה בלבד.
  • מחמוד א-זהאר: "אמנת חמאס היא נושא שאפשר שיהיה נתון לפרשנות. היא מבטאת עמדה פוליטית וחברתית, הנסמכת בעקיפין על הקוראן. אין ויכוח על הקוראן עצמו, אבל האמנה היא עמדה וחזון מדיניים. אם הייתי אומר לך שניתן לשנות את האמנה - העניין יתפרש מיד כוויתור וכהתמוטטות עקרונות חמאס. איש אינו חושב עכשיו על שינוי אמנת חמאס, אבל ברמת העקרון זה לא בלתי אפשרי". (הארץ, 26/10/05)

  • פרופ' מוחמד עזאל, מנהיג החמאס באזור שכם: "החמאס עשוי לשנות את אמנת היסוד שלו הקוראת להשמדת ישראל ואף לנהל עמה משא ומתן... האמנה אינה ספר הקוראן. מבחינה היסטורית אנו מאמינים שכל פלשתין שייכת לפלשתינאים, אך אנחנו מדברים כיום על מציאות חדשה ועל צורך בפתרונות פוליטיים במציאות שהשתנתה". (הארץ, 22/9/05)

  • דובר החמאס, סאמי אבו זוהרי, הכחיש נמרצות שקיימת סתירה בין המצע לבין האמנה של החמאס: "המצע עוסק בפרטים ובאמצעי היישום בארבע השנים הבאות (של כהונת המועצה המחוקקת) ואילו האמנה עוסקת בהשקפות אסטרטגיות קבועות... המצע לבחירות אינו מזכיר את חיסול ישראל - במצע מופיעה הצהרת כוונות 'למגר את הכיבוש'." (ממר"י, 23/1/06)

  • צלאח אל-ברדויל, מועמד אחר של חמאס בבחירות: "החמאס לא הציע מעולם לשנות או לתקן את אמנתו. המצע כולל השקפה ריאליסטית המציגה את יעדי החמאס בארבע השנים הבאות. אילו דיברנו על השמדת ישראל וחיסולה במשך השנים האלה היינו מרמים את העם שלנו ומשמיעים שוב ושוב סיסמאות כוזבות, אולם אין זה סותר [את העובדה] שאנו שמים דגש על חיסולה של מדינת ישראל ועל אי הכרה בה". (ממר"י, 23/1/06).
  • מואמן בסיסו, בעל טור בשבועון החמאס, "אל-רסאלה": "האמנה איננה קוראן שאינו משתנה. אני סבור כי באחד הימים היא תשונה או תוחלף בהתאם להשקפת החמאס כדי להגשים את האינטרס הפלסטיני הלאומי." (ממר"י, 23/1/06).

משא ומתן עם ישראל

נאמן לאתוס המאבק הפלסטיני, החמאס דוחה כל הכרה בישראל ובזכות היהודית להגדרה עצמית בארץ ישראל. החמאס סירב להכיר בהסכמי אוסלו או ברשות הפלסטינית שנוצרה מכוחם. מדיניות החמאס התבססה על השילוב בין שימוש בטרור כדי לחבל בתהליך המדיני, לבין אי-נשיאה באחריות לכישלונו, אשר הונחה על כתפי הרשות והפתח. ואולם, אם יקבל על עצמו החמאס תפקידים ביצועיים בממשלה הפלסטינית, הוא יצטרך לבחון מחדש את שאלת המשא ומתן עם ישראל.

  • מחמוד א-זהאר: "החמאס לא ינהל מו"מ עם ישראל ויפעל "לנתק כל מגע עימה"." (אל-איאם, 8/1/06).

  • מחמוד א-זהאר: "האינטרס הלאומי דורש לא לשתף פעולה עם ישראל בתחום הביטחוני, הפוליטי, או הכלכלי. האם אנו יכולים לשתף פעולה עם האויב הציוני נגד מישהו מבני העם הפלסטיני למשל!? אם כן מה ההבדל בינינו לבין זולתנו?... יש עובדות בשטח שעל פיהן עלינו לנתק את יחסינו עם האויב הישראלי בכל האמצעים. השאלה היא אם לעשות זאת בבת אחת או בהדרגה. הדבר ייקבע עפ"י הקשר בינינו לבין העמים הערביים. אם אפשר לכונן קשר ישיר כזה, יהיה זה פשע להמשיך את הקשר עם ישראל". (ממר"י, 15/11/05 מתוך:www.elaph.com, 2/10/05)

  • ח'אלד משעל בריאיון לתחנת הטלוויזיה "אל-ג'זירה", ששודר ב-23/1/06: "חמאס לא ינהל מו"מ עם ישראל." (ממר"י, 23/1/06 מתוך: אל-איאם, 22/1/06).

  • השייח מוחמד אבו-טיר: "אנחנו נקיים משא ומתן (עם ישראל) טוב יותר מהאחרים, שנשאו ונתנו עשר שנים ולא השיגו כלום... לא ניתן מיוזמתנו הצדקה ולגיטימציה לישראל ולכיבוש אדמתנו... אבל, אנחנו לא אומרים 'לעולם לא'. שאלת המשא ומתן תוצג בפני הפרלמנט החדש וכמו בכל נושא, כשנגיע לפרלמנט היא תידון ונחליט עליה באופן ענייני, ונשקול את כל האלטרנטיוות". (הארץ, 15/1/06)

  • מחמוד א-זהאר: "חמאס שומר באדיקות על עקרונותיו ולא מקבל כל אלמנט של מו"מ עם ישראל: "הערכתי שהסכם אוסלו יוביל את הפלשתינאים ל'אפס' פוליטי גדול ואמרתי זאת גם בפומבי. אבל המצב כיום שונה..." (הארץ, 26/10/05)

  • אסמאעיל הניה: אמר כי "מו"מ [עם ישראל] איננו על סדר היום של החמאס משום שניסיון העבר בנושא המו"מ בין ישראל לבין הרש"פ נכשל. חמאס לא תחזור על ניסיונות כושלים והרי במו"מ מאזן הכוח נוטה תמיד לכוון הצד החזק." (ממר"י, 23/1/06 מתוך: אל-איאם, 22/1/06).

  • מחמוד א-זהאר: "החמאס אינו שולל מו"מ עם ישראל, אם הדבר ישרת את האינטרס הפלסטיני ובפרט [בנושאים] של שחרור אסירים, שחרור אדמות ובניית מה שהרסה ישראל. (בריאיון לכתב קול ישראל, אבי יישכרוב, ב-8/11/05)
    למחרת היום הכחיש אל-זהאר את הדברים ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט" והבהיר: "אמרתי בשפה האנגלית לרדיו הישראלי את הדברים האלה: אין בכוונתנו לנהל מו"מ. מבחינתנו המו"מ הוא אמצעי. אם אמצעי זה הוא לשחרר את אדמתנו, ולשחרר את עצורינו בישראל, ולבנות מחדש את מה שהרס הכיבוש הישראלי שנים רבות, אז נוכל לתמוך בתוכנית של מו"מ... לחמאס אין תוכנית למו"מ... בתור מי ננהל מו"מ? הרי אנו לא השלטון. לאחר הניסיון הכושל של הרש"פ שבחרה במו"מ כאופציה אסטרטגית בשתים עשרה השנים האחרונות, איננו רוצים לחזור על הניסיון [הזה]".
    "הדברים על המו"מ נאמרו כאשר נתתי הערכה לגבי ניסיון המו"מ, כאשר נשאלתי האם חמאס מוכן לנהל מו"מ, והזהרתי את העיתונאי שלא ימסור מפי שאנו מוכנים לנהל מו"מ". (ממר"י, 15/11/05 מתוך:www.elaph.com, 2/10/05)
  • ד"ר מחמוד אל-רומחי: "יש להפריד בין מו"מ עם הכיבוש על תוכנית מדינית, לבין ניהול קשר יום-יומי בנושא מתן שירות [לתושבים]. לדוגמה, [בבחירות המוניציפליות] בקלקיליה זכה החמאס וטבעי כי יקיים קשר עם עיריית כפר סבא לגבי מים, חשמל וביוב" (ממר"י, 23/1/06 מתוך: אל-חיאת אל-ג'דידה,19/1/06)
  • מוסא אבו מרזוק, בראיון שהתפרסם בעיתון "אל-ביאן", היוצא לאור באיחוד האמירויות הערביות: "לחמאס אין מניעה לשאת ולתת עם ישראל, אם זו תיסוג מהשטחים הפלשתיניים מבלי שתקבע (באופן חד צדדי) את הגבולות בין ישראל לרשות..." (הארץ, 20/4/05)

תקפות הסכמי אוסלו

מאז קריסתו של התהליך המדיני ותחילת האנתפאדה הפלסטינית (9/00), עולה שאלת תקפותם של הסכמי אוסלו, ובמיוחד הסכם הביניים, כבסיס להסדרת היחסים בין ישראל והפלסטינים. יש לזכור שהחמאס סירב להכיר בהסכמי אוסלו או ברשות הפלסטינית שנוצרה מכוחם. בעקבות השתתפות החמאס בבחירות למועצה המחוקקת, עולה השאלה אם הדבר מצביע על שינוי במדיניות החמאס והכרה בכך שמרכז הכוח הפוליטי עבר מאש"ף לרשות הפלסטינית.

  • מחמוד א-זהאר: "אוסלו תם מבחינה חוקית, שכן תוקפו היה לארבע שנים. אנו ניכנס למועצה המחוקקת ואם נמצא שאריות כלשהן של הסכמי אוסלו – נסלק אותן". (YNET, כול-אל-ערב, 22/1/06)

  • מחמוד א-זהאר: "הסכמי אוסלו הסתיימו מאז שנת 1998 ובפועל הם הסתיימו עם כיבוש הגדה המערבית ורצועת עזה... אם יש חשש מאוסלו הרי שהוא הסתיים, ואם נשאר ממנו דבר הרי שמשימת החמאס, כאשר יצטרף למועצה המחוקקת, היא לחסל את השרידים שנותרו מהם... [הסכם] אוסלו על כל סעיפיו נגמר." (ממר"י, 15/11/05 מתוך:www.elaph.com, 2/10/05)

  • מחמוד א-זהאר: "איננו משתתפים באפס ההיסטורי הזה. אוסלו נפל ונגמר. שרון, שלא הכיר בהסכמי אוסלו כשהיה באופוזיציה, חיסל אותם כשהפך לראש ממשלה. הסכמי אוסלו הסתיימו עם הכיבוש מחדש של הגדה ועזה באינתיפאדה ועם הופעת מפת הדרכים. לא אנחנו בראנו את האליל הזה ששמו אוסלו ואיננו עובדים אותו. ברגע שהאליל נשבר, אנו רוצים לנוע בכיוון אחר. אם נצליח בבחירות, גם אנחנו נחסל את אוסלו ואת המנטליות של ה'שלטון העצמי'. זה אינו כיוון חדש של חמאס, אלא שדה משחקים חדש שגם אנו משתתפים בו". (הארץ, 26/10/05)

  • איסמאעיל הנייה: "הארגון ייכנס לפרלמנט הפלסטיני, עם מצע של התנגדות ולא של הסכמי אוסלו, שמתו זה מכבר..." (WALLA, 20/1/06)
  • מחמוד א-זהאר: "אם החמאס ינצח בבחירות ב-25 בינואר, הוא לא יכיר בהסכמים בין ישראל לרשות הפלסטינית." (ניו-יורק טיימס, 12/1/06)
  • מחמוד א-זהאר: "חמאס ינסה לפתח מסחר ישיר עם העולם, כדי להימנע מהתיווך הישראלי, הנדרש עפ"י פרוטוקול כלכלי, שנחתם ב-1994 בפריז. [הכוונה לפרוטוקול פריז, על-פיו הוקמה מעטפת המכס הישראלית-פלסטינית, אשר מהווה חלק מהסכמי אוסלו] ההסכמים הללו הם אסון עבור הפלסטינים, לדוגמה, עקב התיווך הישראלי, מחיר הדלק מתייקר פי חמישה, לעומת המחיר הצפוי מקניה ישירה ממצרים." (ניו-יורק טיימס, 12/1/06).

שאלת הייצוג ואש"ף

מטרתו של החמאס היא להוביל את התנועה הלאומית הפלסטינית כולה, באמצעות השתלטות על אש"ף וניכוס מעמדו כ"נציג הלגיטימי הבלעדי של העם הפלסטיני כולו". השגת מטרה זו מחייבת הדחת הפתח ממעמד הבכורה במוסדות אש"ף והרשות הפלסטינית. לכן, השתתפות החמאס בבחירות למועצה המחוקקת של הרש"פ היא אבן דרך במימוש אסטרטגיה זו.

  • עם פרסום הידיעות על הקמת שגרירות פלסטינית חדשה של אש"ף בבירות, פרסמה הנהגת החמאס הודעה בה נאמר: הפתיחה מחדש של השגרירות חייבת לקחת בחשבון הבנות מהעבר. כל הפלגים הפלסטינים חייבים להיות מיוצגים, ויש לדאוג לאינטרסים של כולם, הזכות לעבוד, הרכוש ותנאי החיים." (דיילי סטאר, 9/1/06)

  • מחמוד א-זהאר: "הארגון רוצה להיכנס לאש"פ, אבל על יסודות של תוכנית חדשה ולא של תוכנית אוסלו וההסדרים... כרגע אש"פ הוא גוף מת... אבל נחיה את הארגון הזה באמצעות תוכניות ושיטות חדשות." (ממר"י, 15/11/05 מתוך:www.elaph.com, 2/10/05)

  • מחמוד א-זהאר: "גם קבלת רעיון אש"ף וההצטרפות אליו אינה מהווה התפתחות חדשה. זו אותה העמדה שבה דגלנו בעבר. ניהלנו מו"מ על כך עם יאסר ערפאת עוד קודם לכן - בסודאן ובאלג'יר - אבל הדבר נמנע כי ערפאת סירב לכניסתנו לאש"ף על פי כוחנו האמיתי... יש הבדל בין שינוי בנסיבות לבין שינוי עמדה". (הארץ, 26/10/05)
  • אסמאיל הנייה: "אנשי פתח העלו ... שוב ושוב את הטענה, שחמאס אינו יכול ליצג את הפלשתינאים במו"מ מדיני, בשל עמדותיו הקיצוניות, ואינו יכול להתעלות לדרגת פתח כבעל הבכורה ברשות הפלשתינית. אבל... חמאס מעוניין לא רק בהשתתפות בבחירות למועצה המחוקקת (הפרלמנט), אלא מכוון את מאמציו גם לכניסה לממשלת הרשות ויצירת "אש"ף חדש", שיאחד את כל הפלגים הפלשתיניים, לרבות הארגונים האיסלאמיים... גוף זה יהיה הנציג הבלעדי של הפלשתינאים בשטחים ומחוצה להם." (הארץ, 15/6/05).

הסדרים זמניים והקמתה של מדינה פלסטינית בגבולות זמניים

למרות שהחמאס נחשב ניצי יותר מהפתח ביחס לעמדות מול ישראל, באופן פרדוקסאלי, דווקא החמאס עשוי להסכים לכינונה של מדינה פלסטינית בגבולות זמניים. מדינה כזו, שלא במסגרת הסכם קבע, עשויה לשמש מבחינתו כעלה התאנה להמשך המאבק מול ישראל, בתואנה שהיא עולה בקנה אחד עם תוכנית השלבים של אש"ף ואתוס המאבק הפלסטיני.
  • מחמוד א-זהאר: "יש קונסנזוס פלשתיני על גבולות 1967. חלק מהאנשים סבורים שזוהי אלטרנטיווה אסטרטגית וסוף הסיפור, אבל חמאס מתייחס לגבולות האלה רק כשלב במאבק. זה, מבחינתנו, לא ישתנה לעולם. אולי נסכים להסדרים זמניים, אך לא ננטוש את עקרונותינו. חלק מהישראלים חושבים שכשאנו מדברים על הגדה ועזה - משמעות הדבר שוויתרנו על המלחמה ההיסטורית. זה לא המצב... חמאס עשוי להסכים להסדרים מדיניים זמניים, אבל לא ישנה את עמדות היסוד שלו ולפיהן כל פלשתין - בין הנהר לים - היא בבחינת "הקדש איסלאמי". (הארץ, 26/10/05)
  • אסמאעיל הניה, בריאיון לסוכנות הידיעות הצרפתית: "חמאס תומכת בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית ובירתה ירושלים בשטחים שנכבשו בשנת 1967 כפיתרון ביניים, אולם התנועה תמשיך להחזיק בהשקפתה לגבי גבולות 'פלסטין ההיסטורית ואי הכרה בלגיטימיות של הכיבוש." (ממר"י, 23/1/06, מתוך: אל-איאם, 22/1/06)
  • אבו מרזוק: "אין בהסכמת חמאס להקמת מדינה פלשתינית בגדה המערבית וברצועת עזה משום הסכמה לוויתור על שאר האדמות הפלשתיניות. כך גם לגבי ניצחון אפשרי בבחירות האמורות להתקיים ביולי והקמת ממשלה על ידי חמאס, שלא יביאו לוויתור על עקרונותיו." (הארץ, 20/4/05)
  • ד"ר מחמוד אל-רומחי, אחד ממועמדי החמאס בבחירות למועצה המחוקקת: "חמאס מודעת לתמורות באזור ובעולם ולכן היא מציעה פיתרון ביניים. פיתרון זה לא נולד כעת. דיברתי עליו לראשונה בשנת 1988 והזכרתי אותו שוב בשנות התשעים. לאחר מכן חזר על הדברים השיח' השהיד אחמד יאסין בשנים 2002 ו- 2003, והכריז על נכונות לפיתרון ביניים, שיתבסס על הקמת מדינה פלסטינית בשטחים שנכבשו בשנת 1967 וירושלים בירתה, על הסרת ההתנחלויות ושיבת הפליטים, כל זאת תמורת 'הודנה' מוגדרת. אין בזה סתירה לכך שיש לנו השקפה אסטרטגית..." (ממר"י, 23/1/06, מתוך: אל-חיאת אל-ג'דידה, 19/1/06)
  • אחמד בחר, מועמד ברשימת החמאס: "החמאס מוכן למדינה פלסטינית בגבולות 1967 כפיתרון ביניים, אך בלא ויתור על גרגר מאדמת פלסטין, בלא הכרה במדינת ישראל ובתנאי שתהיה לחמאס לגיטימיות להחזיק בנשק (ממר"י, 23/1/06, מתוך: אל-חיאת אל-ג'דידה, 22/1/06)